סוף לספדי - ולכיבוש
תוכנית הנדל"ן תהרוס את הטבע והנוף, עתודת המים והמרקם החברתי בירושלים - והכל בשם הדמוגרפיה
כאשר הזהירנו בן-עזאי במסכת אבות ש"עבירה גוררת עבירה", הוא כנראה ידע על מה הוא מדבר. בישראל של 2007, ארבעים שנה אחרי העבירה הראשונה של סיפוח אלפי דונמים לירושלים במה שנקרא "איחוד" העיר, ממשיכות ונגררות העבירות והעוולות. אם תאושר תוכנית ספדי במועצה הארצית לתכנון ובנייה, תהיה זאת האיוולת הגדולה מכולן, שעוד עלולה להביא להריסתה של ירושלים.
כאשר החליטה ממשלת ישראל ב-1967 על "איחוד" ירושלים, היא סיפחה לשטחה לא רק את הכותל והעיר העתיקה, אלא גם שטחים עצומים בהם חיו כ-70 אלף פלסטינים ב-28 כפרים. כולם הפכו בין-לילה לתושבי קבע בישראל, עם זכות לעבוד ולקבל שירותים עירוניים, זכויות סוציאליות ושירותי בריאות. מאותו יום ואילך הפכה המשימה המרכזית בעיר - במקום לשמש בירה ומרכז תרבותי, כלכלי וחברתי למדינה כולה - לשמור את המאזן הדמוגרפי.
בירושלים חיים היום כרבע מיליון פלסטינים, המהווים כשליש מתושבי העיר. רק בשבוע שעבר שמענו את תחזיותיו של הדמוגרף פרופ' דה-לה פרגולה, שבתוך שנים מעטות רק כ-60% מתושבי ירושלים יהיו יהודים. תוכנית ספדי היא ניסיון מגושם להתמודדות עם הבעיה - ניסיון שככל הנראה, רק יחריף אותה.
התוכנית מציעה לבנות כ-20 אלף יחידות דיור בהרי ירושלים, מתוך תקווה (או שמא משאלת לב) שהללו יתמלאו באלפי יהודים שיהגרו לעיר רק בזכות הבנייה המאסיבית. בינתיים תהרוס התוכנית לא רק את הטבע והנוף של הרי ירושלים, את הריאות הירוקות שמסביב לעיר ואת עתודת המים שבאקוויפר ההר, אלא גם את המרקם העירוני, החברתי והכלכלי של בירת ישראל.
הבנייה במרחקים עצומים ממרכז ירושלים תביא להידלדלות של פנים העיר, לנטישה של אוכלוסיה חזקה לשכונות החדשות ולהגדלת הנטל הכלכלי על התושבים בתחזוקת התשתיות. ארגונים ופעילים חברתיים וסביבתיים וקואליציית "ירושלים בת קיימא", שנאבקים להצלת העיר מתוכנית ספדי, כבר הציגו חלופות תכנוניות, שלפיהן ניתן לבנות אלפי יחידות דיור בתוך ירושלים עצמה (על-ידי ציפוף עירוני, מיחזור דירות ומימוש תוכניות קיימות), גם מבלי להרוס את הרי הסביבה ואת המרקם של מרכז העיר. אך נדמה שהאינטרסים הכלכליים של אנשי נדל"ן וקבלנים חוברים הפעם לאותה איוולת ראשונה שב"איחוד" ירושלים, ויחדיו הם מולידים את פרי הבאושים שנקרא תוכנית ספדי.
"איחוד" ירושלים אינו אלא פיקציה. אין כמעט אף ירושלמי יהודי שביקר או אפילו שמע על שכונות כמו כפר עקב, סוואחרה, אבו-דיס או אום-טובא. מאז 1967 ועד היום, אין אפילו קו אוטובוס אחד של "אגד" שמגיע לשכונות הפלסטיניות בעיר. מדובר בשתי מערכות עירוניות נפרדות. מי שירושלים באמת יקרה לו, ומבין את המשמעות הקטלנית של המשך האיוולת שמולידה תוכניות גרנדיוזיות והרסניות כמו ספדי, חייב להסיק את המסקנות ולחלק את העיר, כך שתהיינה שתי בירות זו לצד זו: ירושלים הישראלית וזו הפלסטינית. עד אז, צריך לעשות הכל כדי למנוע את מימושה של תוכנית ספדי, אחרת תהיה זו בכייה לדורות.
ח"כ ביילין הוא יו"ר מרצ-יחד
פורסם לראשונה 05/02/2007 22:16
מומלצים
