דיסק: אוהד מושקוביץ ונבחרת החלומות
בדיסק השני שלו, אוהד מושקוביץ עטף את עצמו בכותבים, מלחינים ונגנים מן השורה הראשונה של המוזיקה החסידית. התוצאה בהתאם - מדובר באחד הדיסקים החסידיים הטובים של הזמן האחרון
אוהד מושקוביץ תופס תאוצה במירוץ לצמרת המוזיקה החסידית. אחרי שהוציא אלבום ראשון שכלל כמה להיטים ("מה שהיה"), הוא מנפק דיסק שני - והפעם נוצץ במיוחד - שדווקא נקרא בפשטות "אוהד 2".
באלבום עוטף מושקוביץ את עצמו בכל - אבל כל - כותבי ומלחיני המוזיקה החסידית מהשורה הראשונה. זה כולל את: יוסי גרין ("תניא", "אדרבה"), רון תיכון (סאבלימינל), אלי לאופר, פינקי וובר, יובל סטופל, ישי לפידות וכמובן גם משה "מונה" רוזנבלום.
גם בתחום הנגינה הוא אסף סביבו את כל מספרי 1: אבי סינגולדה (המיתולוגי של שלמה ארצי) על הגיטרות , אברהם פלדר על הנשיפה, אייל שילוח האגדי על הכינור, וכמובן ועוד רבים וטובים. כולם שותפים להפקה הגרנדיוזית, מה שהשאיר את מושקוביץ להתמקד כמעט באופן בלבדי בשירה עצמה, כמו שהוא יודע לעשות.
אז מה יצא מנבחרת הכוכבים הזאת? באופן לא מפתיע מדובר באחד הדיסקים החסידיים היותר טובים שיצאו בזמן האחרון, שמצליח לשלב בתוכו מגוון סגנונות וטעמים. בתפריט אפשר למצוא את הפאסט פוד הקליל בשירים "כל זמן" ו"חביבין ישראל", כמה מנות עיקריות וכבדות יותר כמו "עץ חיים", "אקראך" ו"אודך", וכמובן קצת פיוז'ן בצורת הטרנד הלוהט בשנים האחרונות - שילוב החמוץ-מתוק של שיר מזרחי עטוף בשירת "סוי סוי" (עברית במבטא חרדי) בשיר "ויחון עם", שאגב נשמע מצוין בהתחשב בזה ששם המשפחה של המבצע הוא מושקוביץ.
ועוד הפתעה אחת בדיסק מבית היוצר של יוסי גרין - השיר "סטופ”, שנשמע כאילו נכנס בטעות לאלבום, ושייך במקור לתקליט של ג'ורג' מייקל או משהו כזה. מרענן אמנם, אך לא בטוח שכל מאזיני הז'אנר בשלים לחידושים כאלה.
על כל אלה מנצחת השירה המדהימה של מושקוביץ, שללא ספק ניחן באיכויות קול נדירות, ובמנעד שלפעמים נראה אינסופי המעניק לכל השירים איכויות מיוחדות. ייתכן שמושקוביץ היה יכול אפילו לתת עוד יותר מעצמו, אבל כנראה שאין סיבה חשוש כי כפי שזה נראה עכשיו - מושקוביץ הולך להישאר בשטח עוד הרבה שנים ולהעניק לשוחרי הז'אנר החסידי עוד הרבה להיטים שיכבשו את המצעדים. שווקי, מאחורייך.