רנסנס בחלב
חלב, העיר הצפונית והשנייה בגודלה בסוריה זוכה בימים אלה לרנסנס. מבניה נתונים לעבודות שיפוץ ושחזור נרחבות, התושבים שנטשו חוזרים ומחירי הדירות בעלייה. האם נזכה לבקר בה בקרוב?
מאז ולתמיד
המבנים הארכיטקטוניים שניצבים ברחובותיה של חלב, דוגמת בתי המרחץ (חמאמים) העתיקים, בתי המדרש האסלאמיים (מדרסות), הכנסיות והמסגדים, הופכים את העיר לאחד האתרים ההיסטוריים העשירים ביותר במזרח התיכון. מבניה העתיקים של העיר המרכזית, שאף הייתה לאחת ממתחרותיה המסחריות של איסטנבול בימי האימפריה העות'מאנית, נתונים בתקופה האחרונה לעבודות שיפוץ ושחזור נרחבות.
חלב. אז כך את נראית (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
אך לא תמיד היו פני הדברים כך. כאשר הארכיטקט הסורי עדלי קודסי חזר לחלב בשנת 1970, הוא נדהם לגלות בשכונותיה דחפורים שחורשים שטחים שלמים של העיר העתיקה, במטרה לבנות כבישים חדשים: "זה היה נוראי, לראות בתים יפהפיים בני 700 ו-800 שנה מופלים בזה אחר זה, בשם המכוניות שהובאו לרחובות העיר. אזורים שלמים שהיו בנויים בסגנון ארכיטקטוני עתיק פשוט נחרבו".
קודסי לא יכול היה להישאר אדיש לנעשה בעיר הולדתו, והקים קבוצה של שוחרי שימור סביבה: "בראשיתה, נתקלה פעילותינו באוזניים אטומות", אומר קודסי, "אך בהדרגה החלו הרשויות להקשיב לנו, ולשמחתנו הצלחנו לבלום תוכניות פיתוח נוספות שהיו גורמות נזק למבני העיר העתיקים".
כמה שנים מאוחר יותר, עם הכרזת אונסק"ו על חלב כ"אתר מורשת עולמי" החלו לזרום לעיר סכומי כסף נכבדים (ממקורות בינלאומיים) שהציתו את עבודות השחזור בעיר. "ההישג העיקרי של המאבק, שהתנהל בשנים האחרונות", אומר בסיפוק מהנדס אמריקאי המעורה בתוכנית השיפוץ, "הוא בעובדה ששימור העיר העתיקה של חלב הפך להיות עובדה שבשגרה אצל הממשלה המקומית".
עם זאת, יש עוד הרבה עבודה בתחום. רבים מרבעיה העתיקים של חלב איבדו את המרקם הקוסמופוליטי שאפיין אותם במשך דורות רבים, בעקבות ההתרחבות הכלכלית שחלה בסוריה בשנות השבעים. כחמישית משטחה של העיר העתיקה נהרס בשל סלילת כבישים, וגם תושבי השכונות העתיקות עזבו אותן לטובת בניינים גבוהים חדשים שנבנו במקומות אחרים בעיר.
הבזיליקה של סן סימון (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
אנחנו בשיפוצים
קודסי מציג מפות של תוכנית אב שמזהות בין 2,000 ל-10,000 מבנים בעיר העתיקה שזקוקים לשיפוץ דחוף. אם תצא התוכנית אל הפועל, מכוניות לא יורשו להיכנס יותר לחלקים מסוימים בעיר, כמו לאזור המבצר האיובי, בו התגלה לאחרונה מקדש ששימש בעת העתיקה את החיתים.
תוכנית האב עוסקת גם בתיקון מערכת הביוב וצינורות המים של חלב. עד כה (ראשית 2007) שופצה למעלה ממחצית מערכת הביוב של העיר, ולאחרונה שודרגו גם מערכות החשמל והטלפוניה בכמה מרבעיה. לדברי קודסי, השלמת שיפוץ מערכות הביוב ותעלות המים נמצאת בעדיפות עליונה. מערכות ישנות אלו, שהונחו עוד בימי העות'מאנים ובתקופת המנדט הצרפתי, הסבו נזקים לבתים ולמבנים עתיקים בעיר.
המחירים בעלייה
שקיעתה של חלב במהלך המאה ה-20 הביאה לנטישת רבים מתושביה. אם בשנות ה-40 אכלסה העיר העתיקה כ-300,000 איש, כיום מתגוררים בה כשליש ממספר זה בלבד. על פי ההערכות הממשלה, עבודות השחזור בעיר אמורות למשוך אליה חזרה גם תושבים.
מחירי הדירות בעיר נמצאים כעת בעלייה. מוחמד פאוזי, מהנדס מצרי, רכש לפני כמה שנים בית בן כ- 800 שנה בסמוך למבצר האיובי בסכום של 50,000 דולר ושיפץ אותו. "ברגע שאתה גר בבית ערבי, לעולם לא תרצה לגור בשום מקום אחר", אומר פאוזי, "למרות שלא היה קל למצוא בעלי מקצוע שיהיו מסוגלים לבצע את עבודת השיפוץ, אבל מאז הוכפל מחיר המבנה, והיד עוד נטויה", הוסיף.
גם תיירים שביקרו בסוריה נהנו תמיד מיופייה של חלב, שנוסדה באלף השני לפני הספירה. העיר, שנכבשה על ידי אלכסנדר מוקדון וכן על ידי הכובש המוסלמי צלאח אד-דין, שרדה במרוצת ההיסטוריה גם מגפות כולרה ורעידות אדמה.
הבזאר המקורה של העיר שנבנה לפני כארבעת אלפים שנה ונמנה עם גדולי השווקים במזרח התיכון, מאכלס מאות זבנים המשווקים את מרכולתם, הכוללת תבלינים, סבוני דפנה, שנחשבים לסימן ההיכר המסחרי של העיר, אריגים עתיקים שהיו חביבים על תושבי אירופה ועוד מוצרים וחפצי אמנות רבים.
גם הרובע הנוצרי בעיר העתיקה חזר להיות מקום שוקק חיים. במקום משתלבים להם יחדיו בתי מלון ומסעדות, ולצידן השכונות המשופצות. אחד הבתים בעיר הפך להיות מרכז אומנות בבעלותו של קודסי, מקום שבו ארכיטקטים סוריים ומערביים יכולים להתמחות בשימור אתרים. האם נזכה לבקר בה בקרוב?
לפנייה לכתב/ת 
