דייהטסו מאטריה - עוד לא ראיתם כזו

דייהטסו על הגובה. היצרנית הקטנה מיפן, שזכתה להצלחה כבירה בשנות השמונים והתשעים אך נעלמה לאחר מכן, חזרה בשנתיים האחרונות ובגדול. הסיריון סימנה מפנה דרמטי למכירותיה בארץ, והטריוס החדש חיזק את מעמדה. אבל דייהטסו לא מרפה וממשיכה להציג חידושים בתחום הזעיר, וכעת מצופפת את מבחר הקטנות בתצוגה של טלקאר ה"מאטריה" (Materia).

מדובר במיניוואן קטן ומעניין שמכונה ביפן "קו" (COO). אולי כאות הוקרה למאמצי היבואן, ישראל היא אחד השווקים האירופים הראשונים בו נוחתת המכונית. מיניוואן קטן? זן זה אינו חדש לדייהטסו, שהייתה מהראשונות באירופה ובוודאי בארץ להציג סוג כזה של רכב עם הגראן-מוב המנוח. המאטריה היא מעין יורשת רוחנית שלו.

דייהטסו מאטריה (צילומים: אלי שאולי)

אבל אם מיניוואן מקושר לרוב להובלת ילדים ומראה אפרורי, זה לא המקרה הנוכחי. אנחנו אמנם רגילים לנהוג במכוניות שמושכות תשומת לב, וגוררות מתעניינים בכל תדלוק או חניה. אלא שלרוב זה קורה עם מכוניות יקרות ויוקרתיות ולא עם משהו שמוגדר כמיניוואן קטן וזול. ולמרות זאת לא הופתענו. כי לא רק שהמאטריה נראית נהדר, היא גם באופן קיצוני יוצאת דופן באופן קיצוני.

השם אולי מזכיר מזון ילדים, אבל המראה משלב נוסטלגיה ועתיד והמכונית נראית כאילו נשלפה מחוברת קומיקס יפנית והונחה על האספלט. עם החלונות הצרים והכהים, החרטום הגבוה והקובייתי, והחצאיות הצמודות למפתנים, היא נראית כמו המכונית של הרעים בסדרה. לאחרים היא הזכירה משוריינים או כלי רכב מאובטחים להעברת כספים לבנקים. מה בדיוק עבר למעצבי דייהטסו בראש? לא ברור, אבל המאטריה אינה דומה לשום דבר אחר שנע על הכביש.

גם סביבת הנהג אינה שגרתית. הפלסטיקה הכהה, יחד עם הריפוד השחור והמתגים אמנם מוכרים מדגמים אחרים, אבל מיקום המחוונים במרכז, ממש מעל פתחי האוורור ומערכת השמע הנאה, יוצר תחושה לא שגרתית. לכך גם תורמים רמקולים (טוויטרים) שממוקמים לצד פתחי האוורור.

אלא שמעבר לכך לא שופעת המאטריה פתרונות אחסון יוצאי דופן, או שאר פרטים מעניינים המשויכים למיניוואנים. מעבר למערכת השמע המקורית האבזור שגרתי. כך גם אין אפשרויות כיוון רבות למושבים האחוריים (ניתן לבחור בין שתי זוויות למשענת אך לא להזיז את המושב). נראה שבדייהטסו לא התחשבו במיוחד בתנוחת הנהיגה הגבוהה והותירו את הבורר, כמו גם חלק ממנשאי הכוסות, במיקום נמוך מדי ורחוק מהיד. באותה הזדמנות היינו שמחים לקבל תאורה בתא הכפפות ולהחליף את מנוף פתיחת מיכל הדלק הפשוט להחריד.

אבל המאטריה בפירוש יכולה להיות גאה במרחב מאחור, עם שפע מקום לרגליים ולראש. ההערכה לניצול החלל גוברת כשלוקחים בחשבון שרכב זה קצר מרוב מכוניות הסופר מיני המודרניות (380 ס"מ). הצצה לנתון בסיס הגלגלים - 254 ס"מ מכובדים - יכול להסביר זאת. תא המטען לעומת זאת קטן מדי עם 181 ליטר בלבד. הוא מפצה על כך חלקית עם תאי אחסון מתחת לרצפה.

נוסעים

למאטריה מנוע 1.5 ליטר (103 כ"ס) ותיבת ארבעה הילוכים אוטומטית המוכרים מהטריוס. באופן מעניין, מציינים היפנים שלגרסה האוטומטית 0.6 קג"מ יותר (14.1 קג"מ סך הכל) מאשר לידנית, שאינה משווקת בישראל.

שניה אחרי סיבוב המפתח מסתבר שגם כאן אין הפתעות כאשר המתכון היפני מביא יכולת נמרצת למדי כבר מהרגע הראשון. עד כדי כך, שנתון ההאצה למאה - 13.7 שניות - נראה מעט פסימי. התיבה בעלת התפעול הפשוט מתפקדת היטב, יודעת להוריד הילוך בירידות ארוכות ותורמת לאופיה הזריז של המאטריה. ככל שעולה המהירות התגובות וכושר ההאצה הופכים פחות נחושים, ועדיין היכולת סבירה לגמרי.

באופן דומה ליפניות של פעם, לתחושה הנמרצת נלווה גם רעש מנוע רב, וכמו שנראה בהמשך יש לו שותפים לחגיגה. צריכת דלק ממוצעת של 9 ק"מ לליטר הייתה סבירה ביחס לתנאים המאומצים, אך מיכל דלק קטן של 40 ליטר אומר שטווח הנסיעה בין תדלוקים קטן מדי.

המון מרווח לנוסעים - אבל על חשבון המטען

המאטריה יכולה להיתפס במקומות מסוימים כמיניוואן עירוני, ולכן חבל שנוחות הנסיעה אינה טובה, ושהיא נוטה לדלג מדי על שיבושים. זאת למרות צמיגים צנועי מידות (175/65-14). חוסר העידון ממשיך גם לרעשי רוח וצמיגים חזקים מדי (בייחוד מחוץ לעיר) וחבל. מצד שני בעיר היא מציעה כושר תמרון מצוין, כיאה לקטנה.

מכיוון שבארץ המושג מכונית עירונית לא קיים, ברור שהמאטריה תצטרך לצאת גם לכביש המהיר. שם, גובהה הרב (163.5 ס"מ) גורר שלא במפתיע רגישות לרוחות צד, שהודגשה במיוחד בימים הסוערים בהם התקיימה נהיגת המבחן. תחת בלימות או בנסיעה מהירה על כבישים גליים המאטריה אינה נוסכת ביטחון. אחיזת הכביש סבירה ביחס לגומי הצנוע, אך בוודאי לא יוצאת דופן.

למרות ממד הגובה המרתיע, מציגה המאטריה התנהגות סבירה למדי, למעט תגובה עצבנית לפרקים להעברות משקל. אבל גם כאן חסר מעט עידון וזרימה בפעולת המתלים וריסון רעשיהם. הבלמים מציעים פעולה סבירה אך לא מדויקת במיוחד.

הצהרה אופנתית?

למרות חוסר העידון הכללי קל לחבב את המאטריה, בייחוד בגלל המראה שהינו כל כך יוצא דופן ואשר עשוי להפוך אותה להצהרה אופנתית. ואפשר כמובן גם להתלהב מהמרחב המצוין. אבל בניגוד לשאר המכוניות שפגשנו לאחרונה מדייהטסו פוטנציאל ההצלחה הפעם אינו כה מוחלט וברור.

ראשית משום שהקהל הישראלי עדיין לא עיכל את רעיון המיניוואן הקטן, וגם כי המחיר הפעם אינו מושך במיוחד. עם 112,000 שקלים המאטריה זולה רק במעט מניסאן נוט ההרמונית והגדולה יותר. אבל חשוב בהרבה, היא עולה כמעט כמו משפחתיות קבוצה שתיים המוכרות, ובראשן מאזדה 3 שהינה אפילו מצוידת יותר. מנגד, מדובר בעסקה מעניינת יותר מכאילו-משפחתיות דוגמת יונדאי אקסנט וקאיה ריו.

זה אומר שהמאטריה פונה פחות או יותר לאותו לקהל שרכש את הגראן-מוב, מי שמחפש משהו מיוחד, ושיעריך את השילוב בין מידות קטנות למרחב גדול. מה שברור הוא שעם מראה כזה עשויה המאטריה להפוך למקדמת תדמית של דייהטסו הקטנה, וגם זו תרומה.