הזרה שבתוכנו

מזה יותר מעשור חופרת המחזאית יוספה אבן שושן בתוך נבכי המקורות, מחטטת בעבר על מנת להבין טוב יותר את ההווה. בסוף החודש תציג בבכורה בתיאטרון הערבי עברי ביפו את ההצגה "נשים זרות" - אסופת מונולוגים נשיים שרוקמת למקשה הומוגנית אחת את סיפורי הגירוש של אסתר המלכה (קלאודיה דלה סטה), טיריתי, אשת פוטיפר (איילת גבאי-יגודה), מיכל (מהרטה ברוך), מחלת (מרינה בלווצב) ורינה (ראודה) שבאות לבקש תיקון לנשמתן מסרח בת אשר (סנדרה שנוולד).

דרך הנפשות העתיקות מבקשת אבן שושן לעסוק בחוויית הניכור של הזר המהגר בחברה הישראלית כיום. "נושא גירוש הנשים הזרות בתקופת עזרא ונחמיה ריתק אותי לאור הפניקה היהודית העכשווית מהגויים שבתוכנו", אומרת אבן שושן בראיון ל-ynet, "עזרא ונחמיה היו משוכנעים שהגלות הראשונה נבעה מכך שזרע הקודש נטמע בין הגויים. הם ראו בנשים הזרות איום ומתוך פחד הנהיגו רפורמה שאמורה היתה למנוע גלות נוספת.זה נראה לי מתאים למה שקורה במציאות שלנו כיום עם גל הגירוש של כל העובדים הזרים, הכושים שעשו את שלהם ושעכשיו צריכים ללכת. זה כמובן נוגע גם בפנטזיה של חלק לא קטן באוכלוסיה שהיה רוצה לראות בגירושם של הערבים יום אחד. זו למעשה היתה המוטיבציה הראשונית שלי לכתיבת הטקסט".

בין המציאות של ישראל 2007 לתורה שהורתה "ואתם, ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות כ"ג, ט'), נעים החומרים אותם לשה המחזאית שמרבה לעסוק בפרשנויות רדיקליות למסורת היהודית ולמקורות. "כמעט 17 שנה אני משוטטת בין החסידות, הקבלה, התנ"ך, התלמוד וספר הזוהר. מתוך המקורות אני מלקטת נושאים שמסבירים בעיני תופעות חברתיות עכשוויות", היא אומרת. כך למשל כתבה את "בריאה" מחזה קבלי על המשורר שלמה אבן גבירול ואת "הבתולה מלודמיר", מחזה שעלה בתיאטרון החאן הירושלמי ועסק בנשים לומדות. גם האופרה "קין והבל" שהתחקתה אחר הרצח הראשון והעיבוד למחזה התנכ"י, "צור וירושלים", מאת מתתיהו שוהם מושתתים גם הם על יסודות מן המקורות.

נשים הן המועמד הראשון לדיכוי ולסירוס בגלל זרותן. צילום: ינאי יחיאל

גלגולו של המחזה החדש, היא אומרת, נולד באמצעות מתקשרת. "היא אמרה שהיא רואה נשים שמחכות שאספר את הסיפור שלהן", מספרת אבן שושן, "מדי יום במשך שבוע פקדה אותי בכל פעם אשה אחרת שספרה לי את הסיפור שלה. בשבילי זו מעין שליחות של נשמות שלא מצאו תיקון ודורשות ממני לצעוק את צעקתן, לקרוא להן בשם, שלא ניתן להן בתנ"ך, להרכיב להן סיפור".

"האשה היא האחר האולטימטיבי, השעיר לעזאזל של האחרות כולה. היא האחר הראשון שאחריו יבוא הזר. אחרת איך ייתכן שעולם אשר מונה מספר זהה של נשים וגברים מתייחס אל הנשיות בכתביו הקודש כדבר מתועב ומסוכן? נשים הן המועמד הראשון לדיכוי ולסירוס בגלל זרותן".

"שהדברים לא השתנו. לכן כל השחקניות שלי, למעט אחת שהופכת לזרה בתוך הקבוצה, הן למעשה הזר שבתוכנו. חלקן לא יהודיות, חלקן מהגרות. כל אחת מהן סוחבת את הזרות שלה. אם בצבע, אם בלאום, אם בדת ואם במבטא שלא מקובל לשמוע בתיאטרון. זה נשמע מוזר אבל זו המציאות – שחקניות בעלות מבטא זר יתקשו לקבל תפקידים בתיאטרון הישראלי. אני התעקשתי לתת להן לדבר בשפה קשה, מורכבת וגבוהה. בשביל כל אחת מהן המבטא היווה בשלב כזה או אחר מכשול. זה עצוב שבחברה של מהגרים שאמורה להעלות על נס את הרב תרבותיות, נוהגים בשרירותיות שכזו. בעיני אלו סטנדרטים שהנהיג השמאל הרציונליסטי הגברי".

החזרה אל טקסטים יהודיים היא חוויה מעשירה לדידה של אבן שושן. "יש לי אהבה לתרבות היהודית בעיקר בשל השפה שמעוררת בי השראה", היא אומרת, "חזרה לטקסטים האלה מעוררת בי את הכוח המדמה ומאפשרים לי לפרש את המציאות על בסיס העבר. בנוסף לכך חשוב לי לומר שהמסורת היא גם שלי לא רק של הדתיים. כשהתחלתי להתעסק בטקסטים האלה זה נחשב רדיקלי. היום, כשללכת לשיעורי מדרש נעשה In, אני חושבת שניצחנו".

"זה נכון שרציתי לכתוב פרשנות נשית לאותן נשמות אלומות, לכתוב את ההיסטוריה מנקודת מבט נשית. התבססתי על המקורות ועפתי מהם הלאה".

"ניסיתי לעלות את המחזה בתיאטרון הרפרטוארי, אבל אף אחד לא התעניין בו. אמרו שזה לא תיאטרון דרמטי כיוון שזה למעשה מחזה של מונולוגים שקשורים זה לזה באופן תודעתי סינכרוני בלבד. לתיאטרון הרפרטוארי קשה לצאת מחוץ ל'שפה השלטת' של Well Made Play. זה זר ומוזר להם. אז כן, באופן טבעי פניתי לתיאטרון הערבי עברי, שהוא המקום היחיד בתוך הפרינג' שהפך לסופרמרקט גדול, שיש לו אג'נדה פוליטית ברורה אם זה פמיניזם או זרות ומפגש תרבויות. הם חשבו שיש לזה מקום".

"יכול להיות שבאופן לא מודע. עברית היא השפה שבה אני כותבת ובה אני עוסקת. זה נכון שהרבה מאד מהספרים בספרייה הפרטית שלי הם ירושה מבית סבא כמו המדרשים וספרי הזהר, כך שכנראה שיש קשר. אבל זה לא שכל משפחת אבן שושן עוסקת בשפה. מורשת נספגת".

"נשים זרות" – 24-23 במרץ בשעה 21:00; 19-17 באפריל בשעה 21:00 בתיאטרון הערבי-עברי ביפו