אנורקסיה במשפחה: מתי נדע שזה קורה ואיך נפעל
נערות בשיא פריחתן מתחילות להרוס לעצמן את החיים כדי לרדת במשקל עד אין קץ. איך נדע, ובעיקר - מה נעשה? על השקרים, ההכחשות, ההתמודדות במשפחה והטיפול הרפואי
מעט הפרעות נפשיות זכו לתהודה ציבורית כמו האנורקסיה. הנסיכה דיאנה התראיינה על הפרעת האכילה שלה, ויקטוריה בקהם יצאה מהארון בוידוי על הפרעה דומה, אחריהן הצטרפו הזמר אלטון ג'ון והשחקנית קורטני קוקס מסדרת הטלויזיה 'חברים'. יש בוודאי רבים שזוכרים את הזמרת קרן קרפנטר (מצמד הקרפנטרס), אשר מתה מאנורקסיה. אצלנו, מנהל הצלם וסוכן הדוגמניות עדי ברקן מאבק ציבורי מול המחלה.
כמו הומוסקסואליות, נקשרת האנורקסיה עם 'יציאה מהארון' (Outing), כיוון שמי שסובלת ממנה תרצה להסתיר אותה. אנורקטיות רוצות שיעזבו אותן בשקט ושיתנו להן לרזות ולשלוט בהרגלי האכילה שלהן. הן אינן מבינות - ואין להן יכולת להבין - את הסיכון בהרזיה הקיצונית, לעיתים עד מוות. הן אינן מבינות כיצד הגוף שלהן נראה משום שהן סובלות מעיוות קיצוני של דימוי הגוף וחשות שמנות גם במצב של רזון מסוכן.
המחלה העצובה
האנורקסיה מתאפיינת בהתנהגות המכוונת לירידה במשקל. בדרך כלל סובלות ממנה נשים, בעיקר נערות מתבגרות ובחורות צעירות. ההפרעה זוכה לתהודה גם בגלל הסיכון הגבוה למוות או לנזקים חמורים לגופה של האישה האנורקטית (בארה"ב הסטטיסטיקה היא של עשרה אחוז המסתיימים במוות), אך גם בגלל שתי סיבות נוספות.
ראשית, זו הפרעה כל כך עצובה – נערות בשיא פריחתן, בריאות ויפות, מאבדות בהדרגה את הקשר עם המציאות והורסות לעצמן את הבריאות, את הקשרים עם הקרובים להן ואת החיים בכלל.
שנית, זו הפרעה שקשה מאד לטפל בה. חולה אנורקטית תעשה הכל כדי שהוריה, בן זוגה וחברותיה לא ידעו שהיא חולה, כולל שקרים ותחבולות מתוחכמים. הכל למען המטרה האחת - לא לצאת מהמחלה, כדי שלא חס וחלילה תעלה במשקל ותרגיש שמנה ומגעילה.
רק להיראות טוב
האנורקסיה יכולה להתחיל מתוך כוונה תמימה וטבעית - להיראות טוב. להרגיש טוב גם בבגד-ים. הירידה במשקל נותנת תחושה של כח ושליטה, תחושה ממכרת בשביל נערה מתבגרת או אשה צעירה, רגישה, עם בעיות בדימוי העצמי וקשיים ביחסים עם ההורים. ישנן משפחות בהן עוסקים כולם ביחד בשמירה על המשקל, באכילה מוגבלת ובמראה החיצוני, והמסר מחלחל בקלות, במיוחד לנערות צעירות: לספור קלוריות, לעסוק בפעילות גופנית מרזה, לבחון באובססיביות את המראה החיצוני. זה טריפ שאסור לעצור אותו, מבחינת הנערה, ואסור לאף אחד לדעת איך 'השיטה הזו שמצאתי', עובדת.
מה תפקיד ההורים? כאשר כל העולם עסוק בדיאטות, הם לרוב רוצים לחשוב שזו הדרך של הבת שלהם לשמור על המראה החיצוני שלה ולהרגיש טוב עם עצמה. היא רוצה שיניחו לה, היא יודעת להגיד בדיוק מה שהם רוצים לשמוע, שהיא בסך הכל שומרת ושהכל בשליטה. אלא שלהורים יש מעט מאוד כלים לדעת כמה חמור מצב הבריאות של הבת שלהם, ואין להם מושג האם היא כבר בתוך 'הטייס האוטומאטי' של האנורקסיה. אף הורה לא רוצה ללכת ראש בראש נגד הבת שלו ולהעביר לה מסר שאינו סומך עליה ולשמוע ממנה שהיא שונאת אותו ונמאס לה שמטרידים אותה.
