מכת העלונים

באחת השבתות הקרובות אגיע לתפילת שחרית עם עיתון לבית הכנסת. יהיה זה "7 ימים" או סופשבוע. בזמן קריאת התורה אפתח לרווחה את העיתון בכתבה אקראית או בעמודי המבצעים של אייס או הום סנטר. אולי יהיה מפוח עלים במבצע. תמיד יש מפוח עלים במבצע. יש פראייר אחד במדינה שקנה מפוח עלים לא במבצע?

מתישהו ייגש אלי מתפלל וישאל שאלה, או שמא שכני לספסל יתמה מה נשתנה? שכן בכל השבתות אני מעיין בחומש ומפרשיו ואילו עתה אני מתעסק בהבלי העולם הזה. אני מקווה שמישהו יבוא וישאל, שכן אצלנו הפוליטיקלי קורקט שולט ביד רמה ורק אם הסלולרי שלך מצלצל באמצע התפילה (להירגע, ביום חול) עם הרינגטון של עברי לידר ונינט ירגמו אותך בסידורים.

וכשיבוא וישאל השואל, אומר לו בחיוך מאיר פנים: רבי יהודי, תמיהה גדולה יש לך עלי, שאני מעיין בדברי הבל ושטות במקום קדוש? צא וראה במה עוסק ברגע זה פלוני או אלמוני, במזרח בית הכנסת או בשורות האחרונות, אם לא בסוגיות שכאלה? אל תחפש עיתון יומי נפוץ או עיתון יומי כושל: לא תמצא כאלה. אבל שורה, הביטה וראה כי כמה מחברינו מעיינים ברגע זה ממש בעלונים המושלכים לפתחנו בכל יום שישי, חינם אין כסף.

העלונים האלה הם מכה-מכה, ולא רק בגלל הגבאי המסור שלנו שמשון, שטורח בכל יום שישי, בבוקר ובצהריים, לסדר את הערמות ולהפריד בין שבת לשבתו, שבתון, השבת, כיפה סרוגה וכיפה אחת. מפיצי העלונים משליכים את החבילה המנוילנת על המדרגות ובמהרה אלה נפתחות על ידי המתפללים והתכולה מתפזרת ומתבלגנת. ובא שמשון ומפריד בין הדבקים כדי שחלילה לא ישכנו בצוותא אלה של כהנא-חי יחד עם אלה של עוז ושלום. גם ככה רבים אצלנו בקהילה ולא צריכים לייבא מחלוקות מבחוץ. במקביל הוא דואג להשליך לפח את העיתונים שהם פרסומת נטו, אף ללא מראית עין של ניצוץ קדוש.

המכה מתעצמת אחר כך בתפילת מנחה של ערב שבת. זאת אולי התפילה המקופחת ביותר של סוף השבוע, שכן רבים מעיינים בזמן חזרת הש"ץ בעלונים החינמונים, בדבקות עילאית, ושוכחים מברוך-הוא-וברוך שמו. ואם יבוא רבי לוי יצחק מברדיטשב לבית הכנסת ויראה את המחזה, בוודאי הוא יאמר: ראו את שלומי אמוני בני ישראל, שמנצלים כל רגע לקרוא עוד חידוש על פרשת השבוע או עוד הלכה בעניין גדרי בישול בשבת. אבל עד שהוא יבוא, חוששתני שהקוראים מתעניינים יותר במודעות, בסיפורים הקטנים ובכל השאר. וגם אם מישהו אכן מעיין בדברי תורה נטו - שיהיה בריא, אבל זה לא הזמן.

האמת, זה די מעניין לקרוא את הפרסומות. דילים של הרגע האחרון לפסח ("נותרו מקומות אחרונים לליל הסדר במלון בירושלים"), שידוכים ("השדכנית המובילה להצלחה, לדתיים לאומיים, לדתל"שים משכילים". סליחה, לסתם שבאבניק שלא גמר תיכון לא תסדרי שידוך? רק למשכילים? ומה עם אהבת ישראל?) מבצעים חמים ("מבצע אפיקומן: קנה זוג תפילין וקבל אופני הרים מעולות, 21 הילוכים"), הצעות לטיולים לחול המועד (מוזיאון הנוסטלגיה בבני ברק, סוסיא, חגיגות בעיר העתיקה, חברון), בית במבצע (פדואל, יד בנימין או קטמון), קייטרינג ואולמות שמחה, דיסקים חדשים, קורס בליצנות רפואית - ולישיבה תיכונית חדשה דרוש ראש ישיבה וגם ר"מ. ועוד הצעות מפתות להשקיע את הכסף באפיקים נכונים (כסף בשבת? געוואלד!) וטיולים לחו"ל.

לפני אי-אילו שנים הופיע מאמר בעלון שכזה ובו יצא חוצץ רב כלשהו נגד התופעה שבפסח יוצאים כוחותינו לחו"ל למלון גלאט כושר בהרי הקרפטים במקום לציין את חג החרות בארץ הקודש. ומה הייתה המודעה שהתפרסמה מתחת למאמר, בחלק הפרסומי? "עם מחירים כאלה זולים לחופשה בפסח בחו"ל, פראייר מי שנשאר בארץ". נשבע בחיי הגזר שעל קציצת הגפילטע פיש המפתה, שנראה במודעה.

נו, אני שואל אתכם: בזה צריך להתעסק יהודי בזמן התפילה וקריאת התורה? במודעות צרכנות? מה ההבדל בין שכני, שמחליט בקריאת התורה לצאת ביום רביעי עם הילדים ליום כיף בסוסיא - לביני, שמחליט במפטיר לקנות מפוח עלים כדי להרגיז את השכן ב-6 בבוקר? אני לא ממש צריך מפוח עלים כי אין לי גינה.

אז אנחנו הפראיירים האמיתיים, שנופלים למלכודת של היזמים והמו"לים, שחלקם עושים זאת כדי להרוויח כסף. הם לא יוציאו לאור עלון ללא מודעה. או.קי, כמה מהם כותבים על העלון באותיות זעירות במקום סודי: "אין לעיין בזמן התפילה", כדי לטהר את השרץ. אם לא לעיין בזמן התפילה, למה אתה מחלק את זה בבית הכנסת? אם אתה מניח לפני העיוור את המכשול בבית הכנסת, לפחות תניח את זה באמצע השבוע. הוא הדין לגבי אלה שמטרות נעלות עומדות לנגד עיניהם, אבל הדרך אליהן רצופה מודעות רעות.

אני מסיר את הכיפה בפני כמה צדיקים בסדום, כמו אוניברסיטת בר-אילן, מאורות הדף היומי, אוריית"א או תנועת עוז ושלום, וכן כמה יזמים מקומיים בכל אתר ואתר, שהעלונים שלהם חפים מכל פרסום והם דברי תורה נטו. ולוואי וירבו כמותם בישראל.

זאת המכה שלי. כנראה שבשבת הקרובה אביא בכל זאת את 7 ימים. לא יכול בלי מפוח עלים. נקווה שיהיה מבצע.

עוד מכות:

• מכת דבר התורה
• מכת ההשתקה
• מכת ארץ-ישראל
• מכת האדישות