רקוויאם לעבודה
אין למחנה השלום כל סיבה לעצור את נשימתו עד לפריימריז. במפלגה הזאת כל התוצאות זהות
מפלגת העבודה סיימה את תפקידה ההיסטורי בסתיו 2000. אז, 33 שנים אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים וכיבוש השטחים, הכריז מנהיגה כי הימין צדק ומחנה השלום טעה. הוא היה היונה שנשלחה-כביכול לבדוק הכלו המים, והגיע למסקנה שאין עם מי לדבר, לאחר שכשל במשא-ומתן עם סוריה בראשיתה של אותה שנה - ושב ונכשל בשיחות עם הפלסטינים בקיץ. הכרזתו של אהוד ברק, אשר נבעה מתוך צורך להסביר את כישלונותיו, שיחקה לידי הימין והיוותה תרומה מכרעת לחוסר יכולתה של העבודה להתאושש מאז.
קבוצת ה"שלטון בכל מחיר" השתלטה על המפלגה. המדובר בחבורה צינית של אנשים, שכל עניינם בטובות הנאה שלטוניות, בלי שמץ מחויבות אידיאולוגית של מחנה שלום וצדק חברתי, ואשר חלקם הגדול הם יוצאי מערכת הביטחון, שיחסם לנושא זכויות האדם הוא, בדרך כלל, כאל מותרות. אין זה מקרה שמול שר ביטחון מכהן מתמודדים כעת רמטכ"ל לשעבר, ראש שב"כ לשעבר וראש מוסד לשעבר. מבלי לפגוע באיש מהם, אילו היה הדבר מתרחש במקום אחר - היינו כולנו מרימים גבות. גם אין זה מקרי שקבוצה גדולה מקרב מנהיגיה האידיאולוגים של העבודה נטשו את הכנסת או נדחקו הצידה בידי עמיתיהם, כך שכל שנותר להם הוא - כפי שאמר בזמנו הנשיא הראשון, חיים ויצמן - להתייפח לתוך ממחטותיהם.
ב-2001 הצטרפה מפלגת העבודה לממשלת שרון, אף שיכלה למנוע את הקמתה. מאז קיבלה בהכנעה את ההפסקה המוחלטת של השיחות המדיניות עם הפלסטינים, שלא חודשו עד היום הזה; את המדיניות הכלכלית האכזרית שניווט נתניהו; את הקמת המאחזים הבלתי מורשים; את המדיניות האטומה בשטחים; ואת המדיניות כלפי ערביי ישראל. כבנעלי גומי, על מרבדים רכים, צעדו מנהיגי מפלגת העבודה שעברו מאז בסך. לא היה כל הבדל ביניהם. כולם דיברו גבוהה-גבוהה על מחויבות עמוקה למהלכים מדיניים עם שכנינו ועל תיקון המצב החברתי - וכולם התנהגו כאילו היו תאומים זהים בהגיעם לשלטון, אם משום שהיו בעצמם חלק מקבוצת ה"שלטון בכל מחיר", ואם משום שהיא הייתה חזקה מהם.
מפלגת העבודה חיה מן הזיכרונות. יש לה תומכים ותיקים המתעקשים לראות בה בית, למרות שהיא דומה היום, יותר מכל, לבית הליכוד בימיו הגרועים ביותר. הם מנסים לצבוט את לחייה פעם אחר פעם, תוך שהם מבטיחים לעצמם שאולי מועמד זה או אחר הוא-הוא האביר על הסוס הלבן שישחרר את היפיפייה מכבליה וישיב לה את חיוניותה.
אבל יפיפיית העבר חולה במחלה חסרת מזור. הרכב המיפקדים שלה יוצר אוסף של אינטרסים מיגזריים שאינו מאפשר גם לאנשים בעלי ערך, הנמצאים בהנהגתה, לעמוד מול הבגידה בערכים. מפלגה שהבטיחה לפני הבחירות כי תעביר מיליארדים מהביטחון לחברה, ואילו אחרי הבחירות תובעת - ובהצלחה - להעביר מיליארדים מהחברה לביטחון; מפלגה המבטיחה לפני הבחירות כי לא תשב עם ליברמן, ואילו אחרי הבחירות אפילו אינה מתנצלת על ששכחה את ההבטחה; מפלגת שלום הנותנת ידה להתנהלות חסרת אחריות של מלחמה בלבנון, והנותרת בממשלת סירוב הן לשיחות עם סוריה, הן ליוזמה הערבית והן למו"מ על הסדר קבע עם אבו-מאזן - היא מפלגה שאיש לא יצילה.
מוטב לו, למחנה השלום והצדק החברתי, שלא יעצור את נשימתו עד לפריימריז במפלגת העבודה. כל תוצאה תהיה דומה לרעותה. ביתו של המחנה הזה נמצא במקום אחר.
ח"כ ביילין הוא יו"ר מפלגת מרצ-יחד
פורסם לראשונה 22/03/2007 23:31
מומלצים
