שיכור וכן מיין
יריד היין והגורמה הכשר הראשון התקיים בסוף השבוע בירושלים. יואב פרידמן יצא לשליחות עיתונאית אמיצה - תוך שהוא מסכן את צלילות דעתו - כדי לדווח מהשטח. המסקנה: אם שותים, לא כותבים
בדומה לפרשת האי היווני, גם הפעם הכל החל בקצה חוט שהגיע אלי ממקור אנונימי (אדם שהסתתר מאחורי התואר האמורפי "דוברות"). המידע שהגיע לידי במייל דיווח על יריד שיתקיים בבנייני האומה בירושלים, בחסות המגזין "יין וגורמה". במבט ראשון, החומר שנגלה לעיניי היה נראה מעניין ובעל פוטנציאל לידיעה. במבט שני אני אף פעם לא צופה.
כְּרגיל וכבקיא ברזי העיתונות, הדבר הראשון לעשות היה הצלבת מידע. התקשרתי אל משרדי המגזין, ביררתי שהמידע נכון ומייד ביקשתי הזמנה לאירוע. שלב א' בתחקיר הושלם - פוליצר היר איי קאם.
יקב תניא. האדום-האדום הזה (צילום: איי.פי)
לפני היציאה לשטח ביצעתי את כל הארגונים הנחוצים להצלחת המשימה. הזמנתי מקום לינה - למקרה שהמשימה תתארך מעבר למידה, הכנתי את הדרכון - למקרה שאצטרך להחתים אותו ביציאה מתל אביב, וארזתי תיק - למען האיזון הפנימי בפסקה.
כך, דרוך, מוכן ומזומן, עשיתי את הדרך לעיר הבירה ונכנסתי לבנייני האומה. אספתי את כוס הזכוכית מהכניסה ובלי לבזבז זמן רב ניגשתי אל דוכני היין. ללא מורא וללא פחד, דרשתי לטעום מזה, מזה, מזה ומזה. הייתם צריכים לראות אותי, ככה פועל עיתונאי ללא חת. קברנה סוביניון 14 חודשים בחביות עץ אלון - שלאק. מרלו סדרת ריזרבד, שנה בעץ צרפתי - שלאק. בלנד 60% פטיט סירה 40% קברנה - שלאק.
כשר, כשר, אל תדאג (צילום איי.פי)
לא, עבדכם הנאמן לא הסתובב בין הדוכנים עם לפ-טופ כמו העיתונאים המפונקים בני זמננו, אבל כנראה שזה בגלל שאין לי. כנאמן למשימה ולתפקיד, שנוררתי מאחד הדוכנים עט ונייר ועברתי אחד-אחד כדי לתור אחר יינות מומלצים. עברתי בכולם רבותיי, ושתיתי את כוס התרעלה. הלעיטוני שם מן האדום-האדום הזה ואני כתבתי את מסקנותיי על הדף באדיקות דתית. לא זו אף זו, שנאלצתי לכתת את רגליי בין טעימה לטעימה גם לדוכני השוקולדים, הסושי והגבינות המסריחות. והכל נכתב על הדף - למענכם רבותיי, למענכם.
אוד מוצל מאש
למחרת בבוקר התעוררתי מכאבים תכופים באזור הרקה. הדופק שלי, משום מה, החליט לעבור מפרק כף היד אל צדי הראש והאור הבהיר הכאיב בעיניים. לרגע חששתי שהחלום שבו הפכתי לגרמלינס מתגשם. כן, זה היה ההאנג-אובר המוכר, שבגללו לקחתי לי יום מחלה. העבודה הזאת שוחקת.מאוחר יותר באותו ערב, מאושש ורגוע, התיישבתי עם הדף כדי לתת לכם - הקוראים המתמידים שהגיעו לסוף הידיעה - את ממצאי הדו"ח. אלא שלמרבה הצער, מתברר שלאחר כמה וכמה דוכנים הכתב שלי הפך מסורבל עד בלתי קריא לחלוטין. אז הנה לפניכם, כאוד מוצל מאש, רשימה של כמה יינות שבכל זאת ניכר שמם בצד הטוב של הרשימה:
מרלו רזרבד של רקאנטי (מוצלח מאוד. טעמים פירותיים של דובדבן), קברנה סוביניון של תניא (גוף מלא, חלק ועגול), מרלו של יין ארז (מדויק מאוזן וטעים), קברנה סוביניון מסדרת טרדישן של יקב בן חיים (ניחוח מתפרץ, עמוס טעמי פירות יער), מרלו וקברנה סוביניון מסדרת ירדן של רמת הגולן (תמיד מעולים, סיומת ארוכה ונעימה), ומרלו של הררי קדם (צעיר ורענן, לא עוקצני).
את גבינות יעקב'ס אי אפשר להזניח, ובמיוחד את הרוקפור שהייתה נימוחה, מלוחה וחריפה כנדרש, עם טעם נלווה של מתיקות קלילה ביותר. מושלם. גם הברי, הבשלה והנוזלית-כמעט, הייתה הצלחה רבתי. את שאר ההמלצות שלא הצלחתי לפענח כנראה שאיאלץ לכתוב מחדש ביריד הבא. קשה, קשה להיות עיתונאי.
לפנייה לכתב/ת 
