שתף קטע נבחר

הוא היה רק זורו אחד מיני רבים

מידי פעם בלילה, כשישן, המסיכה היתה זזה קצת מבלי שיבחין ומגלה חלקים מפניו. שמחתי שהצלחתי להכיר אותו קצת מבעד למעטה שהקפיד כל כך לשמר, אפילו אם זה במינונים קטנטנים. מי אמר שמסיכות זה רק בשביל פורים?

עמית היה זורו אחד מיני רבים, לא יותר מוצלח מהאחרים, אולי אפילו מהפחות מושקעים שיצא לי לראות. מבעד למסיכה שלבש נשקפו זוג עיניים ששידרו משהו טוב. במקרה רגיל הייתי מתרחקת מאחד כזה כמו מאש. "חתיך מדי", כמו שחברות שלי מגדירות אותו. נראה אחד שתופס מעצמו ויודע לנצל זאת היטב, סוג של מניאק.

 

בכל זאת משהו בו משך אותי, משהו בי אמר לי שהוא לא באמת כפי שהוא נראה. הוא היה שיכור מכדי להעמיד פנים שהוא מישהו שהוא אינו, הכנוּת שלו שבתה אותי. הוא קשקש משהו לגבי זה שהוא מפחד ממני, כי ראה יותר מדי בחורים מנסים לפלרטט איתי. אהבתי את זה שהשתמש במילה "פחד". כדי להשלים את ההידלקות שלי עליו הוא התחיל לדפדף בסלולרי שלו להראות לי תמונות של האחיינית המתוקה שלו. דוד עמית המסור.

 

נפגשנו למחרת המסיבה, הוא הופיע עם מסיכה. אמנם לא של זורו, אבל גם לא של דמות שידעתי לזהות. חשבתי שהוא סתם לובש אותה בקטע של אפטר-פורים, הנחתי לזה.

 

בפגישתנו הבאה כבר הערתי לו לגבי המסיכה, אך הוא אמר שהוא לא נוטה להסיר אותה בשלב כה מוקדם. חשבתי שהוא צוחק עלי.

 

חשבתי שהוא בוחן אותי

לאחר שבועיים שאלתי אותו מתי יוריד כבר את המסיכה, והוא השיב שוב שזה מוקדם מדי. חשבתי שהוא בוחן אותי. חשבתי לתת לו עוד קצת זמן והבלגתי במשך חודש נוסף.

 

כשכבר פקעה סבלנותי, אמרתי לו שמאוד קשה לי עם זה שהוא לא חושף בפניי את פרצופו האמיתי, שאני רוצה לדעת מי הוא. הוא סירב בתוקף.

 

בכל זאת נשארתי איתו, היו לו עיניים ששדרו משהו טוב. מעבר לכך, מידי פעם בלילה, כשישן, המסיכה היתה זזה קצת מבלי שיבחין ומגלה חלקים מפניו. שמחתי שהצלחתי להכיר אותו קצת מבעד למעטה שהקפיד כל כך לשמר, אפילו אם זה במינונים קטנטנים.

 

עם הזמן התחלתי להיות יותר אסרטיבית במאמציי לגרום לו להסיר את המסיכה. ככל שניסיתי יותר לשכנע אותו להסיר אותה, הוא הצליח לגרום לפחדים שלו מחשיפה לחלחל לתוכי. הרגשתי שהוא מצליח להדביק אותי בפחדים שלו, התחלתי להבין אותו יותר, ועם זאת להתרחק ממנו. התחלתי להרגיש חשופה מדי.

 

הוא סירב להיחשף, בעוד אני המשכתי להתרחק. וכך, לאחר ארבעה חודשים יחד, הגענו למבוי סתום.

 

מאז עמית פיתחתי לי מנגנוני הגנה שפרויד לא חלם עליהם אפילו. חשבתי שזה בסדר שלא אפשרתי לאף בחור חדש להתקרב אלי. זה תמיד היה "מוקדם מדי".

 

השבוע נתקלתי בעמית. הוא חלף על פניי, זרק לעברי מבט חטוף והמשיך כאילו לא ראה אותי מעולם. קראתי לו, הוא נעצר והסתכל עליי, ולאחר שתיקה מביכה שארכה כנצח, הוא חייך. "לא זיהיתי אותך, מה זה, את מודדת מסיכה לקראת מסיבת פורים?"

 

חשבתי שהוא סתם מסתלבט עלי, מתוך מבוכה על כך שלא זיהה אותי. אבל כשהגעתי הביתה הבטתי במראה. ראיתי זוג עיניים מוכרות – ומסיכה.

 

האימייל של נטע

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הוא אמר שהוא לא נוטה להסיר אותה בשלב כה מוקדם
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים