הלקח של חמינאי

הסכמת צפון קוריאה להשעות את תוכנית הגרעין הצבאית שלה אינה מפחיתה כמלוא הנימה את האיום הגרעיני האיראני. להיפך. צפון קוריאה מראה לאיראן איך אפשר לסחוט הטבות וויתורים מהמערב ובה בשעה לשמר בידיה את יכולותיה הגרעיניות.

אין זה בכלל משנה אם ניסוי הגרעין הצפון קוריאני לא הגיע לעוצמה הנדרשת ואף נכשל חלקית; מרגע שצפון קוריאה פוצצה מתקן גרעיני היא מחזיקה בכל הידע והמכשור הדרושים לייצור נשק אטומי. לכן גם אם תשבית כעת צפון קוריאה את מתקניה הגרעיניים, תסגור אותם ותעמידם תחת פיקוח האו"ם, ואפילו אם תמסור לאו"ם להשמדה את כל החומר הבקיע שכבר יצרה - היא תוכל בכל עת לגרש את פקחי האו"ם, לחדש את הייצור ובתוך שנה-שנתיים לייצר שתים-שלוש פצצות גרעיניות חדשות.

 צפון קוריאה כבר עשתה מהלכים דומים בעבר וסביר להניח שגם בעתיד היא עלולה להתכחש להתחייבויות שנטלה על עצמה. ואם צפון קוריאה - על אחת כמה וכמה איראן, שכושר עמידתה בלחצים הבינלאומיים הוא רב יותר, וגם יעדיה האסטרטגיים שאפתניים יותר משל צפון קוריאה.

צריך לזכור: צפון קוריאה היא מדינה שבה גוועים אזרחים ברעב. היא זקוקה נואשות למזון ולאמצעי הייצור שלו: דלק ודשנים. הנשק האטומי של צפון קוריאה נועד מלכתחילה להיות קלף מיקוח שבאמצעותו תוכל לסחוט הטבות כלכליות מהמערב, הטבות שיאפשרו למשטר לשרוד.

איראן, לעומת זאת, היא יצואנית נפט מובילה בעולם והנשק הגרעיני הוא עבורה אמצעי להשליט את רצונה הפוליטי ואת האידאולוגיה שלה במזרח התיכון ומחוצה לו. מכאן שאיראן הרבה פחות רגישה ללחץ מערבי ולסנקציות. אבל היא בהחלט יכולה לחקות את מהלכיה של צפון קוריאה: תחילה לרכוש יכולת מוכחת לייצר ולהפעיל נשק גרעיני ואז, כשכל העולם יודע ש'יש לה את זה' ומדינות האזור ירעדו מפניה, לשנות כיוון ולחתום על הסכם עתיר הטבות וויתורים עם המערב תמורת השעיית תכנית הגרעין (שאותה אפשר להמשיך בחשאי או לחדש אותה בכל רגע).

אילו הייתי חמינאי - זה הלקח שהייתי מפיק מההסכם שנחתם היום עם צפון קוריאה: מדוע להפסיק את העשרת האורניום כשאפשר, בעוד זמן לא רב, גם להיות בעל ידע וחומרים לייצור נשק גרעיני וגם לקבל הסרת הסנקציות והטבות אחרות?

אפילו אם מנתקים את ההסכם עם צפון קוריאה שהושג אתמול מההקשר האיראני, מוקדם עדיין לשמוח. מה שפורסם עד כה מטיוטת ההסכם אינו מבהיר כמה סוגיות קריטיות:

• האם צפון קוריאה התחייבה שלא להעביר למדינות זרות ידע לייצור נשק גרעיני ולייצור ראשי קרב גרעיניים לטילים? ואם התחייבה - האם נקבע מנגנון שיפקח על ביצוע ההתחייבות? לצפון קוריאה יש אינטרס ברור להפיק רווחים מהידע הנמצא ברשותה, ואיראן היא בהחלט לקוח פוטנציאלי.
  

• האם לצפון קוריאה אין מתקן סודי לייצור חומר בקיע שהמערב אינו יודע עליו והאם לפקחי האו"ם תהיה גישה בהתרעה קצרה לכל המתקנים והאזורים בצפון קוריאה?
  

• האם צפון קוריאה התחייבה להרוס את מתקני הפקת החומר הבקיע שלה ולמסור את החומר שיש בידה להשמדה בידי פקחי האו"ם, או שמדובר רק ב'סגירה' של המתקנים? אם מדובר רק ב'סגירה', הרי שאפשר לחדש את הפעילות בתוך זמן קצר.
  

רק כשיתבררו נושאים אלה אפשר יהיה להעריך אם טיוטת ההסכם עם צפון קוריאה היא הישג של ממש לממשל האמריקני וללחץ הבינלאומי, או שמדובר בעוד מהלך הונאה צפון קוריאני שצלח.