סלאח: גם הכותל הוא הקדש מוסלמי

האם הכותל באמת בידינו? "הכותל המערבי, על כל חלקיו, כל מבניו ושעריו, וכל השמות של החלקים, המבנים והשערים הללו, הוא חלק בלתי נפרד ממתחם אל-אקצה". את הדברים אמר לא אחר מאשר ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, השייח ראאד סלאח, בתקופה אחרת לגמרי - בימים בהם עוד התנהלו "שיחות קמפ-דיוויד" בין ישראל לפלסטינים בתקופת ממשלת ברק, אך דווקא על רקע ימינו אנו נראה כי אמונתו נותרה בעינה. את הדברים ניתן למצוא כיום באתר האינטרנט של התנועה האיסלאמית.

סלאח אמר עוד: "'כותל אל-בוראק' הוא חלק מן החומה המערבית של אל-אקצה, שהממסד הישראלי מכנה בסילוף ובהטעיה בשם 'כותל הדמעות' (הכינוי בערבית לכותל המערבי- ר.נ). הכותל הוא חלק מקדושת מסגד אל-אקצה ואסור לזלזל בו כפי שאסור לזלזל בשום חלק ממסגד אל אקצה המבורך".

מה שהחל כחפירות הצלה במעלה שער המוגרבים ובתוכנית להקים גשר להולכי רגל נתפש אחרת לחלוטין בקרב הפלג הצפוני. סלאח, שהתריע במשך למעלה מ-11 שנה ש"אל-אקצה בסכנה" מיהר להגיע לאזור ולומר בקול גדול ובאופן תקיף: מדובר בחלק מתוכנית שאפתנית הרבה יותר של ישראל לפגוע במסגד.

אולם, מי שחשב שאין דין רחבת הכותל כדין שער המוגרבים הנמצא מטרים ספורים משם, ייתכן שטעה. עיון בדרשתו של סלאח מתקופת שיחות קמפ-דיוויד האחרונות, אז עלתה האפשרות להעניק לישראל ריבונות ברחבת הכותל, מעידה כי בעיניו ובעיני תומכיו "כותל אל-בוראק" קדוש בדיוק כמו מסגד אל-אקצה עצמו וליהודים אין כל קשר לאתר זה.  

בדרשה מספר 32 של סלאח, אותה ניתן למצוא באתרי האינטרנט הקשורים לתנועתו, טען: "כל אבן מן המבנים של מסגד אל-אקצה המבורך הן חלק בלתי נפרד ממנו. כל גדר מגדרותיו, כל רחבה מרחבותיו, כל מבנה ממבניו, כל כיפה, כל צריח וכל שער הם חלק בלתי נפרד מהמסגד, בין אם הוא מעל או מתחת לאדמה ובין אם מדובר בכתלים שבתוכו או שמחוצה לו".

לדבריו, "על בסיס זה, כיפת הסלע, המסגד המרואני (אורוות שלמה - ר.נ.), מסגד אל-אקצה הקדום, והמבנה של המסגד הגדול אותו כינינו בשם 'מסגד אל-אקצה' - כל המבנים האלה הם חלק בלתי נפרד ממתחם אל-אקצה וקדושתם שווה. אסור לזלזל באף אחד מהם ועל בסיס זה - הכותל המזרחי של מסגד אל-אקצה מבפנים או מבחוץ, וכן הכותל המערבי של מסגד אל אקצה מבפנים או מבחוץ, הכותל הצפוני או הכותל הדרומי, כולם חלק בלתי נפרד ממתחם אל אקצה המבורך וקדושתם שווה לשלו. אסור לזלזל בכותל המערבי מבפנים או מבחוץ כפי שאסור לזלזל בכיפת הסלע, במסגד המרואני, במסגד הקדום או המסגד הגדול. כשם שאסור לזלזל בכותל המזרחי, הצפוני או הדרומי מבפנים או מבחוץ". 

"הכותל המערבי הוא חלק בלתי נפרד מאל-אקצה"

סלאח הוסיף: "על יסוד זה, 'ריבאט אל-כורד' הוא חלק מהכותל המערבי של מסגד אל אקצה שהממסד הישראלי מכנה אותו בסילוף ובהטעיה בשם 'הכותל הקטן'. ל'ריבאט אל-כורד' אותו מעמד כשל 'כותל אל-בוראק' ושל מסגד אל אקצה. על יסוד זה, שער המוגרבים הוא חלק מהכותל המערבי של אל אקצה... וכך גם כל שאר המבנים הנמצאים לאורך החומה המערבית של המסגד".

סלאח טען כי הטענות לריבונות ישראלית מבוססות "על זיוף שמו של 'כותל אל-בוראק' וכינויו בשם 'כותל הדמעות', או בתואנה של הענקת זכות ליהודים להתפלל (במקום), או בתואנה שזוהי דרישה אמריקנית או אירופית, בתואנה שמדובר בקירוב ההשקפות בין הפלסטינים ליהודים, בין הערבים לישראלים, בתואנה להצלת שיחות קמפ דייוויד או בתואנה שמדובר בהסכמה פלסטינית, ערבית או איסלמית". לטענתו, "כל כינוי בשם אחר לכותל אל-בוראק הוא רק בבחינת סילוף והטעיה, שקר ועיוות, ואין לכך שום מקום, בין אם מדובר בשם 'כותל הדמעות', 'הכותל הקטן' או שמות אחרים". 

