ללמוד איך לא לפספס הזדמנויות
בקטע של יצירת הזדמנויות אני דווקא די בסדר. רשומה לאתרי היכרויות, יוצאת מידי פעם למקומות בילוי, פוקדת סופרמרקטים במרכז ת"א. הבעיה היא עם ניצול ההזדמנויות. לפעמים, אהובי הבא אולי עומד ממש לידי בתור לכספומט בדיזנגוף. ייתכן שבעלי לעתיד שולח לי פנייה בג'יידייט, ולא מתחשק לי לענות. אלון גל, מנכ"ל תו"ת, מסביר איך מתאמנים על זה
רק אחרי שדיברתי עם אלון גל, קלטתי פתאום שאני בעצם עושה משהו שיכול להכניס אותי להגדרה של חוסר שפיות: חוזרת שוב ושוב על אותו מעשה עצמו, למרות העובדה שאני מקבלת את אותה תוצאה בלתי רצויה. על פי גל, זו אחת ההגדרות הקלאסיות של אי שפיות. מסתבר שאני ממלאת רק חלק אחד של המשימה, פוסחת בקלילות על פני החלק המהותי האחר, ומצפה לקבל את התוצאה הרצויה. והקטע הוא, שלא רק אני כנראה עושה את זה.
כאן המקום לשאול מהי אותה משימה. אז ברור, כיוון שהתכנסנו כאן, בערוץ יחסים, שהמשימה שעל הפרק היא מציאת אהבה ויצירת זוגיות איכותית. לשם כך, מסביר אלון גל, מנכ"ל חברת תו"ת לאימון אישי, משפחתי ועסקי, צריכים להתקיים שני מרחבים הכרחיים. מרחב ההזדמנויות ומרחב ניצול ההזדמנויות.
במרחב יצירת ההזדמנויות אני דווקא די בסדר. רשומה לשניים-שלושה אתרי היכרויות (הקוראים מוזמנים לנחש מהו אתר המחמד שלי), יוצאת מידי פעם למקומות בילוי הומי מועמדים פוטנציאליים, ובכלל, גרה במרכז תל-אביב, באזור בו אפילו ביקור סתמי בסופרמרקט או באחד מבתי הקפה השכונתיים יכול להניב מפגש אקראי מרגש. תיאורטית, אני אפילו יכולה להכיר אנשים מעניינים דרך הבלוגים שאני כותבת וקוראת, או להתיידד עם מרואיינים שלי (וכבר היו דברים מעולם).
הבעיה היא, כנראה, עם מרחב ניצול ההזדמנויות. לפעמים, אהובי הבא אולי עומד ממש לידי בתור לכספומט בדיזנגוף. ייתכן שהוא אפילו מחייך אלי, או קורץ לי, ואני לא מזהה אותו. לפעמים, בעלי לעתיד שולח לי פנייה בג'יידייט, ולא מתחשק לי לענות, כי הוא כתב בטעות "אם" במקום "עם" או משהו בדומה, או כי סתם משהו שהוא רשם בהעדפות שלו לא מצא חן בעיניי. לפעמים, הבעל הבא שלי שולח לי הזמנה למשקה בבר, ואני לא מעיפה בו יותר ממבט חולף לפני שאני אומרת "לא תודה". לפעמים אני אפילו דורכת לו לא בכוונה על הרגל ביציאה מסרט, לאביר חלומותיי, ולא יודעת שזה הוא.
צריך לעזור למזל קצת יותר
אני אוהבת להתייחס לזה כאל קניית כרטיס הגרלה קבוע במפעל הפיס - אם מישהו צריך להגיע לי משמיים, לפחות צעד אחד עשיתי. אז זהו, שלא. אולי בהגרלות זה עובד כך, אבל לא בחיים. בחיים, כנראה, צריך לעזור למזל קצת יותר.
"אני לא אומר שבכל פעם תשיגי את התוצאה המבוקשת, אבל את צריכה לדעת שעשית כל מה שתלוי בך כדי שההזדמנות הזאת תפיק מעצמה את המקסימום", אומר גל.
לדבריו, אנשים רבים מחמיצים את ההזדמנויות הנופלות בדרכם. "יש כאלה שלא יזהו את ההזדמנות לאהבה, יש כאלה שיזהו ויבהלו ממנה, יש כאלה שיתחילו להעביר את הצד השני סדרת מבחנים, יש כאלה שמשחקים משחקים".
אנשים רבים, אומר אלון גל, נמצאים בכלל בשלב העיוור. הם רוצים זוגיות, או לפחות אומרים שהם רוצים זוגיות, אבל לא מטפלים באף אחד משני המרחבים האלה, מרחב ההזדמנויות ומרחב ניצול ההזדמנויות. "אלה יכולים להיות אנשים צעירים, או טריים בשטח, שעוד לא כואב ולוחץ להם מספיק, ומצד שני הם יכולים להיות אנשים ותיקים בשטח, שכאבו יותר מדי, ונמאס להם. אז הם לא עושים כלום. הם פסיביים לגמרי". כשהאנשים עיוורים למרחבים, כאילו הרכיבו על עיניהם משקפי סוסים, לפעמים זה תפקיד הסביבה - הורים, חברים, עמיתים - לדרבן אותם לכלל פעולה. כי רק כשמפסיקים עם המצב הפסיבי, ומחליטים לבחור לעשות משהו בשביל להשיג אהבה וזוגיות איכותית - אפשר להתחיל למצוא.
