אין לה אלוהים
אסתר חייבת לטפס לקצה הפירמידה הפרסית כדי להציל את בני עמה. על מנת להצליח היא מקבלת כמה טיפים ממי שכבר עשתה את זה ובגדול. "מכתבים מהתנ"ך" עם הערות על מגילת אסתר ברוח חג הפורים
במגילת אסתר אין אלוהים. אפילו לא פעם אחת. בחומשי התורה מכה אלוהים את בכורי מצרים, קורע לים סוף את הצורה והכל בעצמו. בספר יהושע הוא עוצר את השמש בגבעון דום ואת תנועת האֶמוֹרים בנתיבי איילון. ההתקדמות לכיוון ספר שופטים כבר מציגה לעינינו תופעה מוכרת: קבלני משנה. אלוהים לא עובד לבדו אלא רוחו צולחת, פעם על שמשון ופעם על גדעון, שעושים עבורו את העבודה. בסיפור המגילה הוא נעלם לגמרי.
אם כך, בלי אלוהים, מה תעשה אסתר? בימינו ייתכן שהייתה פונה מלכתנו ליועצים חיצוניים, אולי למישהי שכבר "עשתה את זה", ממש כמו פנינה רוזנבלום.
עניין אחר במגילה, כזה שגרם להרמת גבה בקרב חוקרי המקרא, הוא עניין ה"פור" שעל שמו נקרא החג. בעוד שבדורנו ישנו חוסר יצירתיות ניכר המתבטא בספירת השנים בצורה נומרית: תשס"ו, תשס"ז וכן הלאה, התגלו הקדמונים כבעלי מעוף. באשור, למשל, כתבו את שמות שישה מחשובי העם על קוביית 6 פאות, כמו זו הנהוגה היום במשחקי שש-בש, והשנה נקראה על שם זה שעלה בגורל. זהו הפור.
בהקבלה לימינו, ייתכן שהיינו נקלעים למצב שבו השנה שעברה היתה "שנת משה קצב", השנה "שנת חיים רמון" והשנה הבאה, מי יודע? נראה מה ייסגר עם גאידמק וטרטמן. אולי, כפי שהיו מונים היוונים "בזמן האולימפיאדה ה-45", נמנה אנו בקרוב: "בשנת כוכב נולד ה-23" התרחש אירוע זה או אחר.
כך או כך, עומדת בעינה השאלה מדוע נקרא החג בשם לועזי הנגזר מהשפה השומרית ומציין אירוע שולי בסיפור המגילה. אולי לטוקבקיסטים הפתרונים.
המגילה מעוררת שאלות ותהיות רבות נוספות, ובהן, למשל: הכיצד נקראו גיבורי המגילה על שם אלילי בבל, מרדוך ואשתר? כיצד נשא אחשורוש אישה ממוצא אלמוני כשידוע לנו כי מלכי פרס היו נושאים רק פרסיות מיוחסות? למעשה, שאלות אלו כלל אינן חשובות.
הרי, כפי שכבר נאמר, הסיבה האמיתית לחג החנוכה היא הפסטיגל. כך גם בפורים. מה שחשוב לעמישראל היא הסיבה למסיבה. שהרי גם חג הפורים, כמו חג החנוכה והפסח, מתאימים היטב לנוסחה הישנה והשחוקה: שוב ניסו לחסל אותנו, שוב לא הצליחו, קדימה לאוכל. אז למה לשאול שאלות קיטבג?
יועצים קודמים לגיבורי התנ"ך:
יש לכם הערות או הצעות לאסף וול? שילחו מייל - assafv@legend.co.il.
