אודסה על ההדסון
לאחר נפילת מסך הברזל בתחילת שנות ה-90, היגרו מאות אלפי יהודים מברית המועצות לניו-יורק. הם התקבצו בעיקר בברוקלין והקימו שם גטו תרבותי וגיאוגרפי משלהם: בשדרות ברייטון ביץ' תוכלו למצוא חנויות עם שלטים ברוסית וקודים תרבותיים היישר מאודסה של לפני 30 שנה. ויש גם קשר ישראלי, כאילו דא
מאז פתיחת שערי ברית המועצות לשעבר היגרו לארה"ב כ-700 אלף יהודים, מחציתם לעיר ניו יורק. יהודים אלה שומרים על התרבות הרוסית ומקיימים חיי גטו תרבותיים וגיאוגרפיים. בדרום ברוקלין התפתחה שכונת "ברייטון-ביץ" שזכתה לכינוי "אודסה על ההדסון". באזור מתקיימים חיי תרבות רוסיים, בדומה לתקופה הסובייטית - כאן תוכלו למצוא מסעדות שמציעות "בורשט" ו"ורניקי", וחנויות שמוכרות ספרים של פושקין ודיסקים של ויסוצקי.
המהגרים מברית המועצות לשעבר מהווים כחמישית מהקהילה היהודית בניו-יורק, ולמרות שמאז תחילת ההגירה חלפו למעלה מ-15 שנה, הם נותרו חיים בקהילה סגורה שמשחזרת כמעט לגמרי את המקומות שאותם עזבו.
מתחברים ליהדות, דרך ישראל (צילום: אלכס סלסקי)
מרכז הקהילה הוא בשדרת ברייטון ביץ' ובזכות אורח החיים שהתפתח בו הוא מכונה גם "אודסה על ההדסון" (משם הגיעו רבים מהמגרים).
ב"ברייטון ביץ'" פועלות מסעדות רוסיות שמציעות "בורשט" (חמיצה) ו'ורניקי' (בלינצ'ס); מעדניות שמוכרות מטעמים רוסיים; חנויות ספרים שמוכרות את מיטב הספרות הרוסית הקלאסית והספרות הסובייטית; ומספרות ונותני שירותים נוספים שמעניקים שירותים לאוכלוסיית המהגרים.
מעל החנויות מתנוססים שלטים בשפה הרוסית ובשכונה שוררת אווירה שמזכירה את התרבות הסובייטית של שנות ה- 80. כך למשל, בשכונה פועלים אולמות אירועים בעלי טעם שמרני, שבהם רצפת שיש ושטיחים אדומים. שרת במדים ניצב בכניסה לאולם, פותח את הדלת וקד קידה לכל אורח שנכנס למקום.
פעילות משותפת עם צה"ל בקהילה (צילום: אלכס סלסקי)
הקודים התרבותיים הנהוגים ברוסיה - ובכללם הלבוש ועיצוב בתי הקפה – נשמרים בשכונה, כשבסופי שבוע מגיעים לאולמות האירועים אמנים וזמרים מרוסיה ואוקראינה. גם התרבות הרוסית המודרנית מיובאת לניו יורק, בעיקר על ידי צעירים רבים מהקהילה שנוסעים לעבוד במוסקבה ומשתמשים בהשכלה האמריקנית שרכשו כדי להרוויח כסף בבירה הרוסית.
הקשר של קהילת המהגרים, ובעיקר של הדור הצעיר, אל התרבות הרוסית מתחזק גם הודות לנוכחותם של מאות אלפי מהגרים מברית המועצות לשעבר, שאינם יהודים. מכיוון שזיקתם של הצעירים היהודים ליהדות אינה גבוהה, המכנה המשותף התרבותי שלהם הוא התרבות הרוסית או האוקראינית.
אמנם מאות אלפי היהודים שהיגרו מברה"מ ספגו את התרבות האמריקנית ואימצו את ערכי החומריות, האמביציה, הקריירה, וכמובן ה"שופינג", אבל למעשה, מבחינה חברתית, הם לא אומצו על ידה ונותרו אאוטסיידרים.
היהדות - דת או לאום?
גם בקרב הקהילה היהודית הוותיקה המהגרים מרוסיה לא השתלבו, מכיוון שאחרי 70 שנות שלטון סובייטי, שבמהלכו סבלו מדיכוי דתי ואתני, רבים מהם הפסיקו לראות ביהדות דת. הם ראו בה לאום, תרבות, פילוסופיה ובעיקר עוגן להישרדות מול האנטישמיות והשנאה שחשו מפני שכניהם. מכיוון שהזרמים הדתיים הליברליים - קונסרבטיביים ורפורמיים - לא פועלים בברוקלין, בפני המהגרים מרוסיה עמדו מספר אפשרויות לאימוץ זהות יהודית: לאמץ אורח חיים אורתודוכסי, לשמור על אורח חיים יהודי-חילוני או להתבולל. רובם נמנעו מהאפשרות הראשונה.לעומת זאת, ההזדהות של קהילת המהגרים מרוסיה עם מדינת ישראל היא גבוהה ביותר,בעיקר מכיוון שזהו המכנה המשותף הרחב ביותר המחבר בין יהודים שאינם דתיים. ליותר מ- 80% מהם יש קרובי משפחה בארץ (אחים, הורים או ילדים) ולכן, לעתים קרובות, הדאגה לישראל היא דאגה אינטימית מאוד וקשורה למשפחה ולחברים.
לפני מספר שנים החליטה הסוכנות היהודית לשגר שליחים מיוחדים לקהילת המהגרים מברה"מ לשעבר כדי להדק את הקשר שלהם עם ישראל, ולחזק את הזהות היהודית של הדור הצעיר. בשנים האחרונות, הודות לפעילות שליחי הסוכנות, ישנה התעניינות רבה יותר בקרב קהילת המהגרים בתרבות הישראלית בכלל, ובתרבות של הישראלים דוברי הרוסית בפרט. כך למשל בחגיגות יום העצמאות של ישראל בניו יורק מופיעים אומנים ואורחים ישראלים, להקות צבאיות ועוד.
אלכס סלסקי כיהן כשליח מתנדב של הסוכנות היהודית בניו יורק
לפנייה לכתב/ת 
