בני עדות המזרח: כך תחפשו שורשים ברשת
המידע הזמין ברשת אודות יהדות תפוצות ספרד וארצות האיסלם דל יחסית, אך מחפשי השורשים יכולים להיעזר בכמה מאגרי מידע חשובים שכבר זמינים וגם לסייע לתיקון המצב. כתבה שלישית בסדרה
מה עושים מרוקנים בקרקוב?
הקשר המשפחתי שלי לתפוצות ספרד והמזרח מתחיל בקרקוב, במחצית השניה של המאה ה-19.
כאשר חקרתי את תולדות משפחתה של סבתא-רבתא הפולניה שלי, מצאתי שאחותה פריידל צוקר נישאה ליצחק יעקב אלפוס, והם הקימו את ביתם בקרקוב. בדיקה נוספת העלתה שיעקב אלפוס דנן הוא נצר למשפחה מפוארת – משפחתו של הרב אברהם אלפוס-אלפסי מאופוצ'נו (פולין).
מה לאלפסי ולפולין? כפי שרבים יודעים, שם המשפחה אלפסי מצביע על מוצא המשפחה בעיר פאס שבמרוקו. המפורסם בבני המשפחה הוא הרב יצחק אלפסי, הרי"ף, אשר נחשב לאחד מגדולי חכמי התלמוד בהיסטוריה. הרי"ף נולד באלג'יריה, עבר לפאס שבמרוקו, ושם יצר את מפעלו הרוחני הגדול (ומכאן שמו). בערוב ימיו הוא חי בספרד, ואחד מצאצאיו עשה את כל הדרך משם אל פולין.
ואם כך, האם בני-דודי מקרקוב הם אלג'יראים, מרוקנים, ספרדים או פולנים?
הגיע הזמן לעשות סדר בהגדרות
למרות השורשים הצפון-אפריקנים של משפחת אלפסי, מחקר המשפחה במאות השנים האחרונות הוא "פולני" לכל דבר: הארכיונים הפולניים הם אלה המחזיקים במידע הרלבנטי לענף זה של המשפחה. אך סיפורה של משפחת אלפסי מדגים שההגדרות העדתיות נעדרות גבולות ברורים, והקרבה בין התפוצות השונות גדולה משניתן היה לשער.
לצורך מחקר השורשים, ארץ מגורי המשפחה בדורות שאנו חוקרים הוא שקובע את אופי המחקר ואת מקורות המידע המתאימים. אך לעתים ההבחנה העדתית חשובה אף היא: בארצות שונות התנהלו חיי הקהילות האשכנזית והספרדית בנפרד, ולכן הייחוס העדתי עשוי להצביע על מקורות קהילתיים לאיתור מידע על המשפחה.
קיימת מחלוקת באשר להגדרה "יהודים ספרדיים". יש התומכים בהגדרה הרחבה, המתבססת על מסורות הלכה ותפילה. לפי הגדרה זו, כל מי שאינם חלק מיהדות אשכנז הם יהודים ספרדים. אך רבים תומכים בהגדרה הצרה, לפיה יהודים ספרדיים הם צאצאיהם של מגורשי ספרד בלבד. לאחר גירוש ספרד ב-1492, מרביתם התיישבו בארצות הים-התיכון, אך חלקם הרחיקו למערב אירופה ומזרחה, ולאמריקה הצפונית והדרומית.
התומכים בהגדרה צרה זו, מגדירים כ"יהודים מזרחיים" את אלה שלא השתייכו מעולם לקהילות ספרד, וחיים מזה דורות רבים בקהילות אסיה (ויש הכוללים בהם גם את קהילות צפון אפריקה). יהדות ארצות האיסלם, או יהדות ארצות ערב, הינן הגדרות מקבילות וחדשות יחסית, הכוללות את התפוצות שמקורן במדינות ערב או מדינות האיסלם, באסיה ובצפון-אפריקה.
מדוע אין כמעט מקורות ברשת עבור תפוצות ספרד והמזרח?
היקף המידע הגנאלוגי ברשת עבור תפוצות ספרד והמזרח דל למדי. ישנם אתרים העוסקים במורשת הקהילות השונות, כגון אתר הקהילה היהודית במצרים, אור שלום למורשת יהדות לוב, קוסקוס ליהדות מרוקו, ועוד. אתרים אחרים מציעים מידע היסטורי ומחקרי - כגון מה-יא"ה - מפעל התיעוד – יהודי ארצות האיסלם .
