מהפרסום עד כתב האישום - גלגולה של הפרשה

בקיץ 2000 נבחר משה קצב כנשיאה השמיני של מדינת ישראל, אחרי שגבר במפתיע על שמעון פרס במירוץ לתפקיד. כהונתו של קצב עברה בשקט ממלכתי שבלט על רקע הכותרות הרבות שסיפק קודמו במשכן הנשיא, עזר וייצמן, אבל השקט הזה נשבר באחת ב-8 ביולי 2006, כאשר התפוצצה פרשת האונס וההטרדות המיניות.

• נשיא המבוכה - סיקור נרחב ב-ynet
  

באותו יום פרסם העיתונאי אמנון אברמוביץ' גילוי מסעיר בחדשות ערוץ 2: הנשיא קצב הגיש תלונה על סחיטה ואיומים באוזניו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, נגד עובדת לשעבר בלשכתו. בין היתר טען הנשיא כי אותה עובדת, שזוהתה בשם א', העלתה נגדו טענות על הטרדה מינית ועל ביצוע מעשים מגונים בכוח.

כדור השלג החל להתגלגל, כאשר מיום ליום עלו טענות נוספות כלפי הנשיא: זה החל כאשר המשטרה חקרה את העובדת א' - המתלוננת הראשית בפרשה - וכן את קצב עצמו, ואט אט התהפכה מגמת החקירה. ממאשים, מצא עצמו קצב הופך לנאשם. נשים נוספות הגיעו להתלונן נגדו וטענו כי הטריד אותן מינית לאורך השנים, כששימש בתפקידים שונים.

צוות ההגנה ששכר הנשיא, בראשותו של עורך הדין ציון אמיר, ניסה להדוף את הטענות המצטברות נגדו אך ללא הועיל. במקביל, התפתחה מערכה ציבורית נגדו, שאותה הובילו חברות כנסת בהן שלי יחימוביץ' ורוחמה אברהם,שקראו לו להתפטר ולאחרים להחרים אירועים בהשתתפותו. קצב עצמו התעקש כל העת להמשיך ולקיים את האירועים הפומביים בהשתתפותו, ונמנע רק מהגעה להשבעתה של נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, לאחר שהודיע לכנסת על "נבצרות זמנית" בעת הטקס.

לאחר אותה "נבצרות זמנית", שהפכה לאחד ממטבעות הלשון המזוהים ביותר עם הפרשה, המתח רק המשיך ועלה, לקראת האירוע המרכזי בהשתתפותו של הנשיא: פתיחת מושב החורף של הכנסת ב-16 באוקטובר בנוכחות קצב. לקראת פתיחת המושב הזהירו חברי כנסת כי בכוונתם שלא לכבדו באירוע ואם כל זה לא הספיק - יממה קודם לכן קבעה המשטרה בהודעה משותפת עם הפרקליטות כי ישנן ראיות לכאורה להעמדתו לדין של קצב באשמת אונס, הטרדה מינית ושורה של אישומים נוספים שכוללים גם הענקת מתנות נדיבות למקורבים על חשבון המדינה.

עם פרסום אותה הודעה, הפור נפל. קצב החליט שלא להגיע להשבעת הכנסת, הוא ויועציו הבינו כי הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על ההחלטה להעמידו לדין היא רק עניין של זמן והיום אכן יצאה ההודעה: קצב מואשם בשורה של עבירות מין אשר החמורה שבהן היא אונס.

כעת, לאור הכוונה להגיש נגדו כתב אישום, ימתין העם בדריכות כדי לראות מה תהיה המשך דרכו של הנשיא, זאת מאחר וכדי להסיר את חסינותו דרוש רוב של 90 חברי כנסת - או נכונות מצידו להתפטר ולחסוך את הבושה.