ח"כ אורלב מציג: רשימת העמלק המעודכנת
השאלה מי הוא עמלק של דורנו מעסיקה בפורים מדי שנה את הציבור הדתי. דינו של המוגדר 'עמלק' חד וברור: יש להשמידו, "למחות אותו במשמעות הפשוטה של המילה". השנה מרמז ח"כ זבולון אורלב מהאיחוד הלאומי-מפד"ל, כי ברשימה יכול להופיע גם ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, תושב מדינת ישראל
ח"כ זבולון אורלב מהאיחוד הלאומי-מפד"ל רומז כי יש לשקול אם לחסל את ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל, ראאד סלאח. בעלון "שבת בשבתו" שמופץ בסופי שבוע בבתי כנסת ברחבי הארץ מופיע מאמר של אורלב, תחת הכותרת "מי ימחה את עמלק בדורנו?" במאמר מנסה לברר חבר הכנסת מיהו עמלק של דורנו? פנינו לח"כ אורלב, שאמר כי איננו רואה צורך להוסיף על הכתוב במאמר.
"אין צורך להכביר מילים כדי לזהות את ממשיכי דרכו של 'עמלק' בתקופתנו. איש לא יחלוק כי בראש הרשימה יופיע היטלר ואחריו אויבי ישראל והעם היהודי העכשוויים: אחמדי-נג'אד נשיא איראן, חסן נסראללה מזכ"ל החיזבאללה, וחאלד משעל ראש הלשכה המדינית של החמאס".
לרשימת האויבים מחוץ לגבולות ישראל, מוסיף ח"כ אורלב הרהור לגבי דמות נוספת שעמדה לאחרונה במרכז העימותים נגד כוחות הביטחון בהר הבית בעיר העתיקה בירושלים: מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל, השייח ראאד סלאח. "נראה שהוא מבקש להתמודד על מקום 'ראוי' ברשימה זו", כתב הח"כ.
ההצטרפות לרשימת 'עמלק בתקופתנו' היא רבת משמעות בציבור הדתי. שכן המושג 'עמלק' הוא בעל משמעות ומורה על מלחמת חורמה. הינה ההסבר של ח"כ אורלב: "עם עמלק אין משא ומתן. אין הידברות ואין פיתרון מדיני. מצוות 'זכור' כוללת חובה למחות את זכר עמלק במשמעות הפשוטה ביותר של מילה זו".
הח"כ, שמכיר את כוחה של המילה הכתובה וההשלכות שלה, הבהיר: "מצווה זו היא בעיקרה לאומית. כיום, במדינתנו הריבונית, חלה חובה זו על השלטון, קרי הממשלה, הרשות המבצעת, ועל הכנסת כרשות המחוקקת וכגורם המפקח על הרשות המבצעת. ברור ש'מחייה' זו אינה יכולה להתבצע על ידי כל אזרח יהודי במדינת ישראל באופן עצמאי. משימה זו יכולה להתממש אך ורק בכוחות ובמשאבים העומדים לרשות המדינה. אך האם רשאי יהודי פרטי לפטור עצמו מחובת מחיית עמלק מכיוון שאין הוא מסוגל לבצע זאת בכוחות עצמו? לא ולא! כל יהודי כפרט חייב להפעיל את השפעתו, בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו, כדי להשפיע על השלטון למלא צו זה".
חבר הכנסת אורלב כותב כי "אפשר לתרום לכך באמצעות הצבעה לכנסת, אפשר להפגין, אפשר להשפיע ולעצב דעת קהל באמצעות כלי התקשורת, אפשר להידבר, לנסות ולשכנע במסגרות של דו-שיח. סיפור המגילה חושף את האפשרות להשפיע על השלטון מבפנים-כפי שעשתה אסתר המלכה, כמו גם להשפיע על השלטון מבחוץ כפי שפעל מרדכי בגילוי הקשר של בגתן ותרש, בהתרסה כלפיי המן, בהפגנה ליד הארמון ובלחץ על אסתר המלכה לפעול ולנצל את ההסכם שלה עם אחשוורוש השליט".