סימנים מחשידים
מתי יש לחשוד שנערה סובלת מאנורקסיה? ראשית, הרצון לרזות והעיסוק בדיאטה עשוי להיות מלכתחילה גלוי. ניתן לזהות עיסוק מוגבר ואובססיבי בנושא אוכל ומראה חיצוני. העיסוק באוכל, הבקרה על כמויות מצומצמות של מזון ולעתים גם תשומת הלב לערך הקלורי של המזון - כל אלה הופכים להיות מוגזמים. עשויה להופיע שתיה מוגברת על מנת למלא את הקיבה וליצור תחושת שובע.
בנוסף לאוכל, הפעילות הגופנית מסייעת לרדת במשקל. הנערה עוסקת באופן מוגבר בפעילות גופנית, באופן עצמאי או במכון כושר. העיסוק באוכל ובפעילות גופנית יעורר אצל הורים רגישים תחושה שנוצר ריחוק בין הבת שלהם לסובבים אותה: היא שקועה בתהליך האנורקטי ולנו נדמה כי אנו מאבדים את המגע היומיומי עמה ואת הקירבה שהכרנו. נוכל לחוש זאת גם ביחס לשאר קשריה החברתיים.
על מנת לשמור על הירידה במשקל, הנערות אינן בוחלות בשקרים ולכן אם מתעוררים בכם ספקות לגבי הדיווחים שלה על כמויות האוכל שהיא אוכלת, הפעילות הגופנית או המראה החיצוני, זו נורת אזהרה חשובה. היא עשויה ללבוש בגדים גדולים שיסתירו את אובדן המשקל ולכן פעמים רבות המורים לחינוך גופני, הרואים אותה בבגדי ספורט, יכולים להיות הראשונים לחשוד. סימפטומים נוספים שיכולים להופיע (ושכדאי לזכור) הם סף תסכול נמוך, פגיעות רגשית גבוהה, מצבי רוח משתנים, לעתים גם אובדן המחזור החודשי.
איתור מוקדם
כמו במחלות רבות נוספות, אי אפשר להגזים בחשיבות האיתור המוקדם. ראשית, האנורקסיה גורמת לנזקים גופניים חמורים, וכך האיתור המוקדם מגן על גופה של הנערה. שנית, ככל שמחמירה המחלה, גובר המרחק, הבידוד והניכור בין הנערה למשפחתה, ואת המרחק הזה יהיה קשה לסגור מאוחר יותר, בוודאי על רקע רצונה של הנערה להמשיך ולרזות.
אז מה עושים?
זהו בוודאי רגע כואב במיוחד להורים, כשהם מגלים את האמת המרה - הבת שלכם חולת אנורקסיה. רק גורם רפואי מוסמך יכול לדעת מה מצבה הבריאותי, ועד כמה ההרגלים ודפוסי ההתנהגות שלה דומים לאלה של אנורקטיות. רופא המשפחה יפנה אתכם לבדיקה פסיכיאטרית שתתחיל את הטיפול באנורקסיה. אם התמזל מזלה של הנערה ושל משפחתה, אין צורך באשפוז כדי לכפות הזנה שתציל אותה ממצב גופני ירוד. אפשר להתחיל טיפול במרפאה ולהמשיך לחיות בבית. ישנן מרפאות ציבוריות ובתי חולים המוקדשים לטיפול בהפרעות אכילה, ישנם גם פסיכיאטרים ופסיכולוגים המציעים טיפולים פרטיים.
מהי התכנית הטיפולית? היא כוללת בדרך כלל טיפול אישי ושיחות עם הסובלת מאנורקסיה, מעקב רפואי אחר מצבה הגופני, ייעוץ צמוד של דיאטנית כדי ליצור תכנית תזונה מאוזנת ובריאה לשם עליה למשקל מתאים וכדי למלא את כל צרכי
התזונה של הגוף. המרכיב האחרון הוא טיפול משפחתי, בעיקר בגיל ההתבגרות, שנועד לגייס את האהבה והתמיכה של בני המשפחה, את ההגנה והאחריות שלהם על בריאותה, ואת ההזדמנות להבין את מערכות היחסים במשפחה ובין הנערה להוריה, שתרמו לקשיים הרגשיים כמו בעיות הדימוי העצמי של הנערה.
הזיהוי והטיפול באנורקסיה הוא תהליך ארוך וכואב, שרבים מנסים לדחות אותו מתוך תקוה כוזבת שהכל יעבור מעצמו. אך מרגע שנכנסים למסלול הטיפול וההחלמה, ישנה הזדמנות חדשה לשקם את הדימוי העצמי והתפקוד של חולה האנורקסיה ולשקם את היחסים בתוך המשפחה, פעולות שמתבררות פעמים רבות כהצלת נפשות.
- עמי ברונסקי
הוא פסיכולוג קליני מדריך