תכירו: ג'ימי הנדריקס, עם ציצית

יום חמישי רגיל של אמצע החורף. אלה מאיתנו שאוהבים עינויים סיניים יושבים בסלון וצופים במכבי נותנת עוד תצוגה לא מרשימה של כדורסל. למי שכבר הבין שאין להם מה למכור השנה (כלומר, חוץ מאת ביינום) המייק'ס פלייס בתל אביב הציע אופציה מעניינת יותר ומזוכיסטית הרבה פחות - הופעה של להקת הבלוז-רוק יוּד.

על הבמה בבאר שמול הים עלו שלושה רוקרים חמושים בהרבה אנרגיות, לא מעט אלכוהול בדם, והרבה הרבה זקן. במשך שעתיים נתנו יוד מפגן מרשים של חזרה אל מחוזות אמריקאים סיקסטיזיים טיפוסיים, עם שילוב של אלמנטים חסידיים קלאסיים. תענוג צרוף. 

יוד הם בעצם המתופף משה ינקובסקי,הבאסיסט יעקב לפקו, והמגה-גיטריסט אליעזר בלום (אקס רבע לשבע). עבור הקהל במייק'ס פלייס, שהיה ערבוב של חיילים ודי הרבה תיירים בריטים, הם היוו תוספת מצוינת לערב בירות אולטימטיבי. בתפריט: שני סטים של חומר מקורי משלהם וקאוורים של ג'ימי הנדריקס ,דילן וקרים.

בחמש דקות הראשונות הקהל מצידו נראה משועשע למדי למראה הלא כל-כך שגרתי של ההרכב, אבל מהר מאוד - עם הסולואים, הגרוב ומערבולות הבירה - מדד הזזת הראשים והאייר-גיטר בפאב עלה באופן מרשים. תוך זמן קצר אורך הזקן והציציות שהתנפנפו על הבמה הפכו להיות לא רלוונטיים. לקהל, כמובן.

כל הדרך חזרה מהפאב אני מבטיח לעצמי לא ליפול להשוואות זולות ופופוליסטיות, אבל ברגע שאני יושב מול המקלדת אני פשוט לא מצליח להתאפק והיצר גובר עליי. אז תרשו לי בכל זאת לעשות את זה: יוד היא התשובה היהודית לזי זי טופ, או אפילו, אם תרצו, הגרסה החב"דניקית של ג'ימי הנדריקס. לא פחות.

ההופעות הקרובות של להקת יוד:

מייקס פלייס ירושלים, הערב

בפורים: מרכז שורשים - פירברג 13,פינת שינקין, ת"א