הקרב על ה"חורבה"
במעמד הרב הראשי לישראל, אך כמעט בחשאיות, הוכתר הרב שמחה הכהן קוק כרב בית הכנסת "החורבה". בית הכנסת, במרכז הרובע היהודי, נמצא בשיפוצים מאז מלחמת השיחרור. אז מדוע ממנים רב למוסד שאינו פעיל ואיך כל זה קשר למאבקי השליטה ברובע?
בית הכנסת "החורבה" עומד בחורבנו מאז מלחמת העצמאות בשנת 48'. אולם באחרונה הוא החל להתעורר לחיים בעקבות מאבקי שליטה בין החרדים לדתיים-לאומיים ברובע היהודי.
ביום חמישי האחרון, הוכתר כרב "החורבה", רב העיר רחובות, שמחה הכהן קוק. על כתב ההכתרה לרב המקום, חתמו הרבנים הבולטים ביותר ביהדות החרדית, ביניהם, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב עובדיה יוסף והרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר. לנוכח העובדה שהאתר נמצא כעת בשיפוצים ועבודות שיקום, אשר עתידות להימשך לפחות עוד שנתיים תמימות, היו רבים שתמהו על המינוי.
"מה בוער להם למנות רב לבית הכנסת שלמעשה עדיין לא קיים?", זו הייתה שאלה שחזרה על עצמה מפי גורמים שונים, אשר הוזמנו לטקס ההכתרה. גם המילה "מחטף" השתרבבה לניסיונותיהם להעריך את הצעד התמוה.
יש רב, בית הכנסת בשיפוצים. "החורבה" (צילום: גיל יוחנן)
משיחות עימם, שלא לייחוס, התברר כי ההזמנות לטקס ההכתרה נעשו בהתרעה קצרה מאוד. במקרה הטוב הוזמנו הנוכחים יום לפני הטקס. במקרה הפחות טוב, הם הוזמנו באותו יום ממש. הרב הראשי לישראל למשל, הרב שלמה עמאר, עדיין לא ידע בצהרי אותו יום שבערב הוא עומד להכתיר את הרב קוק כרב "החורבה".
כך, בהליך מזורז ובחשאיות גמורה, מבלי שרבים שמעו על האירוע, כולל אישים מרכזיים ברובע היהודי, נקבעה העובדה בשטח. אחד המוזמנים אף ביקש לדעת אם ההכתרה עומדת להיעשות בתיאום עם החברה לפיתוח הרובע היהודי, האחראית הרשמית על המקום.
אירוע הכתרת הרב הכהן קוק. איפה בית הכנסת?
התשובה שהתקבלה הייתה חיובית, אולם מבדיקת ynet הסתבר שהחברה לפיתוח הרובע היהודי, כלל לא הייתה מעורבת בהליך ובקבלת ההחלטות לגבי האתר שבאחריותה. מנכ"ל החברה, ניסים ארזי הודה כי הוא עצמו לא נכח בטקס ההכתרה אשר נערך בביתו של רב הרובע היהודי, הרב אביגדור נבנצל. "היה פה איזה אקט שאני סברתי שאין לי מקום להצטרף אליו. אנשי החברה לא היו בהכתרה כי חשבנו שאנחנו צריכים להיות", הוא אומר.
מנכ"ל החברה מודה שבעבר כבר פנו אליו גורמים אשר דרשו למנות רב למקום אך הוא דחה את בקשותיהם לאלתר. "עד שיסיימו את בניית "החורבה", זה עוד סיפור ארוך. הרי בסופו של דבר", הסביר ארזי את עמדתו, "אין עדיין החלטה בחברה לצעד כזה, כי פשוט עדיין מוקדם לקבל החלטה כזאת". עוד הוא מציין שאחת האופציות שהחברה תשכיר את ניהול "החורבה" לעמותה או ארגון, שיפעילו את המקום. "רב בית הכנסת אמור להתמנות על ידי ציבור המתפללים ועד שהשלב הזה יגיע, יש הרבה זמן", אומר ארזי.
החשאיות, על מה ולמה?
