"עד סוף כהונת בוש - פעולה צבאית נגד איראן"

"החזית המאוחדת" של המערב נגד איראן אינה כה מאוחדת: אירופה חוששת מהתגובות הלוחמניות שהשמיעה וושינגטון לאחרונה נגד טהרן, בעוד שארה"ב מאשימה את בנות בריתה באירופה כי הן "גוררות רגליים" ולא מיישמות את הסנקציות שאישרה מועצת הביטחון נגד איראן, בשל סירובה המתמשך להפסיק את פעילותה הגרעינית.

העיתון הבריטי "הטיימס" דיווח היום (ד') כי לדברי מקור דיפלומטי אירופי בוושינגטון,"קשה לדמיין את נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש ואת סגנו, דיק צ'ייני, עוזבים את הבית הלבן מבלי שניסו לפתור את המשבר עם טהרן בכוח צבאי, אם יהיה בכך צורך".

העיתון הבריטי "גרדיאן" דיווח הבוקר כי בקרב דיפלומטים אירופים גובר החשש שהממשל האמריקני יבחר לפתור את המשבר הגרעיני המעמיק באמצעות תקיפות אוויריות של מתקני הגרעין של טהרן. גורמים אלה חוששים שאם המבוי הסתום עם איראן יימשך, תתבצע תקיפה אווירית שכזו עוד השנה.

"השעון מתקתק", אמר גורם אירופי ל"גרדיאן". "עכשיו יותר מתמיד, פעולה צבאית נתפסת כאופציה רצינית. הרטוריקה האמריקנית בנושא השתנתה".

כזכור, לאחרונה החלה ארה"ב לתגבר את נוכחותה הצבאית במפרץ הפרסי - התגבור הרציני ביותר מאז שפלשה ארה"ב לעיראק במרס 2003. 

בינתיים, גם לארה"ב יש תלונות כלפי בנות בריתה ביבשת הישנה. לטענת וושינגטון, אירופה ובעיקר רוסיה, מתנגדות ליישום הסנקציות שאושרו באו"ם, הכוללות חרם על אישים הקשורים לתוכנית הגרעין האיראנית והפסקת ההשקעות הזרות ברפובליקה האיסלאמית.

גורם בכיר מסר לסוכנות הידיעות רויטרס כי "כמה מדינות, בייחוד רוסיה, מרגישות כאילו ארה"ב כופה עליהן לבטל עיסקאות חוקיות עם איראן בשל משבר הגרעין עם טהרן".

ארה"ב רוצה צעדי ענישה נוספים

כזכור, מועצת הביטחון אישרה בחודש שעבר החלטה להטיל סנקציות מוגבלות על איראן, בשל סירובה להשעות את תוכנית העשרת האורניום. המערב חושש שאיראן מעוניינת להשיג נשק גרעיני, בעוד שטהרן מתעקשת כי היא שואפת להשיג אנרגיה גרעינית בלבד, וכי מדובר בזכות טבעית של האומה האיראנית שעליה לא תסכים לוותר.

גורמים אירופים אמרו לעיתון "ניו יורק טיימס" כי מקורה של גרירת הרגליים האירופית בבעיות ביורוקרטיות והעדר כלים משפטיים לחסימת עסקאות מסחריות, אך ישנם גם שיקולים עסקיים ופוליטיים, שמקורם בסחר הענף בין היבשת לרפובליקה האיסלאמית.

ארה"ב ביקשה מבעלות בריתה באירופה להמשיך וללחוץ על איראן גם מעבר לסנקציות שהוטלו באו"ם מתוקף הסכם טרנס-אטלנטי. אך לדברי הגורמים, חברות איראניות עדיין מקבלות הלוואות מבנקים אירופים פרטיים, והממשלות האירופיות השונות מעניקות לאותם בנקים ערבויות שכן אותן הלוואות נחשבות לבעלות סיכון גבוה.

לדברי הגורמים, שווי הערבויות הממשלתיות שניתנו תמורת הלוואות לחברות איראניות נאמד ב-18 מיליארד דולר ב-2005. תת מזכירת המדינה האמריקנית ברנס אמר בשבוע שעבר בעת ביקור בישראל כי ב-2006 נאמד השווי על 14 מיליארד דולר, וכי על ממשלות אירופה לקצצן. הגורמים ציינו כי מדובר בעיקר בגרמניה, צרפת, ספרד, אוסטריה, הולנד, שוודיה ובריטניה - כולן מדינות שבהן יש חברות פרטיות שמקיימות קשרי עסקים עמוקים עם איראן בתחומים שונים.

"ארה"ב רוצה למנוע השקעות באיראן"

גורמי ממשל אמריקנים העבירו לבנקים ולממשלות האירופיות רשימה של 30 חברות איראניות החשודות בתמיכה בטרור או בתוכניות פיתוח נשק אולם האירופים השיבו שאין להם הכלים לחסום עסקאות עם אותן חברות. הם ציינו כי בעבר טירפדו בתי המשפט ביבשת ניסיונות להימנע מעסקאות שכאלה ושהחקיקה האירופית - בשונה מזו האמריקנית - אינה מספקת כלים משפטיים לחרם כלכלי על איראן.

"מטרתה של ארה"ב היא להפוך את ההשקעה באיראן בלתי אפשרית. זה לא שהם מנסים למנוע זליגת טכנולוגיה, הם פשוט מנסים למנוע ממשקיעים להגיע לאיראן, ומנסים להפחית בכוח את מחיר הדלק", אמר דיפלומט אירופי לרויטרס. "הם חושבים שהדברים האלה יפגעו באיראן בצורה הכואבת ביותר", הוסיף.

דיפלומט ממדינה אירופית החברה בקבוצת שמונה המדינות המתועשות (G8), אמר כי בכינוס הקבוצה בברלין בשבוע שעבר, נדונו הסנקציות על איראן. לדבריו, פקידים רוסים התלוננו כי הסנקציות פוגעות בהם יותר מכל מדינה אחרת, מאחר שהם מקיימים קשרי עסקים קרובים עם איראן.

בינתיים, כמה מדינות אירופיות שמקיימות קשרי מסחר עם איראן - כמו גרמניה ואיטליה - אינן מסכימות להיכנע ללחץ האמריקני. גם אוסטריה וספרד מתנגדות לו. וושינגטון מצידה דורשת מכל בנות בריתה לנתק את קשרי המסחר עם איראן, באמצעות הקפאת נכסים של חברות ואישים באיראן ומניעת העברת כספים. לדברי דיפלומטים אירופים, אנשי משרד האוצר בוושינגטון ביקרו לאחרונה באירופה ותבעו במפגיע להחריף את הלחץ על איראן.

בינתיים, אמר מתאם מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, חוויאר סולאנה, כי הוא אופטימי שהסנקציות "ייושמו במלואן על ידי המדינות החברות באיחוד". לטענתו, בישיבת מועצת יחסי החוץ האחרונה של האיחוד, הושגה הסכמה כי יש להרחיב את הסנקציות גם לתחומים נוספים.

למרות דבריו של סולאנה, ציין גורם בכיר בוושינגטון כי גורמים בממשל מתוסכלים מהאיטיות שמאפיינת את ממה התנהלות האיחוד בנושא.