מקצת הקהילות מתועדות בבית התפוצות , כגון קהילת אוראן שבאלג'יריה, או הקהילה היהודית באפגניסטן. בית מורשת יהדות תימן מציע אף הוא מידע על יהדות תימן וקהילותיה. אוסף הכּתוּבות בספריה הלאומית כולל כ-1,500 כתוּבות מארצות שונות ובהן תפוצות ספרד והמזרח. עם הרבה מאד מזל, גם הכתוּבה של אבותיכם תימצא באוסף.
אך למעט חריגים, האתרים לעיל אינם מסייעים למחקר אילן היוחסין הפרטי. הסיבות העיקריות להיקף הצר של המידע הגנואלוגי המצוי ברשת עבור תפוצות ספרד והמזרח הן בחלקן אובייקטיביות, ובחלקן תולדה של המוטיבציה של העוסקים במלאכה.
המידע הזמין מועט יחסית לקהילות אחרות
ב-1903, יהדות צפון אפריקה ואסיה היוותה רק כ-8.4% מכלל יהדות העולם, ולכן באופן טבעי, היקף המידע עבור תפוצות אלה במאות השנים האחרונות קטן בהיקפו יחסית ליהדות אשכנז. אך גם באופן יחסי, המידע הקיים מועט: בחלק ממדינות אלה, הרישום האזרחי של התושבים (ושמירת המידע בארכיונים) החל מאוחר למדי. לכן אין מקורות לרישומים אזרחיים מוקדמים המאפשרים חקר אילן יוחסין.
לדוגמה, חיפוש שורשים משפחתיים במרוקו מעורר קשיים, בשל העדרם של רישומים אזרחיים מסודרים ומקיפים, כפי שהיה מקובל במרבית ארצות אירופה. אזורים נרחבים במדינה לא היו תחת השלטון המרכזי, אלא תחת שליטים אזוריים – ואלה לא ניהלו כלל רישומים אזרחיים של התושבים תחת שליטתם.
בחלק מהמדינות הרישומים התנהלו רק על-ידי בעלי-תפקידים בקהילה, כגון מוהלים. ככל הנראה קיימים פנקסי מוהלים המכילים מידע גנאלוגי רב-ערך – אך לפי ההשערה הם מוחזקים בידיים פרטיות, ומחזיקי הפנקסים אינם יוזמים את הקלדת המידע והעמדתו לרשות הציבור הרחב. הבעיה חריפה עוד יותר לנוכח העובדה שבמדינות רבות המידע הקיים אינו נגיש מסיבות מדיניות.
אך למרות האמור לעיל, קיים עדיין מידע גנאלוגי רב-חשיבות עבור תפוצות ספרד והמזרח – אלא שרובו אינו זמין ברשת.
רוח ההתנדבות המזרחית אינה ערה
לפני פרוץ מלחמת העולם השניה יהודי אשכנז היוו למעלה מ-90% מיהדות העולם. מאחר שמרבית הנספים במלחמה היו יהודי אשכנז, הדחף לחקור ולתעד תפוצות אלה היה גדול משמעותית בהשוואה לתפוצות המזרח.
המידע הגנואלוגי הזמין ברשת אינו נוצר באמצעות מטה קסמים. כמעט כל המיזמים הגנאלוגים הם פרי עבודת מתנדבים, אשר מצלמים מקורות כתובים, או מצבות בבתי עלמין, ומשקיעים אין-ספור שעות בפיענוח המידע והקלדתו. באופן טבעי, המתנדבים מעבדים מידע השייך לקהילות המוצא שלהם.
נראה שבחלק מהתפוצות לא קמו עדיין מתנדבים להובלה וביצוע פרוייקטים שכאלה. לדוגמה, בתי הקברות במרוקו כוללים מידע גנאלוגי חשוב ביותר, אך רק מתנדבים מעטים החלו לצלם באופן שיטתי את המצבות ולהקליד את המידע האצור בהן.
מקצת מהפרוייקטים להם דרושים מתנדבים מוצגים באתר "קבוצת העניין: ספרד". הקוראים המעורבים מוזמנים לכתוב אל ג'ף מלכה (כתובתו מצורפת באתר) ולהציע את השתתפותם במאמץ.
