איזו מין מדינה מתעלמת כשאחד מאזרחיה שבוי?

אינגריד בטנקור, המועמדת לנשיאות קולומביה שנחטפה בידי לוחמי גרילה בדרום מזרח המדינה ב-2001, הפכה לסמלם של חטופים ושבויים ברחבי העולם. ביום שישי ציינו בפריז חמש שנים לחטיפתה, והנושא שב ועלה לכותרות, אבל בני משפחתה לא מוצאים בכך נחמה. יש להם ביקורת חריפה על הממשל הצרפתי, ובעיקר על הנשיא ז'אק שיראק, שלא עשה די בשנות כהונתו על מנת לקדם את שיחרורה של הפוליטיקאית שהחזיקה גם באזרחות צרפתית.

"מאז החטיפה רק פעם אחת הרים שיראק טלפון לנשיא קולומביה אלוורו אוריבה. זה קרה מיד לאחר החטיפה ומאז כלום", סיפרה ל-ynet בתה של בטנקור, מלאני. "כמובן, זה לא נעים לטפל בעניני שבויים ולהפעיל לחץ, אבל איך אפשר לא להתיחס לענין, כשאימא שלי שבויה כבר חמש שנים בתנאים כאלה?".

בטנקור (45) הייתה מועמדת עצמאית לנשיאות קולומביה. ב-23 בפברואר 2002 סיירה יחד עם מי שהיתה מועמדת להיות סגניתה, קלרה רוחס, במחוז מבודד בדרום קולומביה ונחטפה בידי אנשי ארגון FARC.

"נמאס לנו מאמפטיה והבטחות". מלאני בטנקור (צילום: סי"צ)

היא אחת מ-61 חטופים - ביניהם שלושה קבלנים אמריקנים - שב-FARC רוצים להחליפם תמורת שיחרור מפקדיהם הכלואים בקולומביה. עד כה סרב נשיא קולומביה אוריבה לנהל עם המורדים משא ומתן. הקולומביאנים משבחים אותו על עמדותיו הנוקשות, אך במקביל לוחצים אותו להביא לפיתרון המצב.

לאחרונה נדמה כי חלה התגמשות מסויימת בעמדותיו אך שורה של התקפות מצד המורדים סיכלו כל סיכוי למשא ומתן בקרוב. אוריבה, שאביו נהרג בעת ניסיון חטיפה כושל לפני מספר שנים, קרא השבוע לכוחות הביטחון של ארצו להגביר את המרדף אחר המורדים. אמש הודיעו אנשי FARC כי הם מוכנים למשא ומתן על שיחרורה של בטנקור.

אות החיים האחרון שהתקבל מבטנקור היה סרטון וידאו ששיחררו המורדים לפירסום באוגוסט 2003. בסרטון ביקשה בטנקור שיבואו לשחרר אותה. בתגובה שלח דומיניק דה וילפן, שר החוץ הצרפתי בשעתו, מטוס מיוחד לברזיל, אך התוכנית לשיחרורה כשלה. "כל מאמץ אפשרי נעשה למען שחרורה של אינגריד. תדעו שאני לא שוכח", כתב בשעתו שיראק למשפחתה. "נמאס לנו מאמפטיה והבטחות. צריך שמנהיגי המדינה יתחילו להפעיל כבר לחץ אמיתי". אומרת מלאני.

אות חיים אחרון. אינגריד בטנקור בוידאו מ-2003 (צילום: איי.פי)

בעצרת בפריז קראו בני המשפחה - מלאני, אחיה לורנזו ואביהם, בעלה הראשון של בטנקור פרביס דלואה, לקדם עסקת החלפת שבויים במסגרתה ישוחררו 400 אנשי FARC תמורת 57 החטופים, בינהם חיילים, שוטרים ושבויים פוליטים.

"פעולה צבאית לא תביא לשחרור החטופים, אלא תסתיים בים של דם", העריכה מלאני. "מנגד, החלפת שבויים היא צעד ראשון לשלום והיא תיתן תקווה לחיילים, כי הם יראו שהמדינה לא מוותרת עליהם. וחוץ מזה,  הלוחמים שישוחררו אינם מהמסוכנים ביותר. רובם נכנסו לכוחות FARC בגיל צעיר רק כדי להימלט מחיי עוני בקולומביה".

גם צרפת תומכת כיום בעסקת החלפת שבויים אבל נשיא קולומביה אוריבה נותר בסירובו. הוא טוען כי כל עסקה רק תעודד את המיליציה בת 17 אלף הלוחמים, שמחזיקה בידיה כ-3,000 שבויים ובני ערובה.

פשע נגד האנושות 

"צריך להפעיל לחץ על אוריבה", אמר פבריס דלואה, בעלה הראשון של בטנקור. "פנינו לכל המועמדים לבחירות צרפת - לסרקוזי, רויאל ולמועמד המרכז פרנסואה ביירו, וכולם הבטיחו שאם ייבחרו יעלו את הנושא לראש סדר היום בצרפת. רויאל אף חתמה את ההכרזה שכתבנו בשביל שחרור אינגריד", הוא הוסיף. 

מלאני ואביה הסבירו שההכרזה שניסחו היא כוללת, וקוראת להקמת מרכז סיוע ומידע כלל עולמי עבור כל משפחות החטופים ברחבי העולם. "לאף אחד לא אכפת היום מחטופים שאינם עיתונאים. צריכים אסטרטגיה עולמית נגד חטיפות, שהינן פשע נגד האנושות, וצריך להראות לחוטפים שהם ישלמו על מעשיהם. שלא יוכלו להיסתובב עוד בעולם כחפים מפשע", אמרה מלאני.

משפחתה של בטנקור מקווה לשיתוף פעולה גם מצד ארצות הברית, בעלת הברית העיקרית של אוריבה. עד כה הבהירה מזכירת המדינה האמריקנית כי היא אינה תומכת ב"דו-שיח עם טרוריסטים", אך המפלגה הדמוקרטית הראתה נכונות לשנות עמדה זו ולהסכים לתמוך בהחלפת שבויים הומניטרית.

לדעת פבריס דלואה, צרפת היתה צריכה להשתמש בהישג האסטרטגי שלה עם המצב הקשה בעיראק, כדי לקדם מדיניות משותפת עם ארצות הברית. "לצרפת יש מה להציע, אבל איזו מן מדינה לא מרימה אצבע כאשר אחד מאזרחיה שבוי? צרפת צריכה לפעול, לא רק בשביל אינגריד, אלא גם בשביל הכבוד שלה".