סימון משחקים לא יועיל - האחריות מוטלת על ההורים
האם ההכרזה של שר התמ"ת אלי ישי הבוקר על חובת סימון משחקי מחשב היא בעלת משמעות? יובל בירב חושב שלא. האחריות טמונה אצל ההורים
עוד ב-vgames: הבייבס של vgames
נציגי חברות אטארי ישראל וישפאר, המייבאות משחקים לארץ, הביעו שביעות רצון מהצו החדש.
על פי החברות, הן מסמנות את המשחקים המיובאים כבר זמן רב על פי הנחיות PEGI. הן הביעו תקווה שההנחיה החדשה תעזור איכשהו במלחמה נגד חאפרים ובעלי דוכנים בשוק, אשר מוכרים כל משחק ללא סימון ובלי שום הגבלה - האם הוא מתאים לילדים או לא.
הצו לא ימנע דבר
הצו החדש ניתן, כך נראה, כמענה לפניות הציבור והמועצה לשלום הילד, אשר מבקשת למנוע ממשחקים שאינם מתאימים לילדים להגיע לידיים הלא נכונות. אולם, קשה לראות כיצד הוא ישנה את המצב הקיים בשטח כיום, אם חברות המשחקים הלגיטימיות ממילא מסמנות כבר את מוצריהן.
אם עד עכשיו נעשה מעט מאוד על מנת לעצור את מכירת המשחקים הפיראטית בשווקים, שלא לומר ההורדה דרך רשת האינטרנט, לא נראה שהצו החדש ימנע מילדים להגיע למשחקים שלא מתאימים להם.
יש לציין עוד, כי הצו החדש אינו מונע מכירת משחקים אלימים לילדים. הוא מחייב את היבואנים לסמן את המשחק, אבל לא דורש מחנויות המשחקים לבדוק שהקונה אכן בגיל המתאים - כפי שזה נעשה בארה"ב ובאירופה. גם לאחר שהצו ייכנס לתוקף, לא תהיה שום מניעה למכור לילדים משחק אלים במיוחד, שמסומן כ-"למבוגרים בלבד (AO)".
ההורים קונים GTA
הפתרון האמיתי טמון אצל ההורים. אם ההורים ימשיכו להעלים עין ממה שהילדים שלהם עושים לבדם מול המחשב, ולא
יבדקו מול אילו משחקים הם מבלים את הזמן, והאם המשחק בכלל מתאים להם או לא, לא ישתנה דבר.
הורים שרוצים למנוע מילדיהם מגע עם משחקים אלימים ומשחקים שנועדו לנערים או למבוגרים, חייבים לגלות אחריות, ולבדוק האם באמת המשחק מתאים לגיל הילד.
לא חסרות דוגמאות על הורים שניגשו לחנויות כדי לרכוש לילדיהם הקטנים משחקים, ויצאו עם עותקים חדשים של משחקים כגון Grand Theft Auto, משחק אלים במיוחד בו השחקן מסוגל לגנוב מכוניות, לרצוח אזרחים ושוטרים ואף לעסוק בפשע מאורגן על שלל פניו. ספק אם ההורים היו רוכשים את המשחק לו היו מודעים לתכניו.
הסימון על העטיפה, במקרה שיש בכלל עטיפה וכשהמשחק לא הגיע "בדרך פלא" ישירות אל המחשב, הוא צעד חשוב בכיוון הנכון - אבל הדרך עדיין ארוכה.
לפנייה לכתב/ת 
