וודסטוק עם כיפה: רוק דתי בים המלח

אהרן רזאל ,סיני תור, עדי רן, בין השמשות, רבע לשבע ויוּד - אלה היו רק חלק מהשמות שמילאו את המשבצת של ג'ו קוקר, ג'ימי הנדריקס ולהקת המי במה שכונה פסטיבל הוודסטוק הדתי שהתקיים ביומיים הראשונים של חול המועד פסח במתחם סולריום, בלב סצינת המלונות של ים המלח.

הפתיחה היתה מבטיחה. התפאורה הייתה יפהפיה - שמיים ורדרדים של שקיעה, ים המלח פרוס למרגלות ההרים, שטיחים שאנטיים על החולות, במה גדולה, ובצד האומנותי ליין-אפ מכובד של אמנים מהמוזיקה היהודית המתחדשת שממתינים לאלפי חובבי הז'אנר.

המארגנים מצידם חשבו שזה יספיק כדי למשוך מאות מאנשי הציבור הדתי שפוקדים באופן מסורתי את שלל המלונות באזור, אלא שהציבור מצידו ולא חרג ממנהגו הנלוז שלא להוציא כסף על אירועים מהסוג הזה (הרי אפשר למצוא איזה הופעה בחינם בעיר האבות, לא?) ואכן לא ממש הגיע בהמוניו אל הפסטיבל. מה שהותיר את האמנים להופיע מול קהל מצומצם יחסית של אמריקאים ונערי גבעות שמלווים נאמנה את אמני הז'אנר. חבל. מאוד. ובמיוחד כאשר כל ההכנסות הן קודש לארגוני ההצלה השונים.

מתיסיהו ואהרן רזאל. הפתעה משמחת (צילום: יעל איכנולד)

לזכות האמנים ייאמר שהם בכל זאת ניסו להרים את הקהל שכן טרח לבוא, ואכן אווירת הספרייה הציבורית ששררה בכניסה לאירוע (למה לא שמים מוזיקה ברקע?) התחלפה ככל שעבר הזמן בניחוח קצת יותר אנרגטי, שסיפק אווירה הולמת יותר לפסטיבל שמכנה את עצמו פסטיבל רוק ונשמה.

את הערב הראשון פתחה להקת "רגעים", שכנראה צריכה עוד איזה 10-20-100 הופעות כדי להשתפשף קצת ולהישמע כמו להקה שמופיע בפסטיבל מהסוג הזה ולא בבר מצוות. אחריהם עלו "המקור", שנתנו הופעה מצוינת, וסביר מאוד להניח שעוד נשמע עליהם בעתיד. המקור הגישו חומר מבטיח וסאונד לא קונבנציונאלי, שכלל גם לופים של פסיכודליה אלקטרונית . שלא באשמתם הם סבלו מסאונד של מסגד באום אל-פאחם.

המקור. חומר מקורי וסאונד לא קונבנציונלי (צילום: יעל איכנולד)

הבאים בתור היו "בין השמשות", שהציגו חומרים ישנים עם חומרים חדשים מהאלבום ההולך ונשלם. להגנתם יש לומר שהקהל לא ממש היה בנוי לעיכול של הטקסטים, ולכן לא ממש שיתף פעולה. עם זאת, מי שכן הפגין סבלנות, קיבל תאבון לקראת החומר החדש שהם הולכים להוציא.

הופעת אורח

אחריהם עלו בזה אחר זה עדי רן, שנתן אותה בפאנק ובאטרף הרגיל שלו, אודי דוידי עם להיטי ה"איזה טוב השם שלו" ועם הקונטרה ל"רוצים שינוי "של אביב גפן ב"רוצים בית מקדש!", ועוד עלה סיני תור, שגורר אחריו עדת מעריצות לא מבוטלת. אהרון רזאל, שבהתחלה היה צריך להסביר לסאונדמן המבולבל מי הוא ולמה הוא על הבמה, הצליח אחרי דקות ספורות להביא את הקהל להייפ שמלווה בקיפצוצי עזים משעשעים.

את ההצגה גנב אורח לא צפוי שהגיח לפסטיבל, בדמותו של חב"דניק גבוה עם ילד ואשה, וסנדלים תנ"כיים - מתיסיהו.

לא היה אדם אחד במתחם שלא ניגש, צילם, שאל והתעניין מה איתו, מה עם האשה, ואיך היה הסדר. מתיסיהו מצדו היה נבוך מעט מגילויי ההערצה, והשתדל לשבת ולהקשיב להרכבים שהופיעו.

לבקשת הקהל הוא הסכים לעלות לבמה ולתת לסיום הערב כמה דקות של פינג-פונג מוזיקלי עם אהרון רזאל והלהקה שלו, ועם הגיטריסט של בין השמשות, שנראה נרגש מהמחווה של מתיסיהו להגיד את השם שלו ברמקול. בסך הכל היה ערב עם הרבה פוטנציאל חיובי - אמנם לא ממש וודסטוקי וקצת יותר אוויר הרים הר חברוני - אבל בכל זאת אופציה מרעננת לנפוש בחג העינויים הקולינריים הזה שנקרא פסח. לשנה הבאה.