ומה יש בכל זאת ברשת?
אתרי מוצא
ראשית, הבהרה: מספרן של הקהילות הכלולות תחת הכותרת "תפוצות ספרד והמזרח" רב. לפיכך המדריך הנוכחי אינו מתיימר להקיף את כל המידע הקיים עבור קהילות אלה, אלא להציג אתרים עיקריים, ולהדגים מה ניתן למצוא באתרים
נוספים.
נקודת המוצא למחקר שורשים בתפוצות ספרד והמזרח היא "קבוצת העניין: ספרד", תחת אתר-הגג JewishGen.
האתר כולל הפניות לאתרי מידע ברשת – לפי ארצות, מאמרים על חקר שורשים בתפוצות ספרד והמזרח, ורשימה ביביליוגרפית עשירה. מומלץ בחום גם להרשם באתר לקבוצת הדיון בנושא, הפועלת במתכונת דוא"ל.
עורך אתר קבוצת העניין הוא ג'ף מלכה, שמציע במקביל גם אתר פרטי משלו. חלק מהמידע חופף לזה הקיים בקבוצת העניין הספרדית, אך לא כולו. בין היתר, האתר הפרטי כולל מאמרים נוספים, אך בעיקר - הפניות לעצי משפחה ספרדיים הנמצאים ברשת (ועל כך בהמשך).
אתר האירגון Fassac – הקרן לקידום המחקר והתרבות הספרדיים - מציג אוסף מרשים של מקורות גנאלוגיים שונים עבור ארצות הים התיכון, הכולל, בין היתר:
- כ-13,000 יהודי סלוניקי שנספו בשואה (ביוונית!).
- כ-600 חתנים וכלות ממוגדור (מרוקו) – מאז המאה ה-18.
- רשימת מצביעים מקונסטנטין (אלג'יריה) משנת 1880 (כ-1,800 שמות).
- רשימת הנקברים בשומן (בולגריה) מאז 1893 (כ-650 שמות).
עבור חוקרים ישראליים, המקור המקיף ביותר למחקר שורשים מתפוצות ספרד והמזרח אינו מופיע ברשת. אך אי-אפשר שלא להזכיר את ספרם של מטילדה תג'ר, מומחית מהמעלה הראשונה בגנאלוגיה ספרדית, ושל יצחק כרם. הספר מפרט (באנגלית) מקורות מידע גנאלוגיים ספרדיים ומזרחיים, הנמצאים בארכיונים בישראל. באתר בו מוצג הספר מופיעה גם רשימת השמות המוזכרים במקורות הארכיוניים.
שמות משפחה
אתרים רבים יחסית מציעים הסבר למקורות שמות-משפחה עבור יהדות ספרד והמזרח. אתר "ספרדים" מציג רשימה
מפורטת של שמות ספרדיים ומזרחיים ופירושיהם. האתר כולל גם אפשרות לחיפוש שם משפחה, ומציג באילו מקורות מאוזכר השם (כחמישים מקורות – בעיקר מודפסים).
אתר "עמית" לשימור מורשת יהדות טוניסיה סוקר שמות משפחה של תפוצה זו. שמות משפחה ממרוקו ופירושם ניתן למצוא באתר "מודיע", ומידע כללי לשמות מצפון אפריקה נמצא גם כאן . שמות משפחה מספרד ומקורותיהם מופיעים באתר של ג'ף מלכה, ושמות אופייניים למרכז אסיה מפורטים ב-JGeneWiki – הויקי הגנאלוגי העברי. לבסוף, המאמר הבא מפרט שמות-משפחה ספרדיים בפולין.
רישומי חיים – לידות, נישואין ופטירות
ככלל, רישומי לידות, נישואין ופטירות עבור יהדות ספרד והמזרח הם נדירים ברשת. יוצאת-דופן היא קהילת איסטנבול, המתפארת בתיעוד מקיף ביותר ברשת של רישומי חיים. זאת תודות לדניאל קזז, יזם סדרתי של פרוייקטים גנאלוגיים, ולשיתוף הפעולה לו זכה מצד הקהילה היהודית בעיר. האוסף כולל למעלה מ-35,000 תעודות נישואין מאיסטנבול (החל מ-1870), ולמעלה מ-30,000 רישומי קבורה מאיסטנבול, החל מהמאה ה-19.
