דילמת ה"סרוגים": מגדל בבל או סולם יעקב?

את ההכרזה על ההתנתקות הבאה לא תשמעו לראשונה ב"כנס ירושלים", אבל אפשר בהחלט לחתום על מיתוגו כמקבילה הדתית של "כנס הרצליה". מושבי הסיום של הכנס השנתי, הרביעי במספר, שננעל אמש (יום ד') בבירה, סיפקו דיון נוקב על הפיצול בחינוך הממלכתי דתי, וגם הבטחה מעניינת של שר התקשורת למארגנים - קליקת ערוץ 7: רדיו חוקי למתנחלים, כבר בקרוב.

משבר קליטת האתיופים בפתח-תקווה העלה שוב לסדר היום הדתי את הדיון בשאלה על בתי הספר הפרטיים לילדי הציונות הדתית. ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל) היה ראשון הדוברים במושב, והזהיר ש"החינוך בסכנה". יו"ר המפד"ל סיפר כיצד משרד החינוך פוגע בחינוך הממלכתי-דתי ונותן במקומו עדיפות לחינוך הערבי. "ישיבות תיכוניות ואולפנות התקשו כבר החודש לשלם משכורות", אמר אורלב, וקרא להקדיש את הכוחות בחיבור התורה למדינה, ולבזבז פחות אנרגיות בויכוחים הפנימיים.

פרס כנס ירושלים מוענק להורי סא"ל עמנואל מורנו ז"ל (צילום: ניסים לב)

יו"ר המושב היה אלחנן גלט, מנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא, שקרא לציונות הדתית לשלוח את מיטב כוחות ההוראה שבה ללמד במערכת החינוך החילונית. "יש שם צימאון גדול לערכים וליהדות", אמר גלט, "אין מי שיתן מענה ראוי לעניין".

חינוך פרטי או חינוך ממלכתי?

פתח תקווה, שהוזכרה בתחילה איננה סתם דוגמה. מדובר ב"בירת בתי הספר הדתיים הפרטיים", ופועלים בה לפחות ארבעה כאלה. חיים פריילכמן, מנכ"ל בנק איגוד ויו"ר עמותת "דעת מבינים" – בית הספר האליטיסטי לילדי שכונת כפר גנים היוקרתית, אמר בכנס כי מדובר בציבור איכותי שרוצה לתת לילדיו את הטוב ביותר. "הבנתי את הבעייתיות בממ"ד כשהגעתי לאסיפת הורים, והזדעזעתי לראות 12 הורים לא דתיים כשהם עונדים שרשראות", סיפר פרייליכמן. "לא מתאים לי שהילד שלי ילמד עם הילדים שלהם".

בהמשך הוא סיפר כיצד הוא נלחם שלוש שנים לקבלת תגבור תורני בתוך הממ"ד ולא הצליח, וגם הדרישה לכיתה של מקסימום 30 תלמידים בכיתה וזכות וטו של ההורים בקביעת תכני הלימוד וסגל המורים לא התקבלה. "כשאמרו לנו בעירייה שאי אפשר הקמנו את עמותת 'דעת מבינים'" מספר פרייליכמן. "אנחנו הרמנו את הדגל שאומר שהמערכת לא מסוגלת לעשות את זה. אף אחד לא יכול לעצור הורים שרוצים תגבור תורני".

גם ראש מוסדות "צביה", הרב איתן אייזמן, טען כי הפיצול נבע מהרצון ללמוד תורה יותר בהרחבה – תוצאה של הצלחה בהקמת הישיבות הרבות.

אל שפירא הצטרף ד"ר אביעזר וייס, ראש המכללה האקדמית לחינוך בגבעת וושינגטון, שחושב שהציבור הדתי-לאומי הפך להיות כחברה החרדית. "זה לגיטימי שהורה ירצה לתת לילד שלו את החינוך הטוב ביותר אבל זה לא ממלכתי" טען וייס. "זה בסדר בחברה דמוקרטית, אבל השאלה היא האם יש לנו אחריות". עוד הוסיף ד"ר וייס כי הציבור הציוני-דתי הוא כיום מובס ובלתי נספר, משום שכבר בשנות ה-70 היו מעט מאוד מבני עדות המזרח בישיבות התיכוניות היוקרתיות.

לדבריו, אשם בקטסטרופה רק מי ש"בחר בדרך של מגדל בבל - שפה אחת ודברים אחדים, במקום גיוון כמו בסולם יעקב שבו מלאכים עולים אך גם יורדים".

"אינטרנט פתוח, אבל עם קידוד"

במושב האחרון, שעסק ביחס הדתיים לתקשורת ההמונים, בלט מי שהיה אולי לדובר הרלוונטי ביותר בנושא, שר התקשורת אריאל אטיאס. השר החרדי לא איכזב, וקלע בדבריו לרוח הכותרת שנתנו מארגני הכנס למושב הנועל: "ערכים מתנגשים".

כמה שינויים חולל כבר השר אטיאס במשרדו בתקופה הקצרה בה הוא מכהן, וכעת הוא פונה למלחמה הכמעט אבודה, למען המטרה שבעולם כולו כבר הוגדרה כבלתי אפשרית - הגבלת התכנים ברשת האינטרנט.

שר התקשורת לא מתכחש למציאות, ומבין שגם אם החרדים היו רוצים לראות מציאות אחרת, כיום כמעט בלתי אפשרי לעבוד בלי האינטרנט. "ככל שעובר הזמן גם רבנים חשובים מאוד מבינים שצריך למצוא פיתרון גם לציבור החרדי" אמר השר, וקרא להגבלת התכנים, בדיוק כפי שעושות חברות הכבלים והלוויין. "אם בג"ץ הבין שבטלוויזיה המסחרית יש להגביל תכנים פוגעניים - כך גם באינטרנט".

אטיאס סיפר כי פנה בעניין ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, וזה מטפל בימים אלה בהסדרת האינטרנט למזעור הנזק. "השאיפה היא לאינטרנט פתוח מצד אחד, אך כמו בטלויזיה – עם קידוד".