גנות הביתה - רמון לממשלה?
גם אם פורמלית זה אפשרי, מה יהיה על אמון הציבור בממשלה, אם אדם שזה עתה הורשע בפלילים ישוב לכהן בה?
פסק הדין
של בית-המשפט השלום, שהרשיע את רמון במעשה מגונה ללא הסכמה, נותר על כנו. השופטים סירבו לבטל את ההרשעה, מן הטעם כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי של רמון. המסר שבביטול ההרשעה, לדברי השופטים, עלול היה לטשטש ולעמעם את הפליליות שבמעשה. אולם בצד ההחלטה להשאיר את ההרשעה בתוקף, קבעו השופטים כי אין בעבירה משום קלון. הטלת קלון
על המעשה יכולה הייתה להפסיק ברגע את הקריירה הפוליטית של רמון. הרשעה בעבירה שיש עמה קלון גורמת להשעיה מחברותו בכנסת של ח"כ, עד שפסק הדין הופך סופי, ואם ההרשעה נשארת בעיניה לאחר הערעור - נפסקת החברות בכנסת באופן אוטומטי.
כעת יכול חיים רמון להמשיך ולכהן כחבר כנסת. אולם האפשרות שיתמנה לשר היא בעייתית יותר. תפקיד שר הוא תפקיד ממונה, ולא תפקיד נבחר כמו זה של ח"כ. מבחינה משפטית פורמלית, לא קיימת מניעה חוקית שימונה לשר. חוק יסוד: הממשלה קובע, כי "לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר ... אם טרם עברו שבע שנים ... אלא אם קבע יו"ר ועדת הבחירות שאין עם העבירה קלון". בעבירה של רמון אין קלון והוא לא נידון למאסר, כך שאין בעיה במה שמכונה "הכשירות הפורמלית". רמון כשיר, מבחינת דרישות הסף, לכהן שר.
אלא שבית-המשפט קבע פעמים רבות כי "כשירות לחוד - ושיקול דעת לחוד". על פי הפסיקה, כאשר מבקשים למנות אדם לתפקיד ציבורי בכיר - לרבות שר - מוטלת על מי שממנה החובה לשקול את "עברו" של המועמד, אפילו אם לא הורשע בפלילים. גם במקרה זה מוטלת על ראש הממשלה "חובה" לשקול את עברו הפלילי של רמון, בטרם ימונה לשר. על ראש הממשלה לשקול האם ראוי, מבחינה ציבורית, למנות לתפקיד שר את מי שרק עכשיו הורשע בפלילים. הממשלה היא "נאמן הציבור", ומכוח יחסי אמון אלה היא נדרשת להקפיד בקיומן של נורמות ציבוריות. אמון הציבור בממשלה הוא שיקול שראש הממשלה צריך לשקול כשהוא ממנה שרים.
כדאי לזכור כי על פי פסיקת בג"ץ, שר החשוד בפלילים (הוגש נגדו כתב אישום) אינו יכול להמשיך ולכהן ועל ראש הממשלה לפטרו, על אף שכמובן עומדת לו חזקת החפות. הסיבה לכך היא הפגיעה באמון הציבור ברשות המבצעת. ומה נובע מכך באשר למי שכבר הורשע, ואיננו נהנה עוד מ"חזקת החפות"? האם אמון הציבור בממשלה לא נפגע יותר אם מכהן בה שר, שרק לאחרונה הורשע בפלילים? כדברי בית-המשפט: "לא הרי איש ציבור המורשע בדין, כמי שרק קיים לגביו כתב אישום. השוני מתבטא במשקל שיש להעניק לשיקול בדבר אמון הציבור".
לא ניתן להתעלם מכך שרק השבוע הסיר יעקב גנות את מועמדותו לתפקיד מפכ"ל המשטרה. הוא מעולם לא הורשע בפלילים. הוא זוכה, בדעת רוב. מאז שניתן פסק הדין עברו למעלה מעשר שנים. ובכל זאת כהונתו נמנעה משום ה"כתם" שדבק בעברו. ממקרה זה אפשר ללמוד על שיקול נוסף שיש להביאו בחשבון, והוא הזמן שעבר מאז ביצוע המעשה. בג"ץ קבע כי לא הרי מי שבעברו מעשה מלפני הרבה שנים, כהרי מי שעשה מעשה רק לאחרונה. ה"כתם" דוהה, הזמן עושה את שלו. גם בהקשר של רמון, נראה שיש לתת לזמן לעשות את שלו.
ייתכן ויש מקום ליצור הבחנה בין תפקידים מיניסטריאליים שונים - בין משרדים האמונים על אכיפת חוק, לבין אחרים. אם תיעשה הבחנה כזו, שאינה פשוטה, אולי בכל זאת יוכל רמון להתמנות לתפקיד שר. אולם בכל מקרה יש להניח כי אם ימונה כעת, יובא העניין בסופו של דבר להכרעת בג"ץ.
לפנייה לכתב/ת 
מה עם מבחן גנות?
צילום: ניב קלדרון
מומלצים