יש אנשים שיוצאים להמון דייטים, אומר גל, "הם עושים את אותן טעויות, פעם אחר פעם. מקבלים בכל פעם את אותה תוצאה לא רצויה, אבל לא מסיקים מכך מסקנה. יש להם בעיה בניצול ההזדמנויות". הוא נותן דוגמה מתחום הכדורסל: אדם רוצה להיות כדורסלן. הוא זורק לסל במשך שנים, ואף פעם לא קולע. מה תגידו לו? בהנחה שהוא לא מוכן לוותר על קריירה בכדורסל, הוא יהיה חייב ללמוד טריקים כדי לקלוע. גל אומר שאפילו אדם חסר גפיים יכול לקלוע לסל, אם הוא רק רוצה מספיק ומתאמן מספיק.
אנשים שיוצאים להמון דייטים, בלי להיות מצוידים בכישורים הנדרשים, בעצם התעייפו מרוב שהם מטפלים במרחב ההזדמנויות ולא משיגים תוצאות. הם מגיעים לדייטים ומשדרים בדיוק את זה - עייפות. הם לא יזהו אהבה גם אם היא תצעד להם מול הפרצוף עם שלט גדול. "ההתפתחות חייב להיות במקביל", אומר אלון גל. "מייצרים את ההזדמנויות ועובדים על ניצול ההזדמנויות. זה תהליך האימון".
לעשות סקר שווקים, לקבל המלצות מחברים
אלון גל מודע לכך ששוק ה"אימון" הישראלי מאוד רווי, ובעיקר, לדבריו, רווי שרלטנים. הוא אומר שהוא לא יאשים את אותם טוקבקיסטים שיכתבו שאימון זה חנטריש. התחום הזה מאוד פרוץ, אנשים מקבלים תעודת "מאמן" בקלות רבה מדי. הוא מציע לבחור מאמן שהוכשר בחברה רצינית ואמינה, לעשות סקר שווקים, לקבל המלצות מחברים שהשיגו תוצאות אמיתיות.
גל, שצופי הטלוויזיה יכלו לראות אותו בפעולה דרמטית, בסדרת הריאליטי "משפחה חורגת", מסביר שאימון פירושו העלאת הכישורים לאורך זמן. כשאני שואלת כמה זמן נמשך אימון טיפוסי, הוא משיב: "כל עוד יש עשייה ויש תוצאות. יש כאלה שכבר אחרי 3-4 מפגשים משיגים תוצאות ומצטיידים בכלים הדרושים, ויש כאלה שזה לוקח להם יותר זמן".
הוא מתנגד לאימון מוכוון-דייטינג, הוא מסביר שאימון כזה הוא חיצוני ושטחי, לא פנימי ויסודי, ולדעתו - אפילו מזיק. מה כן? הוא מדבר על שני תחומים עיקריים בעבודה האישית של המתאמן, מעין שיחה פנימית ושיחה חיצונית (תקשורת). במקביל, אם יש צורך בעבודה נוספת, כגון דיאטה, במקרה של עודף משקל רציני - יש לעשות זאת, כדי למקסם את התוצאות. ניתן להכניס לתוך הגדרות העשייה באימון משימות כמו דיאטה, כושר ועיצוב הגוף. מצד שני, אם יש גבר בגובה מטר וחצי, נמוך יותר מרוב הנשים, הוא יצטרך להכיר בכך שנגד זה אין מה לעשות, וללמוד להרגיש ביטחון עם זה ולהדגיש את היתרונות ואת החוזקות שלו.
הבהרת ציפיות ממש בהתחלה
"בשיחה שלי עם עצמי אני שואל את עצמי מה אני רוצה בזוגיות, מה הדימוי העצמי שלי, מה מגיע לי לקבל וכדומה. בשיחה החיצונית, תקשורת, אני לומד איך להביע את מה אני רוצה (הבהרת ציפיות) ולהשיג את זה", מסביר גל, המצדד בהבהרת ציפיות ממש בהתחלה, אפילו בדייט השני.
הכוונה היא לא לנהל שיחת "יחסינו-לאן" ולבחור אולם חתונות בטרם עת. גל נותן בתור דוגמה את המקרה הפרטי שלו. הוא התחתן, והתגרש, בגיל צעיר. אחר כך היו לו שנה-שנתיים של השתובבות, ואחר כך עוד שנה-שנתיים של ניצול הזדמנויות לקוי. היו לו המון פחדים שהשתרשו עם הזמן, חלקם בגלל הגירושים. "גיליתי שיש לי דרך לברוח. אולי מפני שזה לא מקובל לדבר בדייטים על הפחדים - פשוט הייתי בורח אחרי חודש" (לטובת כל אלה שתוהים ותוהות לגבי אפקט הודיני - "לאן הם נעלמו פתאום?").
כך היה, עד שמישהי חכמה אמרה לו: אם מישהי מוצאת חן בעיניה, תגיד לה בסוף הדייט שיש לך נטייה לברוח, ותספר לה בדיוק מה מפחיד אותך. אם זה יבריח אותה, אז זה
היה מבריח אותה גם בהמשך. מקסימום, תתאמן, "תקריב" דייט אחד לטובת העניין.
זה בדיוק מה שהוא עשה, ומאז הם נשואים כבר שבע שנים. מסתבר שהוא לא היה צריך להקריב אפילו דייט אימון אחד - השיטה הזאת הצליחה לו (כנראה במידה רבה גם בזכות המזל) כבר באותו דייט ראשון.
כדי לחבר בין מרחב ההזדמנויות לבין מרחב ניצול ההזדמנויות, נוצר שיתוף פעולה בין ג'יידייט לבין המאמנים של תו"ת.
אדם רוצה להיות כדורסלן. הוא זורק לסל במשך שנים, ולא קולע. מה תגידו לו?
צילום: איי אף פי
מומלצים
