לראשונה: ערים חילוניות נערכות לשמיטה
שנת השמיטה בשער ויוזמה שמגיעה דווקא ממשרד החקלאות תאפשר לראשונה לערים חילוניות לקיים את השמיטה כהלכתה. ירושלים, נתניה ובית שמש כבר הצטרפו, ולפחות שבעה ראשי ערים נוספות הודיעו שהם בדרך ומה צפוי בריכוזי החרדים?
איך מקפידים על השמיטה כהלכתה תוך שמירה על חזות פני העיר? הקונפליקט הקשה הזה, שהעסיק בעבר רק את ציבור שומרי התורה, מטריד בחודשים האחרונים גם ראשי ערים חילוניות ומעורבות, אשר לראשונה מתחילים בהיערכות לקראת תשס"ח, שנת השמיטה הקרובה.
את ירושלים קשה אמנם להגדיר כחילונית מובהקת, אבל מה שהתחיל בבירה התפשט לאזורים רבים בארץ. בנתניה ובבית שמש כבר נמצא הפיתרון, ולפחות שבעה ראשי רשויות נוספים שוקלים אף הם לאמצו.
בעבר הייתה החלוקה ברורה: בערים החרדיות הזניחו את קישוט העיר בצמחייה בשנה השביעית, באזורים החילוניים, לעומתם, התעלמו לחלוטין מהלכות השמיטה. ראש עיריית ירושלים, אורי לופוליאנסקי, חרט על דגלו את נושא שיפור חזות פני העיר, והוא זימן אליו בתקופה האחרונה את רבני "בית המדרש להלכה בהתיישבות החקלאית", כדי שינסו למצוא פיתרון הלכתי, כך ש"כיכרות העיר לא יוותרו ריקות מפרחים".
רבני בית המדרש, בראשות הרב יוסף אפרתי (מאנשיו של הפוסק הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב), התייעצו עם נציגי משרד החקלאות, שסיפקו פיתרון יצירתי: צמחים רב שנתיים יישתלו בחודשים הקרובים, מה שיחסוך את הצורך לטפל בהם במשך שנת השמיטה.
המטרה: להחליף את הצמחים העונתיים
מנהל המחלקה להנדסת הצומח במשרד החקלאות ד"ר ישראל גלון היה מיוזמי ההצעה. הוא מספר על שתילים שיכולים להחזיק מעמד עד ארבע שנים, והשימוש בהם נפוץ בערים רבות בעולם. "כיום משתמשים בישראל בצמחים עונתיים שנובלים ומוחלפים לפחות פעמיים בשנה, ומעבר לשתילים שאנו מציעים יחסוך כסף רב וגם הרבה עבודה", אומר ד"ר גלון.
לדבריו, משרד החקלאות מנסה כבר שנים לשכנע את הרשויות המקומיות ליישם את השיטה גם בישראל, בעיקר משיקולים כלכליים, אך הציבור עדיין תופס את השתילים כסוג ב' בשל מגוון המינים המצומצם. "זה לא נולד היום וגם לא מטעמים דתיים" הדגיש גלון, "אבל אני מקווה שהאתגרים ההלכתיים לקראת השמיטה יזרזו את המהלך". האגרונום הבכיר מעריך כי אם תצליח הנטיעה הראשונה שתעשה בעוד כחודשיים יצטרפו ליוזמה עוד עשרות רשויות מקומיות.
רבני "בית המדרש להלכה בהתיישבות החקלאית" אישרו את ההצעה. הטיפול בצמחים החדשים נעשה בהשקיה בלבד, והם פסקו שיש דרכים הלכתיות לעשות זאת, גם בשנת השמיטה. כאמור, בערים נתניה ובית שמש כבר אימצו את השיטה, וערים גדולות נוספות מתעניינות בה אף הן.
שאול פוקס, מנהל האגף לשיפור פני העיר בעיריית בית שמש, מודע לשיקולים הכלכליים, אבל מבהיר ל-ynet שמדובר בשמירת הלכה לשמה. "אנחנו מגדירים את בית שמש כעיר מסורתית, והצטרפנו למהלך רק בגלל הסמיכות לשנת השמיטה" אמר פוקס.
אז בערים החילוניות מקפידים כבר עכשיו על הלכות השמיטה – הישג תקדימי מרשים לכשעצמו, אבל חזון אחרית הימים, כך נראה, עדיין רחוק. גורם המעורב בתכנית החדשה מעריך שדווקא תושבי הערים החרדיות יזכו בשנה הבאה לרחובות אפורים וערומים, גם באביב. "להם יש את הרבנים שלהם" הוא אומר, "להם אנחנו לא מספקים פתרונות".
