קורבן המעשה המגונה של רמון: זה כבר מאחוריי
ההגנה מבקשת לאמץ את המלצת שירות המבחן, למחוק את ההרשעה ולשלוח את חבר-הכנסת לעבודות לתועלת הציבור. המדינה מתנגדת ודורשת: מאסר על תנאי, פיצוי כספי למתלוננת וגם החלטה על קלון בעבירה. אם תיכשל, עשוי רמון לשוב אל שולחן הממשלה. את ה' זה כבר לא ממש מעניין: "מבחינתי הסיפור נגמר ביום בו התקבל פסק הדין"
משפט רמון - הסוף: הבוקר (יום ה') אמור בית-משפט השלום בתל-אביב לפרסם את גזר דינו של שר המשפטים לשעבר, שהורשע במעשה מגונה. למעמד הקראת גזר הדין יגיע רמון לאחר ששב משבוע נופש בחו"ל.
אם ההרשעה לא תבוטל, צפוי רמון לערער לבית-המשפט המחוזי. אם ישיג את מבוקשו, או שיורשע מבלי שייקבע שיש קלון בעבירה - הרי שהוא עשוי למצוא עצמו בזמן הלא-רחוק שוב בשולחן הממשלה (ויש כבר מי שמסמן עבורו את תיק האוצר, אם השר הירשזון ייאלץ לוותר עליו בשל חקירותיו הוא).
בינתיים, בעוד רמון נלחם על שמו וחייו הפוליטיים, מנסה הנפגעת בפרשה להמשיך הלאה בחייה. "אותי לא מעניין מה יהיה מחר", אמרה ל-ynet ה'. "הכל שטויות, כל הסיפור הזה מאחוריי היום. מבחינתי, כל הסיפור הזה נגמר ביום בו התקבל פסק הדין. כל השאר כבר לא חשוב עכשיו".
אמהּ של ה' הוסיפה: "הסיפור הזה גמור, כבר שכחנו אותו ואנחנו מתקדמים. מה שיוחלט בבית-המשפט כבר לא מעניין אותנו. גם אם יחליטו שרמון יכול לחזור לשולחן הממשלה - שיחזור, זו כבר החלטה של השופטים". היא העידה כי בתהּ "מרגישה מצוין, מתכוננת ללימודים בשנה הקרובה ומבחינתה, הסיפור הזה מאחוריה".
שירות המבחן המליץ על ביטול הרשעה
האירוע שסיבך את שר המשפטים התרחש ביום בו פרצה מלחמת לבנון השנייה, אז נשק לקצינה שעבדה במשרד ראש הממשלה. שלושת השופטים, שהרשיעו אותו פה-אחד, לא חסכו ביקורת על התנהלותו לאחר המעשה, ומנגד - אימצו את גרסת המתלוננת וציינו שהייתה אמינה.
לפני כשבועיים, בשלב הטיעונים לעונש, ביקש עורך-דינו של ח"כ רמון לבטל את ההרשעה בעניינו, ובכך לקבל את המלצת שירות המבחן - שהציע למחוק את הרישום הפלילי ולגזור על רמון 180 שעות עבודה לתועלת הציבור. ההגנה הזכירה כי רמון הקדיש שלושים שנים מחייו לציבוריות הישראלית, לקח אחריות בנושאים רבים ותיפקד כמנהיג. "מדובר באדם מוכשר מאוד וחכם מאוד, שלא ליקק דבש בילדותו. הוא צריך לעמוד היום בפני שוקת שבורה בגלל שטות שעשה באותו יום?"
התובעת, אריאלה סגל-אנטלר, התנגדה נמרצות לביטול ההרשעה, בהזכירה את מעמדו הרם של רמון - אשר "מחייב עמידה בסטנדרטים גבוהים". המדינה ביקשה להותיר את ההרשעה על כנה, לגזור מאסר על תנאי וכן פיצוי כספי למתלוננת, ואף לקבוע כי בעבירה שבוצעה יש משום קלון.
במהלך הטיעונים לעונש התייחסה השופטת חיותה כוחן להכרעת
הדין החמורה, שכתבה עם עמיתיה בתיק. היא מתחה ביקורת חריפה על ההגנה במשפט: "אני מנהלת הרבה תיקים, אך מעט מאוד פעמים נתקלתי במקרים שכך פוגעים במתלוננת. בדרך כלל אני לא נותנת לעשות את זה, אבל כאן שחררתי קצת את החבל".
בשלב "המילה האחרונה" הצהיר רמון עצמו: "כבר בחקירת המשטרה אמרתי שלא נהגתי כשורה ובאופן לא אתי כשנישקתי את המתלוננת. גם היום אני מתנצל על עצם המעשה ומבקש סליחה על כך שפגעתי במתלוננת".