לא יצמח לך זקן, פשוט יהיה לך חשק
טסטוסטרון. זכרו את שמו של ההורמון הזה. ממנו מגיעה ישועה חלקית לבעיות החשק הנשי. הבעיה היא שיש מעט מדי רופאים שמוכנים לתת אותו. למה? כי רובם לא יודעים עליו מספיק או מפחדים מדי. אין סיבה לחשוש, אומר ד"ר גדעון קופרניק, ממרפאת גיל המעבר בבית החולים "קפלן," הכל שאלה של מינון. שננו בבקשה: טסט, טוסט ורון
אם היינו רודפי סנסציות, או סתם לא אחראיים, היינו אומרים משהו שישתמע כאילו מדובר בתשובה הנשית לוויאגרה. "אין תשובה," אומר ד"ר גדעון קופרניק ממרפאת גיל המעבר בבית החולים "קפלן" וב"רמת מרפא" וסגן נשיא האגודה הישראלית לגיל המעבר. "זו לא תשובה, זה לא ויאגרה, אבל אין ספק שיש לנו כלי שיכול לעזור."
על אף שדיברנו על ליבידו, דחף מיני שקשור גם בעוצמת התשוקה המינית, נושא סקסי שמסעיר את הדמיון, הייתה השיחה עם ד"ר קופרניק בלתי רומנטית בעליל. הוא, גינקולוג במקצועו, מבין ועוסק בביולוגיה, לא בפסיכולוגיה, ודאי שאינו חוקר תרבות.
המוח - איבר המין העיקרי
"אני לא חושב או אומר שנפתרו כל הבעיות הסקסולוגיות של הנשים. לא. אבל צריך להבין שיש לדברים בסיס ביולוגי. כך למשל, אם סכיזופרניה היא מחלה שיש לה מולקולה, שאפשר להגיד איפה הפגם בה ואולי לתקן אותו, הרי אנחנו מתחילים להבין שמשהו קורה במוח. זה בפירוש קורה במוח, כי איבר המין העיקרי הוא המוח. למה דווקא בו? בגלל המולקולות שמתרוצצות בו. זה אולי לא רומנטי, אבל יש לדברים בסיס ביולוגי.
"הבסיס הביולוגי אצל הגבר קל יותר להבנה. הוויאגרה, לדוגמה, שפותחה בכלל כתרופה לתעוקת חזה ותוך כדי נמצאה יעילה בגרימת זקפה, עובדת על הרבה סוגים של גברים: על כאלה שהליבידו שלהם יורד בגלל תרופות שהם לוקחים (כמו תרופות אנטי-דיכאוניות, למשל,( על כאלה שהליבידו שלהם ירד בגלל מחלת הסוכרת שפגעה להם במנגנון, וגם על כאלה שהשכנה מוצאת חן בעיניהם יותר מאשר אשת חיקם החוקית.
"אצל רוב הגברים תרופות מסוג הוויאגרה עובדות מפני שהמנגנון הפיזיולוגי הגברי פשוט יותר. הוויאגרה לא מזקיפה את איבר המין שלהם. היא גורמת לכך שאם יש התרגשות מינית, המערכת עובדת טוב יותר. זה לא כמו להזריק חומר לאיבר המין ולגרום לזקפה. ממש לא. הוויאגרה עובדת אם יש נכונות נפשית להפעיל אותה. כלומר, על בסיס הנכונות היא מספקת את היכולת.
"אצל נשים, המנגנון שמפעיל את החשק המיני שונה בתכלית מזה שאצל הגברים. אבל גם אצלן יש לדברים צד ביולוגי, ויש לו משמעות. היום כבר ידוע שטסטוסטרון הוא הורמון מכריע בעבור נשים. הוא מכריע וגורלי לא רק לליבידו אלא גם לאנרגיה, להרגשה כללית טובה ולעוד המון פעולות שקשורות במערכת הלימבית (אזור במוח שקשור לאמוציות בסיסיות – ט"ר.( כלומר, אפשר לראות בטסטוסטרון הורמון נשי, בעל תפקידים נשיים, בדיוק כמו שאפשר לראות בהורמון האסטרוגן הורמון חשוב לגברים, שאצלם יש לו, למשל, תפקיד חשוב מאוד בבניית העצמות. ההבחנה הקלאסית, שטענה שטסטוסטרון הוא הורמון זכרי ותו לא, ואסטרוגן הוא הורמון נשי ותו לא, אינה נכונה יותר."
