למה ט"ו בשבט הפך לחג לחילונים בלבד?
שאלה:
מדוע אין כל איזכור של ט"ו בשבט בתפילות? משום מה הפך היום הזה חג לחילוניים בלבד. המגזר הדתי והחרדי לא השכיל להכניס תוכן דתי ליום זה, בו ניתן היה להפגיש דתיים וחילוניים. (דוד, מרכז)
תשובה:
נקדים ונאמר, שיש אזכור של ט"ו בתפילות, שכך נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קלא סעיף ו) - אין אומרים תחנון בתפילות בט"ו בשבט. מעירים שם המפרשים שהאשכנזים נהגו להרבות ביום זה במיני פירות.
מאמר מקיף על מנהגי השמחה והנטיעות בט"ו בשבט תוכל למצוא כאן. המגזר הדתי הוא שהכניס את רעיון חג הנטיעות בט"ו בשבט, כאשר הרב זאב יעבץ הציע לפני כ120 שנה לחוג יום זה בנטיעות. הרב יעבץ היה היסטוריון, מנהל בית הספר ורב המושבה "זכרון יעקב" וגם מו"ל "הארץ" (של אז...). הצעתו התקבלה בחוגים הציוניים, הדתיים והחילוניים כאחד.
בתקופות בהם עוצבה ונקבעה התפילה, ט"ו בשבט שימש כיום הלכתי לציון שנות המעשרות של הפירות, ולא נשא אופי של חג לאומי. המפגש של אחינו בני ישראל יכול ורצוי שיעשה סביב כל ערך משותף, והוא תלוי ברצון הצדדים ולא בתקנות פורמליות אלו או אחרות. (משיב: הרב דרור ברמה)
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