נפיצות פוליטית בכל עבודה באזור

אין מדובר בהתייחסות יחידה לאזור רחבת הכותל. בשנתיים האחרונות מתריעים בפלג הצפוני מפני "העבודות שמבצעת ישראל בחשאי באזור הכותל" ולפיכך סביר להניח שהנושא עוד יכבוש כותרות בעתיד. 

על רקע הדברים הנחרצים של סלאח בעבר יצטרכו לקחת בחשבון בישראל כי עבודות דומות שיבצעו בעתיד באזור הכותל, יטמנו בחובן נפיצות פוליטית. ולא רק שם. בשנים האחרונות נמצאים סלאח ואנשיו בתנופת עשייה חסרת תקדים. הוא מנהל מאבק עיקש נגד בניה על חורבות בתי קברות מוסלמיים בארץ. במקביל, פועלים במרץ אנשי התנועה לשיקום מסגדים או הריסות מסגדים, בניקוי ושיפוץ בתי קברות, סיוע בבניין בתים כמו למשל בפזורה הבדואית בנגב ועוד.

מה תכליתן של כל פעולות אלה? אפשר שתשובה חלקית לכך ניתן למצוא במאמרו של סלאח מ-28 ביוני האחרון. במאמר זה, הנושא את הכותרת "חלוציות הבניה והשינוי", הסביר סלאח כי אחת המטרות היא לשמור על האדמה הזאת לטובת זכות השיבה של הפלסטינים למקומות אלה בעתיד לבוא.

זאת ועוד, אנשי התנועה פירסמו לא אחת שמות של מסגדים בצפת, יפו ומקומות אחרים ש"חוללו" על ידי יהודים, הוסבו למקומות בילוי, מוסדות ממשל או בתי כנסת. הבסיס לכל זאת ברור - לפי התנועה, מדובר בהקדשים מוסלמים שאנשיה אינם מוכנים להניח להם ולשכוח אותם וכל שיפוץ שכזה יוצר עוד אפשרות מחלוקת פוליטית בעתיד.  

סלאח מציג: כך בונים מנהיגות 

מאז השתחרר סלאח מהכלא לפני כשנתיים, הוא משקם את מעמדו כמנהיג כלל מוסלמי, שאמנם מתגורר בישראל, אך ירושלים בראש שמחתו לטובת כל האומה המוסלמית. סלאח עוסק בעשייה חברתית ובונה ממש מלמטה את יכולות ההנהגה שלו. עד כדי כך הוא הצליח לכבוש לו מעמד, עד שאומרים כי במסגדים מבטאים בסמיכות לשמו את הביטוי "אללה ישמרהו" – ביטוי השמור רק למנהיגים. צניעותו, נועם הליכותיו כלפי מאמיניו ולבושו הפשוט משחקים גם הם תפקיד ביכולתו לכבוש לו מקום של כבוד בקרב תומכיו. שמו מוזכר אינספור פעמים בכלי התקשורת הערביים ונראה כי הוא הצליח לעלות בינתיים על הגל הנכון.  

מהכריזמה של סלאח ניתן היה להתרשם גם בראשית חודש נובמבר,עת ישב עם בני משפחת ג'חלב בבת-ים ששטחו בפניו את מצוקותיהם. לטענתם הם הותקפו על ידי המאבטחים של הלונה-פארק בתל אביב רק בשל היותם ערבים. סלאח הקשיב קשב רב. לא היה מדובר באירוע רב משתתפים לטובת קמפיין, אלא באירוח צנוע ושקט, וניכר היה בבני המשפחה שהם פונים אל מי שהם רואים בו כמנהיג אמיתי, ממנו ביקשו עצה. התחושה היתה כאילו מדובר היה בביקור של רב חשוב שהגיע לסייע למשפחה נזקקת בקהילה יהודית רחוקה אי שם בתקופה של רדיפות או מצוקה עם הסביבה העוינת.

כיאה למנהיג הוא ייעץ באופן פרטני כיצד לנהוג מול הרשויות, כיצד לתעד את התקיפה ולהסתייע בעזרה משפטית. מצד שני, מינף את הארוע כדי "לגבש כיוון פעולה קולקטיבי נגד התופעה החמורה הזאת, שהולכת ומתגברת, ושאין לה טיפול הולם", הוסיף. 

בני המשפחה שמחו מאד שמישהו בעל השפעה הגיע לשמוע את אשר על ליבם. סלאח זכה בעוד תומכים בדרך לבניין ההנהגה שלו. אם כך ימשיך להתנהל, סביר להניח שדמותו של "שייח' אל-אקצה" רק תלך ותתעצם.