איך יודעים את כל זה?
ד"ר קופרניק מעדיף להמחיש את הדברים דרך מצבים קיצוניים. במקרה זה, באמצעות נשים שעברו כריתת שחלות, שהן אחד משני המקורות העיקריים לייצור ולאספקה של טסטוסטרון. "כשמוציאים את השחלות, מורידים לאשה 30-25 אחוז מרמת הטסטוסטרון שלה, ויש לזה ביטוי קליני ברור," הוא אומר. הביטוי הקליני העיקרי קשור, איך לא – בליבידו: "לנשים אחרי כריתת שחלות יש ירידה, נפילה ואפילו היעלמות של הליבידו. למה? כי הטסטוסטרון מהשחלות איננו.
זו לא את. זה ההורמונים. צילום: index open
"החוסר בטסטוסטרון מוביל לא רק לירידה בליבידו," הוא אומר. "יש ירידה בהרגשה הכללית, באנרגיה, יש עייפות בלתי מוסברת וירידה באיכות החיים. כל הדברים האלה מוגדרים היום כ'סינדרום של חסר אנדרוגני' ואותו, במקרים מסוימים ולא מעטים, תוספת של טסטוסטרון משפרת באופן משמעותי."
"צריך גם לדעת," אומר ד"ר קופרניק, "שאותו ביטוי קליני של חסר אנדרוגני קיים גם במצבים קיצוניים פחות. גם נשים שלא עברו כריתת שחלות יכולות לסבול מאותו מקבץ של תלונות, שעיקרן ירידה באנרגיה, ירידה בהרגשת הרווחה הכללית (מה שנקרא באנגלית ,(Well being וירידה עד היעלמות של הליבידו. גם לנשים אלה טיפול בטסטוסטרון יכול להועיל. בנוסף, צריך לזכור שלטסטוסטרון ישנה השפעה לא רק על המוח, אלא גם השפעה מיטיבה על איכות העצמות, ויש הוכחות שתוספת של טסטוסטרון לטיפול ההורמונלי משפרת את צפיפות העצם אצל המטופלת."
אמונתו וניסיונו של ד"ר קופרניק במתן טסטוסטרון קיבלו לפני כמה חודשים חיזוק מדעי. "הקוקרן” ,(Cochrane) שהוא מעין סיכום סטטיסטי של סקירת כל הספרות הרפואית בנושא מסוים, יצא במסקנה שמתן טסטוסטרון לנשים עם בעיית ליבידו אכן עובד.
"האוסטרלים והקנדים נותנים טסטוסטרון כבר שנים ומדווחים על הצלחות משמעותיות בשיפור הליבידו והרגשת ה'כוח,"' הוא אומר, ומודה שהבעיות טמונות ביחסי הציבור הגרועים שיש להורמון הזה, החל בתדמיתו וכלה בחשש מפני תופעות הלוואי שלו.
"כולם זוכרים את המתעמלות המזרח-גרמניות שניצחו את כולן באולימפיאדה. אלא שהן קיבלו מנות אדירות של טסטוסטרון, שניפחו להן את השרירים וגמרו אותן מוקדם ממחלות לב וכלי דם. בגללן, כששומעים טסטוסטרון מייד חושבים על נשים עם זקן ושפם. אני יודע שכשאני נותן מרשם למישהי, היא הולכת איתו לבית המרקחת ושם הרוקח שואל אותה: 'תגידי, זה בשבילך או בשביל בעלך? את רוצה שיצמח לך שפם וזקן'? אלא שאני מודיע לך: במינונים שאני וכל האחרים נותנים, זה לא עושה את זה (ואם כן, מורידים את המינון או שמפסיקים וזה עובר."(
איך לוקחים ובאיזה מינון?
