השוטר של בעלי-החיים: תכירו, רפ"ק שאול מימון
הידעתם? שוטר אחד בלבד, קצין בחצי משרה, מופקד על הטיפול בלמעלה מ-10,000 דיווחים על מעשי התעללות בבעלי-חיים המגיעים מדי שנה למשטרה - אבל זה לא מפריע לרפ"ק שאול מימון להתמסר כל-כולו לרווחת החיות בישראל. "מבחינתי, חזון אחרית הימים הוא הקמת משטרת בעלי-חיים", הוא אומר. היכרות
למעלה מ-10,000 פניות הנוגעות להתעמרות בבעלי-חיים מגיעות מדי שנה אל המשטרה: אזרחים ופעילי עמותות מדווחים על חיות שעברו התעללות, אחרים מבקשים להתריע על התאכזרות לחיות משק או להתלונן על חיית בר שהופקרה לגורלה. למרבה הפליאה, ויש שיבחרו במילת תיאור מחמירה יותר - אדם אחד בלבד, או ליתר דיוק חצי אדם, אמון על הטיפול בהן. שכן מחצית ממשרתו של רפ"ק שאול מימון, קצין המטה המיוחד לעניין חוק צער-בעלי חיים, מוקדשת לנושא. במחציתה השנייה הוא עוסק בתלונות על אכיפת חוקים סביבתיים כחלק מעבודתו במדור איכות הסביבה של המשטרה, אותו מממן המשרד להגנת הסביבה.
תפקידו של מימון נגזר מחוק צער בעלי-החיים שנחקק ב-1994, ועל אכיפתו אמונים משרד החקלאות, ביטחון הפנים והגנת הסביבה. "הסרבול בין משרדי הממשלה הוליד את הצורך בקצין מטה מיוחד במשטרת ישראל כדי שיפקח, יכוון ויבצע אכיפה כשצריך, במיוחד שהדבר מעבר ליכולת הטיפול של התחנה או המחוז", מתאר מימון. "במידה ומתבצעת עבירה על חוק צער בעלי-חיים, אזרחים מגיעים להגיש תלונה במשטרה. לעתים אפילו מריבה בין בעל לאשתו מתפתחת למצב בו הבעל משליך את כלבם מהקומה השלישית, ובמקרה כזה תפקיד המשטרה הוא לפתוח תיק על התאכזרות".
כשהוא נשאל האם הטיפול בתלונות כאלה אינו תפקידם של השוטרים בתחנות, מימון משיב כי "השוטרים בתחנה לא עוסקים בתחום מדי יום. כל אימת שצריך חוות דעת של וטרינר כדי לברר אם מדובר בתלונה מגמתית או תלונת סרק, ובוודאי שכאשר יש צורך בתקציב לפעולה מיוחדת, פונים אליי. גם העברת בעלי-חיים הדורשת לוגיסטיקה, או חקירה של וטרינר ממשלתי שהרדים מאות עופות בפינת חי, הם מקרים שהינם מעבר ליכולות התחנה".
"חזון אחרית הימים - הקמת משטרת בעלי-חיים". מימון (צילום: עדי מימון)
"אין הבדל בין התעללות בחיה או באדם"
במהלך שש שנות עבודתו מימון (45), המגדל להקת חתולים בבית משפחתו בפרדס-חנה, זכה לשבחים רבים מצד פעילים לזכויות בעלי-חיים. אלה אמנם מתקוממים על המשרה החלקית שהוקצתה לו, אבל מוצאים בו שותף המתמסר כל-כולו לרווחת החיות בישראל. זה 25 שנים הוא משרת במשטרה, ואת רוב שנותיו בילה באגף החקירות והסיור, "שם זכיתי להכשרה שעוזרת לי להעניק טיפול הולם בתלונות במסגרת תפקידי הנוכחי", הוא מעיד בחיוך.
