האם באמת נקי זה יותר בריא? לא בטוח

שוב ניקיתם תריסים, טרחתם על הספונג'ה, הברקתם חרסינות, מירקתם וצחצחתם - העיקר שיהיה נקי. כי אם נקי אז אין מחלות, ככה שיננו באוזנינו מאז ומעולם. ומתי שוקדים על הנקיון אם לא בפסח, חג הספונג'ה הרשמי?

אבל האם באמת נקי זה יותר בריא? זהו, שלגמרי לא בטוח. בשנים האחרונות פותחה תיאוריה חדשה בעולם המדע, הגורסת כי דווקא ההיגיינה העלתה את שכיחות האלרגיות בעולם. ויש גם הוכחות.  

ד"ר דייויד סטרצ'ן היה הראשון שהציע את היפותזת ההיגיינה בשנת 1989. במאמר שפירסם בכתב העת היוקרתי BMJ, הסביר כי שתי מחלות אלרגיות – אקזמה וקדחת השחת - שכיחות פחות דווקא אצל ילדים ממשפחות גדולות ושנחשפו ליותר זיהומים, בהשוואה למשפחות בהן היה ילד אחד.  

סביבה נקיה לא מאתגרת את מערכת החיסון             (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

תיאוריית ההיגיינה נחקרה מאז רבות על ידי מומחים לאימונולוגיה ואפידמיולוגיה והפכה לנדבך חשוב בתחום האלרגיות. אך חרף האמונה בצדקתו של סטרצ'ן, טרם נמצאו החיידקים שאכן תורמים לירידה בשכיחות האלרגיות

מחלות אלרגיות נגרמות על ידי תגובה של מערכת החיסון למעוררי אלרגיות (אָלרגנים דוגמת קרדית אבק הבית, פרוות בעלי חיים, צמחים). מסלול האלרגיה הוא מורכב, ומתבצע באמצעות תאי מערכת החיסון מסוג TH2. מנגד, פועלים חיידקים ונגיפים במסלול מקביל המופעל על ידי תאים מסוג TH1.

על פי תיאוריית ההיגיינה שהוצעה בתחילה, חוסר גירוי מספיק של המערכת הקשורה לתאים מסוג TH1 במערכת החיסון, האמונה כאמור על פעילות נגד חיידקים ונגיפים, מובילה לפעולה מוגברת של מערכת ה-TH2, וזו מביאה לתגובה האלרגית. אבל הסבר זה נכשל משום שנתגלה כי במחלות כרוניות רבות ובהן מחלת מעי דלקתית, טרשת נפוצה וסוכרת, קיים שינוי בפעילות של תאים במערכת TH1, אך החולים לא סובלים משכיחות גבוהה יותר של אלרגיות. 

מסיבה זו הוצע הסבר אלטרנטיבי - כאמור תיאוריית ההיגיינה של ד"ר סטרצ'ן - שגרס כי מערכת החיסון המתפתחת של התינוק, שאינה מקבלת די גירויים ממזהמים, אינה מתפתחת היטב ומערכת הבקרה שלה נפגמת. עוד טוענת תיאוריית ההיגיינה החדשה, כי תאי T הופכים לפעילים רק לאחר חשיפה למגוון חיידקים, נגיפים וטפילים. סביבה נקיה מדי, שבה לוקים בפחות מחלות זיהומיות, תפגע בהתפתחות תאי ה-T של מערכת החיסון ותביא לשכיחות גבוהה יותר של אלרגיות.

"התופעות האלרגיות נפוצות יותר בעולם המפותח, שתנאי ההיגיינה שלו טובים יותר", מסביר ד"ר מנחם רותם, יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה מביה"ח העמק. "אך נכון להיום, למרות שהתיאוריה נשמעת הגיונית ואנו ממשיכים לדסקס בה, לא נמצא קשר סיבתי ברור שיכול להסביר אותה".

ד"ר רותם מסביר כי אחד הגורמים המשמעותיים בתיאוריה נוגע בחשיפה לזיהומים דווקא בתקופת הינקות. "בתקופה זו יש לזיהומים השפעה על האיזון בין תאי מערכת החיסון בזרועות TH1 ו- TH2, ועל פי התיאוריה, חשיפה לזיהומים בהתפתחות מערכת החיסון בינקות מסיטה את מערכת החיסון מהזרוע שאחראית על האלרגיות לזרוע שאחראית על הזיהומים".

התיאוריה נשמעת כל כך משכנעת, עד שמאז פירסומה היא הוזכרה בעשרות מאמרים רפואיים ברחבי העולם. גם בישראל ממשיכים מומחים לדון בסוגיה, אלא שעל אף ההיגיון הטמון בה, היא טרם הוכחה מדעית.

"התיאוריה התפתחה על סמך תצפיות אבל לא נעשו מחקרים מבוגרים שבאופן ספציפי יכולים לאשר או לדחות אותה", מסביר ד"ר רותם, "מסיבה זו, אין עדיין המלצות וגם אלה שיצאו עם התיאוריה נזהרים. האם עלינו להדביק את הילד במחלות? האם המסר הוא שהילד ישחק או יאכל תולעים מהגינה? ודאי שלא. עם זאת, ברור שאין צורך לטפל אנטיביוטית בכל זיהום. לא צריך להתרגש מכל הדבקה, כל עוד הילד איננו בסכנת חיים".