המצרים מתחילים להבין: המנהרות מסכנות אותם

הצרות החדשות של מצרים: "מצרים היתה מחוייבת לתמוך במנהרות (משטחה לרצועת עזה - ר.נ.) בימי האינתיפאדה משום שהן היו צינור החמצן היחיד עבור הפלסטינים, ובמיוחד כאשר מעבר רפיח לא נפתח באופן מתמשך. אולם המצב השתנה. המנהרות עתה הן בעיה עבור המצרים ובמיוחד עם התגברות החשש מפני פעולות טרור בשטחם". במילים אלה תיאר ד"ר עבד אל-מונעם אל-משאט את בעיית ההברחות במנהרות.

בעיתון "אל חיאת" היוצא לאור בלונדון, הסביר המומחה לביטחון לאומי מהמכללה לכלכלה ולמדע המדינה במצרים, כי התופעה המוכרת כל כך לישראל, מתחילה להטריד גם את מצרים. "המנהרות פתוחות משני הצדדים ורבות מהן אינן נמצאות תחת שליטה. המצב הכולל השתנה מימי האינתיפאדה, ומצרים החלה לעשות חשבון נפש מחודש".  

בכתבה מיוחדת שפרסם העיתון אודות המנהרות דווח, כי הבכירים המצרים אינם מסתירים את העובדה שהמנהרות מטרידות אותם. הם חוששים שהן עלולות להפוך את סיני לשדה מערכה חדש בין ישראל והפלסטינים.

מנהרה שנחפרה ברצועת עזה (צילום ארכיון: איי.אף.פי)

אותם גורמים מקפידים לציין כי לא יתירו לשטחם להפוך לזירה חדשה בסכסוך. "מצרים תכה ביד ברזל את מי שיפגע בביטחון הלאומי שלה", הזהיר שגריר מצרים לשעבר בישראל ויו"ר הוועדה לביטחון לאומי במועצת העם המצרית, מוחמד בסיוני. הוא אינו מוצא סיבה להצטדק נוכח הבעיה הישנה-חדשה, שכן לדבריו כשישראל שלטה ברצועת עזה היא לא הצליחה לחשוף את המנהרות הללו ולהתמודד איתן למרות כל האמצעים שברשותה, ולכן אין לצפות ממצרים שתצליח בכך יותר.

"מצרים נחושה לשמור על ריבונותה. אנחנו מתנגדים למנהרות שכן הן לא מהוות דרך חוקית למעבר. אם ישראל לא הצליחה להשתלט עליהן, למרות היכולות שיש לה, כיצד ניתן לדרוש ממצרים לשלוט עליהן, במיוחד כשאין מפה שלהן?", הוא תמה.

תעשיית המנהרות משגשגת

תעשיית המנהרות הולכת ומסתעפת: כבר לא מדובר במנהרות של מטרים בודדים, אלא כאלה המגיעות עד לאורך של כ-1,400 מטרים ובעומק של כ-30-40 מטרים במעבה האדמה. מקורות ביטחוניים במצרים סיפרו כי המנהרות הללו רווחיות מאוד וכי אין משתמשים בהן רק כדי "לתמוך בפלסטינים" אלא גם כדי להבריח נשק לטובת המאבק הפנימי ברשות הפלסטינית. גם העלויות אינן זעומות. ההערכות הן כי עלות חפירתה של מנהרה היא כ-20 אלף דולרים, ומפעיליה יכולים לשלשל לכיסם סכום כפול בעת הפעלתה. עם זאת, המצרים רשמו לאחרונה הצלחה, כשחשפו מנהרה ותפסו פעיל ג'יהאד איסלאמי שברשותו חגורת נפץ. אך מדובר כנראה בטיפה בים של מנהרות. 

הכוח המוביל: סעודיה

לא מדובר בצרה היחידה של מצרים בימים אלה. גם בזירה המדינית נראתה השבוע מצרים מהוססת משהו, שלא לומר נבוכה. אמנם בעולם הערבי, ובעיקר בזירה הפלסטינית, קיבלו השבוע את סיכום הפסגה הערבית בציניות ובחוסר אמונה שמשהו ישתנה בעקבותיה, אולם דומה שהבשורה העיקרית מהפסגה היא כי הכוח המוביל בעולם הערבי הוא כרגע סעודיה - יריבתה של מצרים על ההנהגה המדינית.

נציגה של מצרים למוסדות הליגה הערבית, עוזר שר החוץ המצרי האני חלאף, אמר בהקשר זה השבוע לעיתון הסעודי "אל-ווטן" כי "הנוכחות הבינלאומית המוגברת בפסגה הערבית בריאד והעניין הרב שגילו בה, מבטא לא רק את העניין בפסגה עצמה אלא משמש כהוכחה לתפקידה המיוחד של סעודיה בתקופה הזאת".  

כך מזייפים בחירות במצרים?

אם לא די בכל אלה, למצרים נוספה מבוכה חדשה מבית. ביום שני השבוע נקראו תושבי מצרים לקלפיות, כדי להשתתף במשאל עם על הכנסת 34 תיקונים חדשים לחוקה. זאת במטרה להכשיר את העברת השלטון באופן מסודר לבנו של הנשיא המכהן, חוסני מובארק, בתום כהונתו. שיעור ההשתתפות היה נמוך בדומה לבחירות הכלליות בספטמבר 2005: רק כרבע מכלל בעלי זכות הבחירה נטלו בכך חלק, וכשלושה רבעים מהם הצביעו בעד - תוצאות טובות עבור הנשיא מובארק שביקש ליצור מצג דמוקרטי. אך יש הסבורים כי המשטר לא דאג להזרים את ההמונים לקלפיות, כדי שלא יהיו תוצאות גבוהות וחשודות מדי.