יש לציין, כי אירועים מסוג זה נעשים בפרסום רב, במיוחד כאשר במעמד משתתפים רבנים ואישים בולטים כמו אלו שהשתתפו באירוע ביום חמישי האחרון. הניסיונות להבין על שום מה ולמה החשאיות הגמורה, העלו חרס עד לפרסום כתבה בעיתון החרדי קול-העיר מרשת "קו עיתונות דתית".
הכתב, שלמה קוק, הוא גם קרוב משפחתו של הרב קוק אשר הוכתר כרב "החורבה". בשבוע שעבר הוא אף נכח בביתו של מנהיג הפלג הליטאי, הרב אלישיב, שהתבטא בנושא ואמר כי "המינוי של הרב קוק הוא סתימת פרצה".
אתר הפיגומים. חורבה מחפשת רב (צילום: גיל יוחנן)
כלומר, מינויו של הרב קוק נועד למנוע מאנשי הכיפות הסרוגות "להשתלט" על המקום ולפעול למינוי רב הנמנה על חוגי הציונות-הדתית. את חששם של החוגים החרדיים ברובע ניתן להבין לנוכח העובדה ש"החורבה" ממוקם במרחק קפיצה קלה מישיבת הכותל המשתייכת לזרם הציוני-דתי.
באירועים מיוחדים ובחגים, תלמידי הישיבה מקיימים במקום ערבי התוועדות. עוד מדווח קוק בכתבתו כי אנשי העיר העתיקה, ובראשם הרב אליהו זילברמן, רב קהילת זילברמן החרדית ברובע, "התנגדו לכך (למינוי רב דתי-לאומי), מחשש שמצב כזה יהפוך את בית-הכנסת לאתר תיירות פרוץ. או אז, חיפשו רב המקובל על גדולי ישראל מחד, ועל הציבור הדתי-לאומי מאידך". את חששם של "הזילברמנים" אולי ניתן היה להבין, לנוכח העובדה כי רב ישיבת הכותל, הרב מרדכי אלון, התבקש להשתתף לאחרונה בבחירת מטבע אשר יציין את זכר "החורבה". חשוב לציין, כי הרב קוק הינו רב המקובל על קשת רחבה של חוגים דתיים, דתיים-לאומיים וחרדיים כאחד וכי למרות כהונתו כרב בעיר רחובות, בבעלותו אף נמצאת דירה ברובע היהודי.
"אז מה עם הרב הראשי היה? זו הכתרה פרטית"
ולמרות הכול, ארזי מציין כי עבורו אין להכתרה המדוברת שום משמעות. "אני לא מביע דעה נגד מי שהוכתר. מי שהוכתר הוא איש מכובד, אלא אני מביע הסתייגות מהמעשה, זה לא התהליך הנכון".
את ההכתרה רואה ארזי כ"הכתרה פרטית לגמרי, למרות שנכח שם גם הרב הראשי לישראל. כשם שקבוצה אחת החליטה למנות רב, קבוצה אחרת יכולה למנות מישהו אחר, וזה בהחלט לא יכול לחייב באופן רשמי את החברה". הוא מבקש לציין שהחברה לפיתוח הרובע היהודי הינה חברה ממשלתית, וכי כל החלטה שתיעשה לגבי אופי הפעלת המקום, "תיעשה בראייה ממלכתית ולא על ידי גורמים פרטיים, כשם שמימון העבודות במקום נעשות במימון ממשלתי".
בבית הכנסת "החורבה", הממוקם במרכז הרובע היהודי, נבנה לפני 300 שנים ושם התפלל ולמד רבי יהודה החסיד. לאחר פטירת רבי יהודה החסיד, נהרס בית-הכנסת על-ידי גורמים מוסלמים. לפני 150 שנה הוקם בית הכנסת מחדש על ידי משה מונטיפיורי. המבנה, שעמד על תילו עד מלחמת העצמאות, הוחרב בשנית עם כיבוש העיר העתיקה על ידי הירדנים, ומאז לא נבנה מחדש.
לפנייה לכתב/ת 