"ראשית," אומר ד"ר קופרניק, "צריך לברר אם מתאים למטופלת טיפול בטסטוסטרון – האם יש לה סינדרום של חסר אנדרוגנים. שנית, צריך לבדוק אם מותר לתת לה טיפול כזה. צריך גם לברר אם הירידה בליבידו אינה קשורה להשפעה של הירידה באסטרוגן שגורמת ליובש בנרתיק, לכאבים ולחוסר נחת בזמן קיום יחסי מין. במקרה כזה עדיף יהיה לתת טיפול אסטרוגני מקומי או כללי לפני מתן הטסטוסטרון.
"בארץ קיימים שלושה תכשירים, שני סוגים של כדורים וג'ל, אלא שלרוב התרופות האלה אין התוויה כטיפול בנשים, לא של ארגון הבריאות העולמי ולא של משרד הבריאות הישראלי. המינון הקלאסי וההתוויה הקלאסית הם לגברים, ולכן לא הייתה ברירה אלא להשתמש בניסיון שנרכש משימוש בתכשירי טסטוסטרון אחרים. כך, למשל, מצאתי שבשימוש בג'ל, לאשה מספיק מינון של בין שישית לשביעית מהמינון של גבר. בארץ התכשיר נמכר בשקיות. גבר צריך שקית ליום, לאשה שקית אחת מספיקה לשבוע ימים. את הג'ל מורחים על הירך, עדיף בשעות אחר-הצהריים, כיוון ששיא השפעתה של התרופה הוא אחרי ארבע-חמש שעות. תכשיר נוסף שקיים על המדף ושיכול גם הוא לספק פתרון הוא ה'ליויאל.' זהו פרו-הורמון שגורם לגוף להפוך אותו להורמון. אחד מתוצרי הפירוק שלו בגוף הוא חומר דמוי טסטוסטרון שיש לו אפקט לשיפור הליבידו, ולכן אפשר להגיד שגם זו אופציה."
המאמר החשוב הראשון על נפלאות הטסטוסטרון הופיע כבר בשנת 2000 ב"ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין," העיתון הרפואי הנחשב שכל קורא מדור בריאות יודע לכבד. מאז הופיעו עוד מספר רב של מאמרים בנושא. לד"ר קופרניק, שנתן טסטוסטרון למטופלות שלו עוד לפני וממשיך לעשות זאת גם אחרי, חשוב שכולן יידעו שזה עובד. שיש פתרון. שלא חייבים לסבול ולא צריך לפחד מתופעות לוואי בלתי רצויות: "אני חושב שהבעיות האמיתיות של אשה בגיל 60 ,50 ,45 היא לא סרטן השד, לא כולסטרול, לא הלב שלה וגם לא אוסטאופורוזיס. אני מאמין שלנשים בגיל זה יש שתי בעיות עיקריות: ליבידו ודיכאונות. אנחנו כרופאים נוטים אמנם להתרכז בבעיות הרפואיות, ולעתים קרובות מתעלמים ממה שבעצם קובע את איכות החיים בגילים אלה, אבל אלה הדברים שצריך ואפשר לטפל בהם.
"יש היום פתרון. הוא לא פתרון של מאה אחוזים, הוא לא ויאגרה לנשים, אבל הוא כן פתרון לקבוצה מסוימת של נשים עם אובדן או ירידה בליבידו, בריגוש, ביכולת להגיע לאורגזמה, וכן לנשים עם עייפות קיצונית וירידה בהרגשת האנרגיה שלא מגיבות על טיפולים אחרים. לפתרון הזה אין כמעט תופעות לוואי, ולא צריך לפחד להשתמש בו. צריך רק לבקש מהרופא ולקחת."
הכותבת היא עורכת מדור בריאות ב"לאשה"
