שתף קטע נבחר

רקמה אנושית: קואופרטיב מוצרי נשים פלסטיניות

עמותת "סנבולה" (שיבולת), מאגדת כתריסר קבוצות של נשים היוצרות מלאכות יד בטכניקות מסורתיות, ומנסה להבטיח פרנסה ותעסוקה הוגנת לנשים פלסטיניות בשטחי הגדה ורצועת עזה. "אנחנו מנסים לקדם עקרונות של צדק חברתי והעצמה כלכלית בקרב הקבוצות המוחלשות בשטחים", אומרים בעמותה. היכרות

לא רק תוהו ובוהו כלכלי שולט בשטחי הגדה ובעזה: בחסות עמותת "סונבולה" (שיבולת בערבית), פועלות 13 קבוצות נשים פלסטיניות המייצרות מלאכות יד במסגרת מודל קואופרטיבי הנאמן לעקרונות הסחר ההוגן. מעשה ידיהן של הנשים החברות בקבוצות נמכרים בחנות העמותה בירושלים ובירידים בישראל, ובמקביל ב"שוק וירטואלי" הרוחש באתר האינטרנט שלה. תוכלו למצוא שם עבודות רקמה וטקסטיל יפהפיות, פסלונים מגולפים בעץ זית, תיקים וארנקים, איגרות ברכה מאוירות, סבונים המבוססים על שמן זית ועוד, כולם שואבים את השראתם מאומנות מסורתית מקומית.

 

"סנבולה" הוקמה בשנת 1996, "במטרה לסייע לקדם עקרונות של צדק חברתי והעצמה כלכלית בקרב הקבוצות המוחלשות בשטחים, ובכלל זה נשים יצרניות ואנשים מוגבלים שנפלטו משוק העבודה", אומרת מנהלת חנות העמותה לינדה אבו-גזאלה, ומוסיפה כי בפרויקט השיתופי לוקחים חלק שני ארגונים ישראלים, מפעל האריגה "רקמת המדבר" הפועל בלקייה שבנגב ו"סינדיאנת הגליל" המייצר

מוצרים המבוססים על שמן זית. "הפעילות שלנו מסייעת לבתי אב רבים לקיים עצמם ולהבטיח הכנסה בתמורה לעבודה יצרנית", היא מוסיפה. "למעלה מ-1,800 בני אדם שותפים ישירות או בעקיפין לפעילות הארגון, שמשווק את הסחורה, מוכר אותה ודואג ליחסי הציבור".

 

אבו גזאלה מדגישה כי הארגון פועל ללא מטרות רווח, ולמעשה בקושי מכסה את הוצאותיו. "אנחנו תומכים בקבוצות הנשים, משווקים את התוצרת שלהן ומפתחים את יכולתן הכלכלית", היא מסבירה. "לעתים מדובר בציוד חסר, בקורסים להכשרה מקצועית או בכל בעיה אחרת שצצה. את הבקשות אנו מפרסמים בין כלל הארגונים החברים ב"סנבולה", ובמקביל נעזרים בגורמים חיצוניים". בנוסף, הארגון מספק הכשרה מקצועית לעובדים חדשים השותפים לעשייה האמנותית המסורתית ומגייס מענקי פיתוח מגופים שונים.  


"למעלה מ-1,800 איש שותפים". אחת מנשות "סנבולה" (צילום: סטיב סבלה) 

 

 

שמירה על מורשת מלאכת היד

שנות האינתיפאדה השנייה, שהחריפו את מצבם הכלכלי של תושבי השטחים, הפכו את תפקידן של הנשים המפרנסות לחיוני יותר ויותר. אך הסגרים והכתרים על שטחי הגדה ורצועת עזה מחמירים את מצבם של משקי הבית הנשענים על ייצור מלאכות היד המסורתיות, כיוון שהנשים אינן מצליחות להגיע למקומות העבודה שלהן. את ההרעה במצב חשים גם אנשי "סנבולה" שמצאו עצמם משמעותיים עוד יותר עבור כל אותן יצרניות, ובמקביל מתקשים לקיים קשר פנים אל פנים עם הקואופרטיבים הפועלים ביישובי הגדה.

 

במהלך השיחה עימה אבו-גזאלה משתדלת להימנע מכל איזכור של המצב הפוליטי, שהפך את פעילות העמותה לחיונית כל-כך עבור מאות משקי בית. כך למשל כשהיא נשאלת על קשיי התעבורה בין שטחי הגדה לירושלים בהם נתקלים

אנשי "סנבולה", היא משיבה בנימוס כי "אנחנו מתגברים עליהם בעזרת דיפלומטים וקשרים אישיים עם פעילי ארגונים שונים בישראל".

 

אנשי העמותה, אבו-גזאלה אומרת, מעדיפים להתמקד בהעצמת הנשים הפועלות תחת חסותם ובהגדלת מעגל המשתתפות בפעילות, לצד ייצור תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות, שמירה על תנאי עבודה הוגנים וטיפוח עבודות היד והמיומנויות בנות מאות השנים הנגזרות מהן. "כשאחת מקבוצות הנשים שעוסקות במלאכת יד בחברון נזקקה למעצב שיסייע בעיצוב מוצר חדש, קישרנו אותה למעצב תושב העיר", היא נזכרת. "אנחנו אמנם דואגים לקבוצות היצרניות בראש ובראשונה, אבל נגזר מכך רווח ישיר גם למי שאנו משדכים להן".

 

  • למידע נוסף וקטלוג מוצרים באתר "סנבולה" לחצו כאן

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"סיוע בפרנסה". אחת מנשות "סנבולה"
צילום: סטיב סבלה
צילום: סטיב סבלה
"שימור טכניקות מסורתיות". צעיפים רקומים
צילום: סטיב סבלה
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים