בית הדין בהאג: סרביה לא ביצעה רצח עם בבוסניה

בית המשפט הגבוה ביותר של האו"ם פסק היום (ב') כי סרביה אינה נושאת באחריות לרצח העם שהתבצע בבוסניה במהלך המלחמה במדינה, בין השנים 1992-1995. זו הפעם הראשונה שאומה שלמה הואשמה ברצח עם, פשע שהוצא אל מחוץ לחוק ב-1948 במסגרת אמנת האו"ם שנוסחה בעקבות השואה.

עם זאת, למרות ניקויה מאשמה, הרשיע בית הדין את סרביה באי-מניעת הטבח שהתבצע נגד הבוסנים המוסלמים בסרברינצה ב-1995, שבו נרצחו 8,000 גברים ונערים מוסלמים - למרות שקבע כי המדינה לא היתה אחראית לו באופן ישיר. מוקדם יותר בדיון, קבע בית הדין כי הטבח בסרברניצה עונה על ההגדרה של רצח עם. "בית הדין הזה קובע כי המעשים שהתבצעו בסרברניצה תואמים את ההגדרה של רצח עם, על פי אמנת האו"ם", קראה שופטת בית הדין רוזלין היגינס מפסק הדין.

בית הדין פסק כי סרביה לא ניסתה להשפיע על הסרבים-הבוסנים כדי למנוע את רצח העם בסרברניצה. הסרבים "היו צריכים לעשות את מלוא המאמצים כדי למנוע את האירועים הטרגיים במובלעת סרברניצה" ביולי 1995, נכתב בפסק הדין. השופטת היגינס הבהירה כי לבלגרד היה ברור שיש חשש שיתבצע טבח בסרברניצה, אך זו "לא נטלה כל יוזמה כדי למנוע את הזוועות שנעשו". בפסק הדין הארוך והמפורט, קבע בית הדין כי מנהיגי סרביה גם לא עמדו במחויבות שהיתה מוטלת עליהם להעניש את מבצעי הטבח.  

נשים בוסניות צופות בפסק הדין בטלוויזיה (צילום: איי.פי)

ב-1996, הרשיע בית המשפט בהאג את מנהיג הסרבים-הבוסנים לשעבר, רדובאן קרדז'יץ', ואת מפקד צבאו וידידו ראטקו מלאדיץ' שלא בפניהם, בבביצוע רצח עם - בעקבות הזוועות שהתבצעו בסרברניצה, ובשל המצור בן 43 הימים שהטילו הסרבים-הבוסנים על בירת בוסניה, סרייבו. עם זאת, עשר שנים לאחר שהורשעו, השניים עדיין טרם נתפסו. לפי ההערכות, מסתתר מלאדיץ' בסרביה, בעוד שמקום מחבואו של קרדז'יץ' לא ברור. בתחילת החודש דיווח עיתון בוסני כי קרדז'יץ' מסתתר ברוסיה.

קודם למתן הפסיקה, דחתה השופטת היגינס את טענתה של סרביה שלבית הדין אין סמכות לקבוע בנושא, וקבעה כי סרביה היתה מחויבת לפעול על פי אמנת האו"ם מ-1948 האוסרת על רצח עם גם במהלך מלחמת האזרחים בבוסניה בין השנים 1992-1995.

פסק הדין התקבל בזעם בבוסניה. "הבוז לשופטים שהחליטו על הפסיקה הזאת. איך הם יכולים לקבוע שהסרבים אינם אחראים לרצח עם - כאשר יש תיעוד מצולם של הכל? הם שוב מענים את עמנו", אמרה זיניידה מוג'יץ', נציגת התאחדות האמהות של סרברניצה, שאיבדה שני בנים במלחמה.

מהצד השני של המתרס, נשיא סרביה בוריס טאדיץ' הודיע כי בכוונתו להעביר בפרלמנט הסרבי הצעת החלטה שתגנה את הטבח בסרברניצה. "הדבר הקשה יותר מכל עבורנו בפסק הדין היא הטענה שסרביה לא עשתה את כל שביכולתה למנוע רצח עם", אמר טאדיץ' במסיבת עיתונאים שכינס לאחר שהתקבל פסק הדין.

בבריסל, קרא דובר נציבות האיחוד האירופי, פריזו רוסקם אבינג, לשני הצדדים לכבד את הפסיקה, "כדי לאפשר פיוס בין הצדדים ולשמור על הצדק".

בוסניה קיוותה לפיצויים

במהלך המשפט, טענה סרביה כי הרשעתה בפשעי המלחמה לא תהיה הוגנת - ותוכיח כי בית הדין עוין את המדינה, שכבר הדיחה בשנת 2000 את מנהיגה מימי המלחמה, סלובודן מילושביץ'. מילושביץ' מת בשנה שעברה, מספר חודשים לפני מתן פסק הדין במשפט בו הואשם ב-68 סעיפים של רצח עם ופשעי מלחמה. עם זאת, המוסלמים בבוסניה קיוו שבית המשפט יטיל את האחריות על סרביה ובכך יאפשר לארצם לתבוע משכנתה הבלקנית פיצויים בסך מיליארדי דולרים, בגין רציחות, מקרי אונס וטיהור אתני שבוצעו במלחמה. את התביעה נגד סרביה הגישה בוסניה לפני 14 שנה.

המלחמה בבלקנים פרצה לאחר שהמוסלמים והקרואטים בבוסניה ביקשו להתנתק מיוגוסלביה באפריל 1992 ולזכות בעצמאות, בניגוד לרצונם של הסרבים הבוסנים. הסרבים, בתמיכת צבא יוגוסלביה, הגיבו בתפיסת כשני שלישים משטח בוסניה ובהטלת המצור על סרייבו. יותר ממאה אלף בני אדם נהרגו במלחמה, בהם עשרות אלפים מקרב המוסלמים והקרואטים בבוסניה, ומאות אלפים מהם נאלצו לעזוב את בתיהם.

במהלך המשפט השתמשה בוסניה בראיות שהוצגו ממשפטם של קרדזיץ' ומלאדיץ', בו כאמור נפסק כי הטבח שבוצע בסרברניצה היה רצח עם. סרביה מצדה פיקפקה בסמכותו של בית הדין הבינלאומי לשפוט את קרדז'יץ' ומלאדיץ'.