חוקרי קהילות צפון-אפריקה שהיו תחת שליטה צרפתית עשויים אף הם להיות בני מזל. אתר החברה הגנאלוגית הצרפתית מסביר היכן ניתן למצוא תעודות מתאימות בארכיונים הצרפתיים. האתר מציג מידע חשוב נוסף עבור חוקרים בצרפת ובמדינות תחת שליטה צרפתית. אם אתם יוצאי אלג'יריה – זכיתם בפרס הגדול: מידע רב על יהדות אלג'יריה הוקלד והוא זמין ברשת, עבור השנים 1830-1904.
בתי קברות
פרוייקט בתי הקברות של JewishGen כולל תאור מצבם של בתי-הקברות היהודיים במדינות רבות בעולם, ובתפוצות המזרח בפרט. לדוגמה, בתימן מצויין בית הקברות בעדן, הכולל 22 מצבות מהשנים 1741-1858. אך פרוייקט זה אינו
כולל תיעוד המצבות עצמן. אלה מופיעות (היכן שהיה מי שטרח לתעד מצבות) תחת מאגר נתוני הקבורה. המאגר כולל תיעוד פטירות (מעטות) בכמה מהמדינות, אך קרוב ל-9,000 פטירות מבתי קברות בטורקיה.
יוזמה פרטית של אלכסנדר לוי ומשפחתו הניבה תיעוד של בית הקברות במוגדור, מרוקו. האתר כולל גם את העץ המשפחתי ממרוקו. למעלה מאלף מצבות מרודוס מתועדות באתר המוזיאון היהודי של רודוס. האתר כולל הן רשימה שמית של הנפטרים ופרטים עיקריים עליהם, והן תצלומים של המצבות עצמן. לבסוף, קיים תיעוד של בית הקברות בטהרן, אירן.
עצי-משפחה
אם שפר מזלכם, יתכן שמישהו כבר הקדים אתכם והקים עץ משפחה ברשת הכולל גם את אבותיכם. אתר משפחת פרחי הוא מהבולטים בקבוצה זו. האתר מתעד את משפחת פרחי מאז המאה ה-12, בארצות רבות, ובעיקר באגן הים
התיכון. אך גולת הכותרת של האתר טמונה באוסף העצום של עצי משפחה נוספים, אשר קשורים באופן כלשהו למשפחה. בסך הכל מונה האתר כ-150,000 שמות.
עצי משפחה מעירק מפורטים כאן , וחלקם עשירים במידע גנאלוגי, כמו למשל עץ משפחת אגסי. אתר אל-אנדלוס של אברהם אלהרר מכיל עץ משפחה בן למעלה מאלף איש עבור משפחות מוצאו מצפון אפריקה, ומשפחת שריזלי שישבה ביוון, מצרים וישראל מתועדת אף היא. מבין האתרים בעברית, נזכיר את אתר משפחת גוזלן, הכולל אילן יוחסין עד המתחיל במחצית הראשונה של המאה ה-19. ניתן לאתר עצים רבים נוספים באמצעות אתרי-המוצא שהוזכרו לעיל, או בחיפוש פשוט ברשת.
אתרים לכל התפוצות
כמובן, המקורות הכלליים לגנאלוגיה יהודית תקפים גם לתפוצות ספרד והמזרח. אלה כוללים, בין היתר, את מאגר עצי-המשפחה של JewishGen, הויקי הגנאלוגי העברי, ועוד רבים המוזכרים בסדרת מאמרים זו. כמו תמיד, חברי פורום "שורשים משפחתיים" בתפוז ישמחו לסייע למתעניינים.
השתתפו בהכנת הכתבה: אורית לביא, רוני גולן וארנון הרשקוביץ. השלושה כותבים בבלוג "משפחתובלוגיה ברשת, העוסק בחקר המשפחות. עוד על הכותבים כאן .
הצטרפתם כבר לניוזלטר של קטעי קישור? הירשמו באמצעות תיבת הרישום התכולה מימין ותקבלו את הקישורים הכי מעודכנים בדואר האלקטרוני
לפנייה לכתב/ת 
