צביעות השמאל בחברון
דווקא אלה הנאבקים למען ערבי שמבקש לרכוש מגורים ביישוב יהודי, צריכים היו לחזק את ידי הדיירים בבית השלום
"בית השלום" בחברון הוא נקודת המבחן האמיתית לארגוני זכויות האדם, לשוחרי השלום, למצדדים בדו-קיום. קבוצה של חלוצים הלכה ורכשה כחוק, בכסף מלא בסך כ-700 אלף דולר, את המבנה מבעליו הפלסטינים. ממש כמו הקרן הקיימת שקנתה אלפי דונמים של אדמות מערבים, ועליהן הוקמו יישובים וערים בישראל. אז קראו לזה "לגאול אדמות"; בחברון משום מה בוחרים בשמאל ובתקשורת לכנות זאת "השתלטות".
קנייתו של בית השלום מעמידה את אנשי השמאל בדילמה בעייתית. הם נהגו לצייר את מתיישבי חברון כקבוצה פורעת חוק, והנה הלכו בליווי משפטי צמוד, בדקו, התייעצו, ובסופו של דבר רכשו, על פי כל כללי מנהל תקין. לכאורה, כל מי שרוממות שלטון החוק בגרונו, אותם אלו שיוצאים בחריפות נגד המאחזים למשל, צריכים היו במקרה הנוכחי לצאת לפני המחנה ולברך. אלה שחרתו על דגלם את יסוד הדו-קיום בין יהודים לערבים מחויבים עתה לחזק את ידי השכנים החדשים, שמבקשים להתגורר בסמוך לשכניהם הערבים בשלום, כפי שעשו במשך מאות שנים בעבר, עד לפרעות תרפ"ט (אז קמו הערבים לטבוח בשכניהם היהודים והשתלטו על בתיהם ורכושם, בתים וחנויות, שממשלה יהודית ובית-משפט בישראל מעכבים את שיבתם של ישראלים לתוכם).
אכן, אותם אוהבי אדם, הנלחמים בכל אפליה על רקע גזעית, צריכים היו כעת לעמוד ולחזק את ידיהם של תושבי חברון. הלא כשערבי ישראלי מבקש לרכוש בית ביישוב יהודי - ומסורב, אותם ארגונים נעמדים על רגליהם האחוריות. אבל כשיהודי רוצה לרכוש בית בכספו המלא בעיר מעורבת כמו חברון - זה כבר התגרות, כיבוש ואלימות. המציאות מחייבת לעשות דין אחד ולא להפלות על רקע גזעי. ובכלל, ממתי ראש ממשלה, שר ביטחון שרים וחברי-כנסת מתערבים בנושאים מוניציפליים ובסכסוך על מבנה כזה או אחר? לא, זו לא היתממות; זהו המקרה דנן. נכון, יש משמעויות רבות לרכישת בית השלום בחברון - משמעות היסטורית, משמעות רגשית (סמוך לציר המתפללים נפלו תריסר לוחמים) ומשמעות ביטחונית, שהצבא מודע לה היטב. אבל חשוב להדגיש: יהודים נמצאים רק בשלושה אחוזים מחברון. כן, שלושה אחוזים בלבד. אז אותם אלה, הטוענים להשתלטות יהודית, ינמיכו נא את קולם.
ועוד מילה אחת לכל מחרחרי הריב והמדון למיניהם, אלה שמפחדים מ"התלקחות במצב העדין" בחברון. התלקחות, אם תהיה, תיגרם אך ורק כתוצאה מההסתה של ראשי השמאל. הערבים בחברון לא ממש מתרגשים מהשכנים החדשים, גם לא ראשי הצבא והמשטרה באזור, שלא מתכוונים כרגע לפעול להוצאת הדיירים. הכל רגוע ושקט, פרט לקולות ילדים ובני-נוער שמחים הנכנסים ויוצאים מהבניין החדש, שעמד במשך שנים רבות שומם. אולי, במקום לפעול נגד אחיכם תושבי חברון, פעלו לשנות את חוקי הרשות הפלסטינית המחייבים גזר-דין מוות על פלסטיני המוכר אדמה או נכס ליהודים. כי צריך להבין: בעל הבית, שטוען שלא מכר את המבנה ליהודים, יודע בבהירות רבה שאם לא יעשה כן, אם לא ילך למשטרת קריית-ארבע ויגיש תלונה נגד "הפולשים" (ששילמו לו מאות אלפי דולרים) - הרי הוא יכול להתחיל לחפש שטח אדמה עבור חלקת קבר. במערת המכפלה זה כבר לא אקטואלי...
הכותב הוא דובר מועצת יש"ע
לפנייה לכתב/ת 
