יו"ר ועדת הבדיקה: 120-200 איש מתו מהחיידק האלים
פרופ' יהודה כרמלי מאיכילוב, יו"ר ועדת המומחים שהוקמה עקב התפרצות הקלבסיאלה בבתי החולים בישראל מעריך שמספר המתים בחודשים האחרונים כתוצאה מהחיידק האלים עומד על 120-200 איש. רוב הנדבקים - כאלה שהיו מאושפזים למעלה מ-25 יום. רופאים טוענים: ההתפרצות בגלל חוסר בתקציבים
"בהערכה גסה מאד אפשר לומר שבכל הארץ נדבקו בקלבסיאלה בין 400 ל-500 איש. 30 עד 40 אחוז מהם מתו (בין 120-200 איש), אולם חשוב להדגיש שמדובר בחולים קשים. חלקם אמנם מתו מהחיידק, אך חלקם האחר מתו ממחלות הרקע שהיו להם" - כך אומר ל-ynet פרופסור יהודה
כרמלי, מנהל היחידה לאפידימיולוגיה במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב). פרופסור כרמלי מונה ליו"ר ועדת מומחים שפועלת במסגרת משרד הבריאות ומרכזת את הטיפול בנושא החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה.
לדברי פרופסור כרמלי, "החיידק פגע בחולים שמאושפזים זמן ארוך בבתי חולים, מ-25 יום ומעלה. הגיל הממוצע של החולים הוא 74-75. היו גם מקרים בודדים שילדים נדבקו".
החיידק האלים קלבסיאלה (ראו מסגרת) פיתח עמידות גם לאנטיביוטיקות ארוכות טווח. "החיידק פגע ברוב בתי-החולים בישראל", אמרה לערוץ 1 ד"ר גליה רהב, מומחית לזיהומים בבית-החולים שיבא, והוסיפה כי בבית החולים שלה היו כ-130 חולים שנדבקו בחיידק, וכ-30% נפטרו, כאשר לחלקם היו גם מחלות אחרות.
החיידק מופיע אצל חולים בסיכון
החיידק קלבסיאלה נפוץ בעיקר בפגיות וביחידות לטיפול נמרץ. "החיידק פוגע בעיקר בחולים שטופלו באנטיביוטיקות, בחולים מונשמים וחולים שעברו צנתורים, דבר שמקל על חדירת החיידק", מסביר פרופסור שי אשכנזי, מנהל
מחלקת ילדים ומומחה למחלות זיהומיות במרכז שניידר לרפואת ילדים, "החיידק מופיע אצל חולים בסיכון ואצל כאלה עם מחלות רקע שגורמות למערכת החיסונית שלהם להחלש".
פרופסור אשכנזי מסביר שחיידק הקלבסיאלה הוא מהמובילים בעמידות לאנטיביוטיקה, ובשנה האחרונה הוא עבר מוטציה והפך להיות עמיד גם
לאנטיביוטיקות רחבות טווח: "העמידות של חיידק הקלבסיאלה היא תופעה כלל עולמית אבל עדיין יש תכשירים מיוחדים ולא שגרתיים שמשתמשים בהם. האפשרויות הן מאוד מוגבלות. כל הזמן יש מרוץ בין האדם לחיידק שהופכים יותר ויותר עמידים. זה מחייב את הקהילה הרפואית לפתח תכשירים מתאימים".
לאחרונה התקיים דיון בראשות מנכ"ל משרד הבריאות ובהשתתפות מומחים למחלות זיהומיות ובו עלה רצון לאסוף מידע על התופעה ולהכין תוכנית למנוע את התפשטות החיידק. אבל מסתבר שבארץ אין כיום חובת דיווח למשרד הבריאות על אדם שנדבק בקלבסיאלה ואין איסוף נתונים בצורה מסודרת וארצית.
"הסיבה לזיהומים - אין תקציב"
"סוף סוף משרד הבריאות מתחיל להתייחס לזה בצורה נכונה. למניעת זיהומים צריך תקציבים ומי שלא מבין את זה לא מבין כלום", אומר פרופסור אשר ברזילי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים בבית החולים לילדים ספרא בתל השומר, "זה קרב בינינו לבין החיידקים. אם יש לך פגיות עם
מספר אחיות קטן אתה מקבל מגיפות ואם בטיפול נמרץ יש פחות רופאים ופחות אחיות על שטח קטן תקבל יותר מחלות. אנחנו נלחמים בחיידקים בלי אמצעים וצריך כלים מתאימים שהם כסף, כסף וכסף. החיידקים האלימים ממשיכים לחגוג. כל פעם יש חיידק אחר, אחרים ממשיכים לעלות בכמותם רק בגלל שאין אמצעים".
ברזילי מציין שהדרך למלחמה בחיידקים אלימים היא אותה דרך שידועה לעולם הרפואה כבר עשרות שנים שכוללת רחיצת ידיים של הרופא במגע בין חולה לחולה והחלפת החלוק שעוטה הרופא במגע בין חולה לחולה.
ועדה של משרד הבריאות תחקור היקף הבעיה
משרד הבריאות הקים ועדת מומחים מקצועית שתחקור את היקף הבעיה ותיתן לבתי החולים כלים להתמודד עם המצב. כאמור, מנהל היחידה לאפידמיולוגיה בבית החולים איכילוב, פרופסור יהודה כרמלי, מונה לעמוד בראש ועדת המומחים, שאמורה לגבש דרכים להילחם בהתפשטות חיידק ה"קלבסיאלה". מנהלי כל בתי החולים בישראל זומנו למפגש של משרד הבריאות כדי לתאם את המשך ההתמודדות עם הנושא. הוועדה תאסוף נתונים שלא קיימים היום במשרד הבריאות, על היקף התופעה, תקבע מדיניות פעולה ותבדוק את יישומה בבתי החולים השונים.
לפני שנתיים הוציא משרד הבריאות חוזר שמתייחס לטיפול בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. אולם לדברי פרופ' כרמלי הבעיה היא ביישום הנהלים שמופיעים בו. המומחים המליצו למשרד הבריאות לקבץ את החולים שנדבקו בקלבסיאלה במקום אחד ולא בחדרי בידוד במחלקות השונות כפי שנהוג היום ולייעד לאותם חולים צוות רפואי וסיעודי שיטפל אך ורק בהם.
בנוסף יבדקו המומחים כיצד ניתן יהיה למנוע הידבקות בחיידק גם במוסדות אחרים כמו בתי אבות או מוסדות לחולים כרוניים.
