ספרי לימוד חדשים ברשות: חינוך או תעמולה?
על פי דו"ח שחיברו חוקרי "מבט לתקשורת פלסטינית", ספרי הלימוד המעודכנים לתלמידי י"ב ברשות הפלסטינית מציירים תמונת עולם שאינה מכירה בקיומה של ישראל ומגדירה אותה כ"אסון הגדול בהיסטוריה". הספרים מתארים בקווים שליליים ביותר את המערב, ואת ארצות-הברית בפרט. בין הציטוטים מספרי הלימוד: "האויב הציוני", "התוכנית הציונית האימפריאליסטית" ו-"גניבת פלסטין"
דו"ח של מרכז המחקר "מבט לתקשורת פלסטינית", שבדק מהו המידע הנכלל בספרי הלימוד של תלמידי י"ב ברשות הפלסטינית מצא כי הספרים החדשים מציירים תמונת עולם שאינה מכירה בישראל. הספרים מציגים את הסכסוך בין הפלסטינים לישראל כמאבק בין האיסלאם ליהדות ואת ארצות-הברית והמערב במונחים שליליים.
יחסי המערב עם העולם הערבי-אסלאמי מוצגים כ"התנגשות ציוויליזציות" והספרים מעודדים את התלמידים לראות את ישראל, ארצות-הברית ואת המערב כאויבים, ובמיוחד ישראל המוצגת כמי ששואפת להשתלט על המזרח התיכון. מחר (ג') יוצג הדו"ח במלואו בוועדת החינוך של הכנסת.
במפות בספרי הגיאוגרפיה אין זכר למדינת ישראל
המחקר - "מסכסוך לאומי למאבק דתי: ספרי הלימוד הפלסטיניים החדשים לכיתה י"ב" - נכתב על ידי איתמר מרכוס, מנהל "מבט לתקשורת פלסטינית", וברברה קרוק, סגניתו. המחקר מנתח שמונה ספרי לימוד חדשים שנכנסו לשימוש בסוף 2006.
הספרים שנבדקו הם העדכניים ביותר שנכתבו על ידי המרכז הפלסטיני לפיתוח תוכניות לימוד. מנהלו, ד"ר נעים אבו-אלחומוץ, הוא איש פת"ח ותיק, אשר מונה כשר ההשכלה הגבוהה ברשות הפלסטינית ב-2002, בתקופת שלטונו של יאסר ערפאת. אבו-אלחומוץ המשיך בתפקידו גם בתקופתו של מחמוד עבאס (אבו מאזן). המרכז נתמך על ידי תרומות זרות. עד 2000 התבססו מרבית חומרי הלימוד על ספרים מירדן וממצרים שהודפסו ברשות. בשל ביקורת על ספרי הלימוד הישנים הוצאו לאור ספרים חדשים עד כיתה י"א ב-2005-2000, ובסוף 2006 יצאו ספרים לכיתות י"ב.
"התוכנית הציונית האימפריאליסטית"
ספרי הלימוד מתארים את כינונה של ישראל כ"אסון שלא היה כמוהו בהיסטוריה". מהמחקר עולה כי הספרים מעודדים את התלמידים לראות עצמם כקורבנות מעצם קיומה של ישראל, ומונעים מהם לראות את ישראל כשכנה לגיטימית שיש לחיות איתה בשלום. ספרי ההיסטוריה מתעלמים כמעט לחלוטין מקיומו של תהליך שלום. המסרים האלו מעוצבים תוך הצגת הסכסוך עם ישראל כמאבק דתי להגנה על שטח אסלאמי, ואינם משאירים אצל התלמידים אפשרות או צידוק דתי לעמדה חיובית, או אף ניטרלית, כלפי ישראל.
החוקרים מצטטים מתוך ספרי הלימוד עצמם, תוך תרגום מערבית. בין השאר מצאו שימוש רב במלים ומונחים החוזרים על עצמם, כגון : "האויב הציוני", "אויב האנשים/העם", "חבורות הציונים", "התוכנית הציונית האימפריאליסטית", "גניבת פלסטין", "כיבוש", "גנבו את האדמות", "ב-1948 כשהיהודים כבשו את פלסטין", ו-"טבח".
המפות המצוירות בספרים, כוללות שטחים בארץ-ישראל ומנחות את התלמידים לדמיין את העולם שיהיה בלי מדינת ישראל. כך למשל נכתב בספר "גיאוגרפיה פיזית וגיאוגרפיה אנושית": "דמיינו את גודל המדינה של פלסטין, יותר מ-10,000 קמ"ר - מספר שניתן להשיג רק אם ישראל לא קיימת, שכּן כל הגדה המערבית ורצועת עזה הם רצועה אחת שגודלה הטוטאלי הוא 6,220 קמ"ר".
בציטוט מספר לימוד אחר שבו שירה וביקורת: "מלחמת הפלסטינים נגמרה בקטסטרופה שאינה מוצגת בהיסטוריה, כשחבורות הציונים גנבו את פלסטין וגירשו את אנשיה מהערים והכפרים, האדמות שלהם והבתים שלהם, והקימו את מדינת ישראל".
יו"ר המפד"ל, ח"כ זבלון אורלב, אמר בתגובה כי הספרים הם "עדות אותנטית לכוונותיה של החברה הפלסטינית, שלא זנחה את דרך הטרור ואת הרצון להשמיד את ישראל. ספרי הלימוד משקפים תרבות של חברה ומספרי הלימוד הפלסטינים עולה כי בתי הספר מהווים חממה לטיפוח שאהידים, לעידוד אנטישמיות, להכחשת השואה ולהשמדת הציונות".