הדחה ברוב רגיל

קשה להאמין שהשימוע - פריבילגיה השמורה רק לאישי ציבור - ישנה את רוע הגזירה. ריבוי האישומים וחומרתם לא יוכלו להביא לביטול כתב האישום כליל, ולא יעזרו הלהטוטים המשפטיים מבית ציון אמיר את דוד ליבאי, או אלה הרטוריים והשיווקיים מבית מוטי מורל. הנשיא חי על זמן שאול. אך בתקופת הביניים, בין החלטת היועץ המשפטי בדבר הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע לבין ההחלטה שלאחר השימוע - כופה עלינו הנשיא את נוכחותו המבישה בכס הנשיאות. הוא נותר האזרח מספר 1, ודיוקנו ממשיך להיות תלוי בבתי-הספר. הוא מייצג את פניה (המכוערים) של מדינת ישראל בעיניי אומות העולם. אוי לבושה.

הנשיא קצב מנצל את החוק הקיים, ביודעו שקלושים הסיכויים שרוב של 90 ח"כים - דרישה שאין לה אח ורע בחוק הישראלי - ירים יד בעד הדחתו. כך, שלא בתום-לב, הנשיא כופה עלינו את נשיאותו. חברי-כנסת רבים מעוניינים להדיחו, אך הכנסת נאלצה להסתפק, לעת עתה, בחלופה הדלה של הנבצרות הזמנית. בכך נכנעה לתכתיביו של קצב. דרישת הרוב המיוחס מהווה את קרנות המזבח בהן הוא נתלה. אך אין זו גזירה משמיים - הכנסת יכולה וצריכה לשנות את החוק.

אין הגיון רב מאחורי הדרישה (הבלתי-אפשרית בפועל) לרוב של 90 חברי-כנסת לצורך הדחה. ממשלה נבחרת בישראל יכולה ליפול מכהונתה ברוב של 61 ח"כים. היעלה על הדעת שלשם הדחת נשיא המדינה - בובה ייצוגית נטולת סמכויות ממשיות - נדרש רוב גדול מזה הדרוש להפיכת תוצאות הבחירות הדמוקרטיות בישראל? היש הגיון בכך שממשלה נבחרת תיפול ברוב קטן מזה הנדרש להפיל את הנשיא? כלל וכלל לא.

חוק יסוד הנשיא אינו משוריין; די ברוב פשוט של שני ח"כים נגד אחד כדי לשנותו. וכך כבר עשו פעמים רבות: שבע פעמים כבר תוקן החוק המדובר, ארבע

מתוכן במהלך העשור האחרון. כך הומצא, למשל, מוסד "הנבצרות הזמנית", עקב חקירת הנשיא עזר ויצמן בפרשת סרוסי. הגם שאיני מצדד בשינויים תכופים בחוק בכלל, ובחוקי היסוד בפרט, והגם שאיני דוגל בשינוי חוקים כדי שיתאימו לאנשים ספציפיים או לנסיבות ספציפיות - אני סבור שאין מנוס משינוי דרישת הרוב להדחה ל-61 חברי-כנסת. לא זו בלבד שהנסיבות האומללות דורשות זאת, אלא שהדרישה לרוב המיוחס הייתה מדיניות שגויה מלכתחילה. ראוי לשנותה בכל מקרה.

סביר להניח שאם תשנה הכנסת את חוק היסוד, ימהר הנשיא קצב להתפטר בטרם יודח. גם אם לא, ראוי להדיחו, ויפה שעה אחת קודם. יש לשנות את החוק הקיים כדי להפוך את אופציית ההדחה לבת השגה, שכן במתכונתה הנוכחית - היא אות מתה.