העורף לא התאושש: חוב בבנק, בלי ריהוט בסיסי
בזמן שהדיונים על פרסום דו"ח המבקר בנוגע להתנהלות בעורף עוברים ושבים בין הכנסת ובג"ץ, ישנן משפחות שעדיין מתמודדות עם השלכות המלחמה. לאה ארביב, אם חד-הורית לשישה מצפת, נמצאת בחובות גדולים ולא מצליחה להתאושש. "עוד מעט פסח ואני לא יודעת מה לעשות", היא אומרת. בעקבות הפרסום ב-ynet החליט מד"א מחוז ירדן לאמץ את המשפחה ולסייע לה
בג"ץ דן הבוקר (יום ג') האם לאשר את הדיון בוועדת הביקורת של הכנסת בנוגע לדו"ח המבקר על התנהלות העורף במלחמה, או לדחות אותו עד שהצדדים המבוקרים יספיקו להגיב לטענות. אולם בעוד שהדיון העקרוני נסוב על פרסום ממצאי המבקר או לא - בעורף עדיין ישנן משפחות שלא הצליחו להתאושש מהמלחמה. אלה הפנים שמאחורי הדו"ח.
לאה ארביב היא אם חד-הורית לשישה ילדים מצפת, שכמה חודשים לפני תחילת מלחמת לבנון השנייה עברה ניתוח בכליה. מאז היא מתמודדת
לא רק עם מצוקה כלכלית קשה, אלא גם עם מצב בריאותי, שלעתים אינו מאפשר לה לתפקד. היא מגדלת לבדה את ילדיה, ומתקיימת מקצבת ביטוח לאומי ומסיוע שאותו היא מקבלת מדי פעם משירותי הרווחה.
מאז שדירתה ספגה פגיעה של רסיסי קטיושה חסר בביתה הצפוף ריהוט בסיסי. "עד לפני שבועיים הילדים שלי ישנו על הרצפה כי לא היו מיטות. אפילו שולחן וכסאות אין לי", היא מספרת. "אין לי ארונות להכניס אליהם את הבגדים של הילדים, ואמרו לי שאת זה לא מגיע לי לקבל. כולם רק מבטיחים ומבטיחים. אמנם החליפו את החלונות והתריסים, אבל הם עשו עבודה ברברית, עשו טובה בכלל שהחליפו, וזה לא החזיק מעמד הרבה זמן".
ארביב והחלון החסר. "עשו טובה שהחליפו" (צילום: אביהו שפירא)
ארביב מספרת שבמשך שנים חייתה מהיד לפה, אבל השתדלה שלא להיכנס לחובות. "עכשיו אני חייבת כסף להמון אנשים. במלחמה נתנו לנו מלון, אבל את האוכל הייתי צריכה לקנות לבד, גם בזבזתי המון כסף על מוניות כשברחתי מהצפון - הרי הייתי עם הרבה דברים ולא יכולתי לנסוע באוטובוס עם המזוודות והילדים".
לדבריה, בעקבות המלחמה נכנסה לחוב של 30 אלף שקל, בעיקר בשל כך שנאלצה לקנות מזון ולעתים גם לשלם על מקום לינה. "אני מכירה המון אנשים שהוציאו את כל החסכונות שלהם. אמנם הרבה אנשים תרמו לצפון, אבל היו גם הרבה שניצלו את המצב וסחטו מאיתנו כספים. היו כאלה שתפסו טרמפ על אנשי הצפון, הרבה ביזנס היה פה.
"לא אכפת לי מעצמי, אבל אני מרחמת על הילדים שלי. עברנו גיהנום בזמן המלחמה, וגם ככה הייתי במצב קשה לפני כן". היא מספרת כי מלבד הקושי הפיזי, היא נאלצת להתמודד גם עם הטראומה הפסיכולוגית, וכל רעש מזכיר לה את טראומת המלחמה. "בפורים שמעתי את הנפצים של הילדים וכמעט קיבלתי דום לב. לקחתי את הילדים שלי ואמרתי להם לרדת למקלט, כל דבר קטן מבהיל אותי".
ארביב אומרת כי כשהיא רואה יום-יום את מצוקת השכנים והחברים, אנשים ששקעו בחובות כתוצאה מהמלחמה, היא קולטת שהמון אנשים נותרו מאחור. "עד שלא יקרה אסון, לאף אחד לא יהיה אכפת. אני יודעת שקיבלו המון תקציבים ותרומות, אבל מאז המלחמה לא ראיתי שקל. איפה כל התרומות? עוד מעט פסח ואני לא יודעת מה לעשות".
בעקבות הפרסום ב-ynet החליטו במד"א מחוז ירדן לאמץ את משפחת ארביב ולספק לה את מצרכי המזון הנדרשים לפסח.
אלי פרץ, מנהל האזור, אמר: "ראינו את הכתבה והחלטנו לסייע למשפחה. נדאג לכל צורכיה וגם נשתדל לצבוע ולגייס דברים נוספים לביתה".