בואו לטייל בקברי ישראל
דבורה הנביאה, אלקנה ובניהו בן יהוידע, רבי טרפון, חוני המעגל, רב פפא וכמובן לכבוד פורים, ניתן להשתטח גם על קבר מרדכי ואסתר - בגליל כמובן (לא בשושן כמו שחשבתם). אפרת שפירא-רוזנברג יצאה לטייל בגליל ונזכרה בשיעורי כלכלה: אינפלציה, גם של קברים, גורמת לשחיקה בערך המטבע
באחרונה דווח בכלי התקשורת על התאוששות ניכרת של אזור הצפון מפגעי המלחמה, ועל תנופת בנייה והתחדשות בגליל. מעודדים מהבשורות המשמחות, החלטנו להצפין ולהתרשם באופן בלתי אמצעי מן הפלא. איך לומר, אכן התחדשות, אך לא בדיוק ההתחדשות לה ציפינו. כאילו נלקחנו לסט של הסרט "בחזרה לעתיד", הופתענו לראות שתנופת הבנייה מתבטאת בעיקר בבנייתם של קברים בני אלפיים שנה.
פעם, מי שחפצה נפשו להשתטח על קברי צדיקים, יכול היה להספיק לעשות את הסבב בזמן די קצר - "חלקה" בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, תפילה לזיווג בקבר יונתן בן עוזיאל בעמוקה, טבילה במקווה האר"י וביקור בקברו שבצפת באישון לילה ואולי עוד אחד או שניים ששכחתי.
כילדה, בטיול השנתי עם סבא וסבתא, היינו מבקרים אצל כל ה"גוורדיה" על הדרך, עוד לפני שהתחלנו את הטיול עצמו. היום, צריך לפנות לפחות שבוע מהלו"ז בשביל להספיק את כולם. מי לא קבור שם? החל בדמויות תנ"כיות כמו דבורה הנביאה, אלקנה ובניהו בן יהוידע, דרך תנאים ואמוראים שונים כגון רבי טרפון, חוני המעגל, ורב כרוספדאי האמורא, וכלה בבני משפחותיהם של אותן דמויות, המצוינים כקברים בפני עצמם – יוחאי אביו של ר' שמעון בר יוחאי, בני רבי טרפון, בני רב פפא, בנו וביתו של ר' יוסי דמן יוקרת ועוד. כמובן שלכבוד פורים, שמחנו גם לגלות כי ניתן להשתטח על קברם של מרדכי ואסתר המצויים אף הם באזור, ולא בפרברי שושן הבירה כפי שחשבנו עד היום.
למען הסר ספק, חלילה לי מלזלזל באף לא אחת מהדמויות שהזכרתי זה עתה, וברבות הנוספות שציוני הקברים שלהן פרושים ברחבי ארצנו, ומופיעים כרשימה ארוכה ומרשימה באתר האינטרנט של הרשות הארצית לשירותי דת של מדינת ישראל. אין ספק כי חלקן הגדול היו דמויות מפתח בעולם היהודי, וגם מי שלא - כבודו במקומו מונח. אבל למה באותו מקום, ביחד עם כבודו, מונח גם מבנה קטן, שילוט גדול, גדר וציון המקום כ"מקום קדוש"? בדת ובתרבות שלנו, יש חשיבות רבה להבאתו של כל אדם - כקטן כגדול - לקבר ישראל, ולציון מקום קבורתו באופן מכובד. אבל מכאן ועד הגדרת המקום כקדוש, הדרך ארוכה היא ורבה.
כמובן שבשלב ראשון עולה עצם שאלת זיהויו של כל אתר ואתר כמקום הקבורה ה"אמיתי" של דבורה הנביאה או של בני הרב פפא, אבל לא זו השאלה האמיתית. הרי גם את עצמותיה של רחל אמנו לא בדיוק העלו מקברן כדי לבצע בהן בדיקות DNA, אלא אלפיים שנות מסורת והרבה דמעות של עם ישראל לדורותיו הם שקידשו, בסופו של דבר, את קבר רחל. הם, ולא הרשות הארצית לשירותי דת.
לכן השאלה האמיתית היא, מתי ולמה עלה בשנים האחרונות הצורך המלאכותי לקבוע, כמעט יש מאין, עוד אלפי "מקומות קדושים", על פי אילו קריטריונים נעשה השדרוג הזה, ולמי אפשר להגיש מועמדות. ייתכן שהכוונות היו טובות וייתכן שלא, אך מה שברור לכל סטודנט מתחיל לכלכלה צריך להיות גם ברור למי שיושב באותה רשות, ויותר מזה למי שמתייחס ברצינות לקביעותיה - כמו בכל מערכת כלכלית, כך גם כאן. אינפלציה גורמת לשחיקת ערך המטבע - בין אם המטבע הוא שקל או דולר, ובין אם הוא המטבע היקר מכל - הקדושה. ועל זה בדיוק נאמר: כל המוסיף גורע.
לטורים קודמים:
