עורך יקר, בדקת מי זה ה"סנהדרין"?

פעם קראו לזה "עשית ולא פרסמת – לא עשית". היום, בעידן הרייטינג, לא כל כך חשוב אם עשית. העיקר – שפרסמת. האמת, שגם לא כל כך חשוב מי אתה בכלל והאם אתה מייצג מישהו, או רק את עצמך. שכרת לך יחצ"ן נמרץ שיודע את העבודה, ואתה יכול בתוך זמן לא רב למלא חוברת עם קטעי עיתונות על פועלך או הגיגך.

התקשורת, מה לעשות, צמאה ל"חומרים", וככל שאלה יהיו קיצוניים יותר, אנטי ממסדיים, מחוץ ל"מיינסטרים", ככה ייכנסו ביתר קלות למדיה. זו, הלהוטה לרייטינג, מגמישה מאוד את "מבחן הכניסה" של הידיעות הזוכות לסיקור. במקרים רבים היא כלל לא בודקת אם מאחורי האדם או הגוף שמפעיל את היחצ"ן שהוציא לעיתונות ידיעה עם "מרכיב רייטינג" גבוה, עומד מישהו או משהו רציני, או שמא מדובר בבודד או בודדים, שמייצגים בקושי את עצמם, אך יודעים היטב כיצד למכור לתקשורת את שהיא כל כך צמאה לו. מה שקורה בשטח הוא, שישנם מספר גופים, שמרוב פעמים שפניני הלשון שלהם מוזכרים בתקשורת, מתקבל הרושם כאילו מדובר בגוף המקביל בכוח שבידו לכל הפחות לכנסת ישראל ובמספר האנשים שהוא מייצג לסך כל אוהדי בית"ר ירושלים בכדורגל והפועל ירושלים בכדורסל גם יחד.

קחו למשל את ה"סנהדרין". לא, לא זו שישבה בהיכל הגזית בבית המקדש ושפטה את העם משפט צדק. כוונתי לחבורה של כמה אנשים, בהם רבנים, בטח כולם עם כוונות טובות, הקוראים לעצמם "סנהדרין", מתכנסים אחת לכמה ימים בירושלים ומוציאים "פסק הלכה", הזוכה לקבל כותרות כמעט בכל כלי התקשורת, בעיקר באלה שעבור עורכי החדשות שלהם סנהדרין הוא לכל היותר רחוב בשיכון בבלי בצפון תל אביב, ומן הסתם השימוש המכוון בשם הזה "סנהדרין" מעורר בהם יחס של כבוד וקדושה.

האם מישהו בתקשורת הרצינית בדק מי הם אותם אלה המכנים את עצמם, ועל דעת עצמם בלבד כ"סנהדרין"? האם מישהו בתקשורת, לפני שפרסם את ה"יציאות" של הרבנים שקוראים לעצמם "סנהדרין" בדק האם מדובר ברבנים רציניים, או אם מביני דבר בתחום הממסד הרבני בישראל, האם מדובר במשהו רציני או לחילופין במשהו מאוד תמהוני, שרק הפרסומים על החלטותיו הם המזינים אותו ומניעים אותו?

או קחו את התגובות הקבועות והמאוד ניתנות לחיזוי מראש של "המטה להצלת העם והארץ", שמשחרר הודעות לעיתונות בתדירות גבוהה, למשל – שכל מי שנגע בנושא ההתנתקות – נפל, נופל (האחרון בינתיים הוא קראדי) או בדרך ליפול. כותב הידיעה טוען כי מי שסייע להתנתקות – משלם את המחיר.

אפשר שכן, אפשר שלא, אך אני בטוח שריבונו של עולם לא התגלה באמצע הלילה לאותו רב ומסר לו את המידע הפנימי הזה. גם אם אותו רב, הקורא לעצמו יו"ר "המטה העולמי להצלת העם והארץ" (נשמע מספיק בומבסטי?) מאמין באמת ובתמים שכך הוא, האם כל "שליפה" שלו ראויה להתייחסות רצינית בתקשורת, כאילו קיבל את הדברים יחד עם משה רבינו בהר סיני?. זה בסדר שכל אחד המחזיק מעצמו יבקש להפיץ את ה"אני מאמין" שלו לכל מי שמוכן לשמוע. השאלה היא רק האם לא הגיע הזמן שהמדיה תפעיל קצת יותר שיקול דעת לפני שהיא מחליטה מה היא מאמצת ומה היא משליכה לסל. ובכלל זה, גם הכתבה הזו...

מ"המטה העולמי להצלת העם והארץ" נמסר בתגובה: "אנו בהחלט יכולים להשתבח שהמטה הצליח בקמפיין ענק להביא לכך שרוב הציבור, לפחות במגזר הדתי והחרדי, הפנים שמבצעי הגירוש באו על עונשם. חבל שבמקום להתווכח עניינית ישנה הצעה לעורכי המדורים לסתום לנו את הפה".