"מבחינתי, התעללות בבעל-חיים זהה להתעללות בתינוק או באדם מבוגר", הוא אומר. "אדם צריך להיות אכזר כדי לבצע את המעשים הללו. אך הקושי הגדול הוא לא העבודה מול האזרח הפשוט, אלא הפעילות מול משרדי הממשלה בכל הנוגע להתמודדות עם בעיות במשק החי או קביעת נוהלים ומדיניות. אם אני צריך לעדכן
או לכתוב נוהל, עליי לפנות לממונים על הנושא בשירותים הווטרינריים. עיקר התלונות בנושאי משק החי מגיעות מארגונים למען בעלי-חיים, ותחנות המשטרה מתקשות לטפל בנושא מאחר ומשרד ממשלתי מעורב בעניין.
"פיטום אווזים, טיפול לקוי בעופות זקנים ופגיעה בעגלי חלב הם נושאים שמועלים למודעות הציבור על-ידי הארגונים הללו", הוא ממשיך. "הם בעלי לובי חזק יחסית בכנסת ומקימים קול צעקה, ורק כך הדברים במדינת ישראל נפתרים. הרי לכולם היה ידוע, למשל, שפיטום אווזים הוא התעללות בבעלי-חיים, אך רק כאשר הוגשו עתירות לבג"ץ הוא הופסק".
בעיה נוספת עימה מימון מתמודד היא גיבוש נוהל חדש המעניק חסינות לווטרינרים ברשויות המקומיות מפני העמדה לדין. "לחסינות הזו אין אח ורע בשום ארגון או משרד ממשלתי אחר, והנוהל החדש נוגס ביכולת שלי לאכוף ביעילות את החוק", הוא מוחה. "המשמעות היא שכל תלונה על וטרינר תעבור שבעת מדורי גיהינום, מה שמסרבל את המערכת עוד יותר. הדבר מונע מאיתנו אכיפה יעלה, קצרה ואפקטיבית. מלכתחילה הנושא מורכב, ואם נצטרך להקים צוות או ועדה שיבחנו כל אירוע, יחלוף זמן רב עד שנתחיל לחקור והראיות פשוט ייעלמו. בפועל, הדבר גרם לי 'להוריד הילוך' ולהתעכב בהגשת כתבי אישום עד שהנושא יובהר".
החלום: מוקד חירום וצוותים בכל הארץ
מתוך אלפי הפניות המגיעות למשטרה מדי שנה רק כ-400 יהפכו בהמשך לתיקים, ובבדיקה שערך לאחרונה גילה מימון כי רק 15-10% מהתלונות מגיעות לכדי תביעה. על-מנת לזרז את הטיפול בתיקים הוא פועל בשיתוף עם התובעת במדור איכות הסביבה של המשטרה, "כדי לבחור את התיקים הטובים ביותר וכך ליצור תקדימים בתחום".
עבודתו, מתאר מימון, מזמנת מראות קשים לעיכול. לאחרונה, למשל, הוא טיפל בהעברת בעלי-חיים רבים מפינת חי באילת למרכז הארץ. "העברנו סוסים, כבשים וחיות שסבלו מהתאכזרות מאחר ולבעל המקום לא היו אמצעים לתחזקם. הסוסים מתו בגלל תת תזונה, והמצב היה פשוט נורא. מקרה מזעזע אחר אירע לפני תשעה חודשים לערך, אז ניהלתי ביחד עם צוות גדול מבצע לכידה של מאות
חתולים בחדרה. הם הובאו למתקנים של עמותה מסוימת בתקופת ההתנתקות, אך מצבם היה זוועתי כי הם לא קיבלו טיפול הולם. משמונה בבוקר ועד עשר בלילה, תחת פנסים, נאלצנו ללכוד את החתולים אחד-אחד. זה היה לא ייאומן".
כשהוא נשאל, לפני פרידה, כיצד היה רוצה שייראה המדור בו הוא עובד, מימון מספר שהוא מייחל "שיהיה תקציב גדול שיאפשר מספר רב של תקנים, כך שניתן יהיה לחלק את עומס העבודה לצוותים בכל הארץ, לצד טיפול מהיר בתלונות והקמת מוקד ארצי לפניות הציבור. אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא הידוק הקשר וקביעת מכנה משותף בין כל העוסקים במלאכה, משרד החקלאות, המשטרה, המשרד להגנת הסביבה, הווטרינרים ופעילי הארגונים", הוא מסכם. "מבחינתי, חזון אחרית הימים הוא הקמת משטרת בעלי-חיים בפורמט דומה לזה שקיים בבריטניה".
