חמאס מקים מערך מנהרות לעימות עם צה"ל

החמאס ותומכיו האיראנים מנצלים את המצב ומחלקים את העבודה. הם שולחים לקרבות הרחוב את אנשי "הכוח המבצעי" שהקים החמאס כזרוע לאכיפת שלטונו. כמה אלפי לוחמי הזרוע הזו מנהלים את קרבות הרחוב עם אנשי מנגנוני הביטחון של אבו מאזן ודחלאן. בעוד אלה מתרוצצים ויורים ברחובות, ממשיכים אנשי גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס, וה"מוראביטון", המיליציה העממית של החמאס, בהקמת התשתית הצבאית החדשה. העבודה מתנהלת בצורה מאורגנת ושיטתית ומתמקדת בשלושה תחומים: כריית מנהרות-לחימה, שיפור ביצועי הרקטות וכמותן וצבירת אמצעי לחימה באמצעות הברחות, בעיקר של טילי נ"ט ונ"מ.

המרכיב הבעייתי ביותר בהיערכות החדשה הן מנהרות-הלחימה, המזכירות במידה רבה את 'שמורות הטבע' של חיזבאללה בדרום לבנון. אלא שבניגוד לאחרונות, שהיו בעיקר בונקרים תת-קרקעיים מקומיים שאיפשרו לאנשי חיזבאללה

 לשגר קטיושות ולתפוס מחסה מהפצצות חיל האוויר, נועדה רשת המנהרות העזתית לאפשר ללוחמי החמאס והג'יהאד האיסלאמי לנהל את הלחימה מתוכן: לנוע מתחת לפני הקרקע אל נקודות העימות הצפויות עם כוחות צה"ל שנכנסו לרצועה, להופיע לזמן קצר על פני השטח, לשגר טילים או רקטות ולחזור ולהיעלם בהן על מנת להופיע ולהפתיע את כוחות צה"ל בנקודה אחרת.

יעוד אחר של מנהרות הלחימה הוא להטמין בתוכן מטעני נפץ כבדים על נתיבי הכניסה של כוחות צה"ל ולפוצץ אותם על מנת לעצור את הכוחות הצה"ליים. המנהרות שמנגנוני הביטחון הפלסטינים חשפו סמוך למעבר ארז לפני שבועיים נועדו לתכלית זו. אנשי דחלאן מיהרו לפרסם שהמנהרות נועדו לצורך התנקשות באבו מאזן ובאישי פתח בכירים, אבל האמת כנראה היא שמנהרות אלה הן חלק ממערך הלחימה התת-קרקעי של החמאס נגד צה"ל.

יעוד נוסף של המנהרות הוא חדירה באמצעותן לשטח ישראל. מה שמאפשר לחמאס להקים את מערך הלחימה התת-קרקעי הזה בקלות יחסית הוא הרכב הקרקע ברצועה, חול ואדמת ליס, שהחפירה בו קלה והוא יציב יחסית. בדרום לבנון הקרקע היא סלעית וקשה לחפור בה וחלכן נאלץ חיזבאללה להסתפק במקבצי בונקרים מוגבלים בשטחם. ברצועת עזה מדובר כעת ברשתות של מנהרות הנותנות גמישות פעולה והסתר לחמאס. יתרון אסטרטגי לא מבוטל.

מנהרה שנחשפה לאחרונה בגבול עזה. צילום: איי.פי.

התחום השני שבו מתמקד החמאס, באמצעות ידע המוזרם אליו מחיזבאללה והאיראנים, הוא הרקטות. בצה"ל ובשב"כ מעריכים שבעוד זמן לא רב יהיה החמאס מסוגל לשגר רקטות שיגיעו עד לקריית גת וצפונה מאשקלון. במקביל מתקיים מאמץ להגדיל את הראש הקרבי של הרקטות מ 5-7 קילוגרמים של חומר נפץ תוצרת בית בקסאמים של היום, לכמה עשרות קילוגרמים בקטיושות מתוצרת החמאס בעוד כמה חודשים עד שנה.

החמאס גם משתדל להשיג ולייצר חומרי נפץ יציבים יותר מאלה שהוא משתמש בהם היום. במצב הנוכחי, רקטת קאסם הופכת לבלתי שמישה כעבור ימים לא רבים בגלל שחומר הנפץ מתוצרת בית מתפרק כימית ומאבד את יעילותו. מסיבה זו, הקסאם הרגיל מאבד את הטווח וכושר ההרס שלו כעבור ימים לא רבים. כעת מנסה החמאס חומרי נפץ חדשים, שיאריכו את 'חיי המדף' של הרקטות החדשות שייצר. כך יוכל החמאס לצבור כמויות גדולות של רקטות שיופעלו במטחים גדולים כנגד יישובי דרום ומרכז ישראל כשתפתח הלחימה.

התחום השלישי הוא הברחה בכמויות גדולות של טילי נ"ט ונ"מ במנהרות ציר פילדלפי ודרך הים כדי להפעילם בצורה מאסיבית נגד הטנקים והרכבים המשוריינים של צה"ל.

הסכנה של ממשלת אחדות

כל זה מתנהל ממש בימים אלה בעוד ישראל מתקשה, בגלל הלחימה הפנים פלסטינית, להשיג מודיעין איכותי ולפעול נגד התשתיות ההולכות ונבנות. עובדה זו הוכחה בצורה משכנעת בשבוע שעבר: מחבל הג'יהאד האיסלאמי, שהתאבד באילת, לא הסתיר את כוונותיו מבני משפחתו וסביבתו. אבל השב"כ לא הצליח לאתרו בעוד מועד ולסכל את הפיגוע בשל הקשיים בהשגת מודיעין איכותי ברצועה.

מחר יפגשו אבו מאזן וראש הלשכה המדינית של החמאס במכה שבסעודיה במטרה להגיע להסכם על נוסחה מדינית שתאפשר להקים ממשלת אחדות. אבל גם אם תושג רגיעה ארוכת טווח היא לא תפתור את הדילמה שישראל

 נתונה בה. להיפך, היא תחריף אותה. הקמת ממשלת אחדות פלסטינית תביא להסרת הלחץ הבין לאומי על ממשלת החמאס והארגון, שאבו מאזן ישמש לו חזית מכובדת, ימשיך להתעצם פוליטית ולבנות את תשתיותיו הצבאיות במהלך הרגיעה. סביר גם להניח שיהיה לחץ בין לאומי על ישראל לשאת ולתת עם אבו מאזן על הסדר מדיני בתואנה שהוא מייצג את ממשלת האחדות.

לישראל אין ברירה אלא ללכת בזהירות בין הטיפות. להדוף את הלחצים המדיניים, לשפר עד כמה שאפשר את איכות החיים בגדה כדי לחזק את מעמדו של אבו מאזן ולחכות לשעת הכושר כדי לבצע את טיפול השורש הצבאי הנדרש ברצועת עזה: להרוס את התשתית הצבאית-מערכתית של חמאס ולתת פיתרון מאריך ימים ויעיל לבעיית ההברחות בציר פילדלפי.