קואליציה חדשה מציגה: מלחמת שלום הגליל שלנו

"בימים אלה מתארגנת קואליציית ארגונים לקידום שוויון ושמירה מקיימת של הסביבה והחברה בגליל", נפתח "קול קורא" שנשלח לפני כמה חודשים לאנשי ארגונים חברתיים צפוניים, והציע להם להצטרף ליוזמה. "מטרת הקואליציה היא להבטיח ולקדם פיתוח מקיים של הגליל לטובת כל יושביו, יהודים וערבים כאחד. נקודת המוצא שלנו היא האמונה ביתרון העבודה המשותפת בין ארגונים אזרחיים מכל תחום, מוצא ולאום, מול השלטונות. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו", סיכם המכתב.

מאחורי הקמת הקואליציה, שהיום (ג') יוצאת לדרכה בכנס שנערך בסח'נין, עומדים פעילת הסביבה הוותיקה ליאורה אהרון ועו"ד ג'מילה הרדל ואכים מעמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל". ההיענות להזמנה, מעידה אהרון, מרשימה - ועד כה הצטרפו לקואליציה עשרות עמותות מקומיות וארציות. "כולנו פועלים באותה מסגרת במטרה לגלם תפקיד משמעותי בסדר היום הציבורי, תוך התחשבות בכללי משחק שיהיו מקובלים על כלל האזרחים, יהיו דעותיהם אשר יהיו", אומרת אהרון. "לא תמיד הרשויות מתייחסות ברצינות לארגונים הפונים אליהן באופן עצמאי, לכן היתרון הוא בעצם הפעילות של ערבים ויהודים ביחד, למען עתיד משותף".

רשימה ארוכה של נושאים מובילה את סדר יומה של הקואליציה החדשה, אחד מהם הוא אפלית התושבים הערבים. "ממשלות ישראל פעלו באופן מוצהר ל'ייהוד' הגליל", מתקוממת אהרון. "מרבית ההשקעות, פיתוח אזורי מסחר ותעסוקה, יצירת אזורי תעשייה, הקמת מכללות ומרכזי תרבות, עידוד יוזמות חקלאיות ועסקיות ועוד,

הופנו לרשויות היהודיות. המדיניות הזו יצרה פערים גדולים, ותוצאותיה אינן רק פגיעה קשה בזכויות הציבור הערבי אלא בציבור כולו - ובמשאבי הטבע והסביבה בדור הזה ובדורות הבאים".

כשל בולט נוסף עליו מצביעה אהרון הוא אי-יישום עקרונות הפיתוח הסביבתיים עליהם החליטה הממשלה כבר בשנת 2003. "עקרונות פיתוח בר-קיימא טרם הוטמעו במדיניות הממשלה שנכשלה בשל היעדר תכנון ארוך טווח, תקציב רב שנתי, שימוש במדדים מטעים לשיקוף ההתפתחות הכלכלית, חוסר תיאום בין המשרדיפ ועוד", היא מתריעה. "התוצאה הקשה בולטת בכל תחום ואזור במדינה, ובמיוחד בגליל, אבטלה, מחסור במקורות פרנסה, היעדר פיתרונות תחבורה ומפגעים סביבתיים חמורים".

- מה, בעצם, אתם מתעתדים לעשות?

"מאיסוף נתונים מהתושבים עולה שיש תמימות דעים כמעט מוחלטת בדבר השאיפות לגבי עתיד הגליל: רוב הציבור רוצה בשימור הנופים, אופי כפרי-חקלאי ללא גבולות אתניים ודתיים, שטחים פתוחים ורחבים, תחבורה ציבורית מפותחת, שוויון בתשתיות בכל היישובים, שפע מקורות פרנסה ופיתוח של יישובים קיימים ולא הקמת חדשים. בתקופה האחרונה הצהירו גורמים רשמיים שהם מזמינים את הציבור לקחת חלק בגיבוש תוכנית הפיתוח שלהם. משנפתחה הדלת, אנחנו מתכוונים לפעול כדי להבטיח שהתקציבים יושקעו בפרויקטים שיבטיחו עתיד שוויוני וצודק יותר לכל התושבים".