איראן, סעודיה וישראל
הצעת החוק שאושרה בקריאה טרומית מחייבת את ספקיות האינטרנט לשמש כצנזוריות ולמנוע מהמנויים שלהן גישה חופשית לאתרים. חברי הכנסת שהרימו את ידם בעדה אחראים לכך ששמה של ישראל יוזכר בימים הקרובים בכל העולם כחברה מן המניין במועדון הלא מכובד של אויבות האינטרנט
הקדישו רגע לעיון ברשימת חברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק של חבר הכנסת אמנון כהן מש"ס, שאושרה בקריאה טרומית ללא מתנגדים. האנשים האלה אחראים לכך ששמה של ישראל יוזכר בימים הקרובים בכל העולם כחברה מן המניין במועדון הלא מכובד של אויבות האינטרנט, ביחד עם מדינות מפוקפקות אחרות.
על פי הצעת החוק, ספקיות אינטרנט יחויבו לחסום בפני קטינים אתרים המיועדים למבוגרים, שמהותם העיקרית היא מין, אלימות והימורים. כל האתרים האלה ייחסמו והגישה אליהם תתאפשר רק באמצעות זיהוי פיזי או ביומטרי של הגולש, בנוסף להקלדת סיסמה - על מנת לאמת שהגולש הוא בגיר. ההצעה קובעת קנס של 20,000 שקלים
פגיעה בחופש הביטוי
לא צריך לתמוך בחשיפה של קטינים לאתרי מין, אלימות והימורים כדי להבין שמדובר בהתערבות גסה בחירות הפרט ובחופש של כולנו לגלוש באינטרנט. הצעת החוק לא מגדירה מהם אתרי פורנו, מין או אלימות ולא בכדי. רק מדינות טוטליטריות מתיימרות לקבוע אילו אתרים אינם הולמים. במקומות כאלה יכול השלטון להגדיר כל אתר כפוגעני והוא מוכנס לרשימה השחורה.
מי בדיוק אמור לקבוע אילו אתרים צריכים להיחסם? לחברי הכנסת הפתרונות. במחי אצבע הם מנסים להפוך את ספקיות האינטרנט למשמרות צניעות דיגיטליות. הצעת החוק מחייבת אותן לשמש כצנזוריות ולמנוע מהמנויים שלהן גישה חופשית לאתרים, ומטילה עליהם לקבוע אם כל אתר הוא כשר או טמא כדי לא לעבור על החוק. סוג כזה של צנזורה קיים רק במדינות כמו איראן, סין וערב הסעודית.
אפשר להניח שהספקיות יעדיפו לשפוט לחומרה כדי לא להסתבך משפטית ולחסום כמה שיותר אתרים, ולהסיק כי כל אתר שייחסם ישותק למעשה – כלכלית וציבורית.
הצעות חוק גרועות כאלה לא רק שאינן מועילות אלא אף מחמירות את המצב. לרשות חברי הכנסת עומד מרכז למחקר ולמידע, המספק סיוע בחקיקה, ועל כן מצער לגלות שיש 25 חברי כנסת המוכנים להרים יד בעד הצעה כל כך מרושלת ומסוכנת.
פעילות החקיקה הזו מתעלמת ממהלך של הסדרה עצמית שכבר יצא לדרך במסגרת פורום העוסק
בהגנה על קטינים באינטרנט. הפורום, שהוקם על ידי איגוד האינטרנט הישראלי, פועל לגיבוש נורמות התנהגות מוסכמות להגנה על קטינים ברשת, ללא התערבות של המחוקק.
נוסחה מעין זו, בה נורמות ההתנהגות ברשת נקבעות על ידי הגורמים המעורבים, כבר פועלת במדינות שונות בעולם, שקבעו הנחיות להגנה על קטינים ברשת, בשיתוף עם תעשיית האינטרנט, ארגונים לרווחת הילד וגורמים נוספים. יש מספר צעדים שניתן לנקוט בהם על מנת לצמצם דרמטית את הביטחון של הקטינים באינטרנט ללא חוקים שיפגעו קשות ברוב הגולשים.
אמנון כהן לא לבד
ח"כ אמנון כהן מש"ס לא לבד. ח"כ אברהם רביץ מיהדות התורה הגיש לאחרונה הצעת חוק הקובעת שישה חודשי מאסר לבעל בית עסק או עובד אשר ימכור שרותי גלישה למי שטרם מלאו לו 18 שנים.
ואילו שר התקשורת, אריאל אטיאס מש"ס בוחן אפשרות לחייב ספקיות אינטרנט להתקין תוכנה לסינון
אתרים שתמנע מילדים את הגישה לאתרים מזיקים ופוגעניים.
אם כל ההצעות האלה יאושרו, ספקיות האינטרנט ייאלצו לנהל רשימה שחורה של אלפי אתרי אינטרנט ועובדיהן יושלכו לכלא עם כל הפרה.
לא נתפלא אם בקרוב יצוץ חבר הכנסת המוכשר שיציע לחייב כל בעל אתר ברישיון מהמדינה. למרות שמדובר בהצעות שאושרו, לכל היותר, בקריאה טרומית, אך אם לא תקום התנגדות ציבורית כדאי לשקול לשלוח משלחת מומחים מישראל לסין כדי שילמדו את רזי "חומת האש הסינית", המונעת מ-137 מיליון גולשים לגשת לאתרים שהשלטון רואה כמסוכנים למוסר הציבורי.
