64% מהציבור: נפעל נגד פגיעה בכותל המערבי
"מאות חילונים בהפגנה נגד חילול בית הכנסת המרכזי בהרצליה". נשמע כמו מתיחה גרועה לראש חודש אדר? סקר ynet-גשר, שביצע מכון מותגים בקרב מדגם מייצג, מגלה כי רוב הציבור מוכן לצאת למחאה על פגיעה בערכים הקדושים ליהדות. וגם: באיזו תדירות אנחנו מבקרים בכותל המערבי?
פגיעה בכותל המערבי או בהר הבית, חילול בתי כנסת או בתי קברות, ואפילו ביזוי ספרי קודש. חשבתם שהרחוב אדיש? התרחישים הללו, שהצליחו עד כה להקפיץ בעיקר את הציבור הדתי והחרדי, עשויים להוציא למחאה ציבורית את רוב אזרחי ישראל.
סקר ynet ועמותת גשר ביקש לבחון השבוע את יחסו של הישראלי הממוצע לפגיעה בקודשי היהדות, זאת בעקבות המהומות סביב עבודות הבנייה בגשר המוגרבים, סמוך להר הבית ודבריו של השייח ראאד סלאח. הסקר, שערך מכון "מותגים" בקרב 505 בני אדם המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל, מעלה נתונים מפתיעים על נכונותם של אזרחי ישראל לצאת למאבק ציבורי על פגיעה ברגשות דתיים.
האנטישמיות עושה את שלה
התרחיש שמזעזע יותר מכל את הציבור הוא חילול בתי קברות. האנטישמיות בעולם עושה כנראה את שלה, והדבר נתפס כפגיעה החמורה ביותר בערכי הדת היהודית. לא פחות מ-75% מהציבור אמרו כי יצאו למחאה בעקבות ניתוץ מצבות בבתי קברות בו קבורים קרוביהם, ובהם גם 68% מהחילוניים. מפתיע לגלות כי למרות מאבקים דומים המזוהים עם הציבור החרדי (בין היתר המהומות סביב המשך סלילת כביש 6), "רק" 74% מהם מוכנים לצאת למחאה בעניין, לעומת 88% מהדתיים.
חילול בית קברות בארגנטינה (צילום: רויטרס)
תרחיש נוסף שאופייני לאנטישמים בעולם הוא חילול בתי כנסת. 66% מהנשאלים הצהירו כי יצאו למאבק בתופעה, אם יחולל בית כנסת בשכונת המגורים שלהם, וגם רוב הציבור החילוני (52%) יעשה כך.
גם שריפת ספרי קודש בין ה"מובילות". 63% מכלל הציבור יצא למחאה במקרה זה. בקרב מי שמגדירים עצמם כמסורתיים וצפונה השיבו כך רוב מובהק של כ-80% מהנשאלים, בעוד שהחילונים יעדיפו ברובם (53%) שלא להגיב לשריפת הספרים.
שייח' סלאח, לתשומת לבך
הכותל המערבי שואב את קדושתו מהר הבית הסמוך, ואת זה כל ילד יודע. אלא שהמחלוקת ההלכתית והבטחונית בעניין העלייה להר וכן כיבוש הכותל במלחמת ששת הימים הפכו את היוצרות, והדבר בא לידי ביטוי גם בתוצאות הסקר. 64% מהציבור אומרים כי יצאו למחות על פגיעה בכותל המערבי, לעומת 55% שימחו על הריסת שרידי בית המקדש בהר הבית. בשני המקרים יישארו החילוניים בבית, כש-53% מהם יבחרו להבליג.
גם הפער שבין הזיקה החרדית לכותל לרתיעה מהר הבית בא לידי ביטוי. רק 67% ימחו על פגיעה בשרידי המקדש, לעומת 83% שיצאו לרחובות אם ייפגע חלקו המערבי של ההר. חוסר המודעות לקדושת הר הבית חוצה מגזרים. בציבור הדתי יהיו מחאות בקרב 89% בעניין הכותל המערבי ו-79% במקרה שייפגע הר הבית, ואצל המסורתיים הפער גדול יותר – 77% ו-59% בהתאמה.
הכותל בידינו
תדירות ביקורו של הישראלי הממוצע בכותל המערבי מדאיגה אנשי חינוך, דת ורוח בישראל 2007, ואין ספור יוזמות לביקורים ממוסדים במסגרת השירות הצבאי או תוכנית הלימודים צצות מדי כמה חודשים.
הכותל. לא רק לדתיים (צילום: דניאל כהן)
הנתונים הבאים מציירים תמונה מעט אופטימית: רוב הציבור היהודי במדינה נוהג לבקר באתר מדי שנה, ורק ארבעה אחוזים לא פקדו מעולם את שריד בית המקדש. 51% מאזרחי ישראל היהודיים סיפרו כי הם נוהגים להגיע לכותל לפחות פעם אחת בשנה, כשקרוב ל-20% מהם עושים זאת שלוש פעמים ומעלה באותו פרק זמן. בסך הכל 83% מהישראלים נגעו באבנים הקדושות לפחות פעם אחת בחמש השנים האחרונות.
את סטיגמת הניתוק מירושלים ומאתריה הדתיים מפריכים גם 77% מהחילונים שביקרו באתר הקדוש לפחות פעם אחת בחמש השנים האחרונות. אצל 38% מהם זה קורה לפחות אחת לשנה. בסך הכל אמרו 4% מהנשאלים כי לא ביקרו מעולם בכותל, ואצל 12% זה קרה רק בבר המצווה. נתון מפתיע נוסף מגלה כי 4% מהיהודים הדתיים לא ביקרו מעולם בשריד בית המקדש.
שושי בקר, מנכ"לית עמותת גשר, אומרת כי גם אם מדובר באמירה או הצהרה בלבד, הסקר מעיד על תחושות קשר ומחויבות כלפי מקומות קדושים, ובמיוחד כלפי מקומות הקרובים לאנשים באופן אישי (בית הכנסת השכונתי או מקום קבורת קרובי המשפחה). "גם המגדירים עצמם חילוניים לא מוכנים לשתוק אל מול שריפת ספרי קדש, פגיעה בבתי כנסת, או פגיעה בכותל המערבי", אמרה בקר.
לדבריה, "בשנים האחרונות ישנה תחושה של חוסר אכפתיות ציבורית וירידה בערכיות, והנה הסקר מציג מציאות שונה: תחושות של קרבה, אכפתיות ומוכנות אפילו לצאת למחאה בעקבות פגיעה ב'קדושים'".
בכל שבוע יפרסם ynet יהדות, בשיתוף עם עמותת "גשר", סקר בנוגע לסוגיות יהודיות-חברתיות.