הרפורמה במכרזים לאן?
הממשלה אמורה להחליט אם לאשר את הרפורמה בחוק חובת המכרזים, אבל הדרך לאישורה עוד רחוקה. בכנסת ישנה חזית נגדה מחשש שתמחק לגמרי את חובת המכרזים וגם זליכה מזהיר: "תהיה זו טעות היסטורית לעקר את מנגנון הפיקוח והבקרה האפקטיבי הזה"
בראשית השבוע הבא תידרש הממשלה להכריע סופית אם היא תמשיך להתנהל בנורמה של חוק חובת המכרזים או לאמץ רפורמה שעלולה לקרוע בה פרצה הקוראת לשחיתות. השרים אמנם אישרו עקרונית לפני כשבועיים המלצות בעניין זה של צוות בין-משרדי, אבל נראה שמיהרו לרתום את העגלה לפני הסוסים. אחרת מי צריך את הדיון הנוסף? על פי ההסבר הרשמי הוא נקבע ל"שמיעת הערות השרים". השמועה אומרת שאחד מהם הוא ראאש הממשלה אהוד אולמרט, בגלל שההמלצות מתונות לטעמו. על פי אותה שמועה, השרה ציפי לבני מובילה לעומתו את ההתנגדות לעצם הרפורמה.
האחרים היו מוכנים להסתפק בהמלצה העיקרית להעביר מהאוצר למשרדיהם את הסמכות להעניק פטור ממכרז להתקשרות עם ספק חיצוני עד 4 מיליון שקל. עד כה ניתן פטור אוטומטי עד 38 אלף שקל. החשב הכללי באוצר היה מוכן להתפשר על המלצה קודמת של ועדת מנכ"לים להרחיב את סמכות ועדות המכרזים המשרדיות לאשר פטור עד 1.2 מיליון שקל, כשהפטור לרוב ההתקשרויות האחרות יישאר בסמכות האוצר. השרים קפצו על המציאה שתאפשר להם להעדיף עסקאות יקרות יותר עם מקורבים פוליטיים ואחרים.
חזית של מתנגדים
אבל גם אם הרפורמה תקבל את האור הירוק המוחלט עוד ארוכה דרכם אל הבנק. התקנות החדשות חייבות לקבל את אישור הכנסת ושם כבר מתארגנת נגדם חזית לא קלה. מובילים אותה שלי יחימוביץ (עבודה) וגלעד ארדן (ליכוד) בהמרצת התנועה לאיכות השלטון, ולא מעט בהשראת החשב הכללי ד"ר ירון זליכה. נציגו בצוות הבין-משרדי גבי שוחט לא חתם על ההמלצות בהוראת הבוס שאף צרף להן מסמך הסתייגות אישי חריף. גם מנכ"ל משרד השיכון אריה בר לא חתם, אבל מסיבה הפוכה. הוא רוצה להרחיב את סמכויותיו.
הצוות המליץ שתקנות המכרזים החדשות יהיו בגדר הוראת שעה לשנתיים. יחימוביץ וארדן הקדימו להגיש הצעת חוק שמבטלת כליל את הסמכות למתן פטורים שבחוק חובת המכרזים והופכת את ההסדרים הקיימים לחלק מהחוק הראשי. לפי הצעתם כל תיקון מסוג הרפורמה המוצעת יחייב אישור של מליאת הכנסת ולא רק של ועדת חוקה חוק ומשפט.
יחימוביץ התריעה השבוע שהרפורמה עוברת במחטף, ולכן מיהרו להקדים את הבאת התקנות החדשות לוועדה, "לפני שיגנבו לנו את המדינה מתחת לאף". היא חוששת מ"פריצת הסכרים שתמחק לגמרי את חובת המכרזים. החל מהעדפת מקורבים, דרך שלח לחמך על פני המים ועד מתן שוחד של ממש". זליכה רומז על מחיקת החוק במסמך שלו, לפיו יותר מ-90% מבקשות הפטור שהגישו המשרדים לאוצר בשנה שעברה, לפי ההסדר הקיים, היו על התקשרויות שמתחת ל-4 מיליון שקל.
"המודל המוצע משקף את האיזון הראוי"
הצוות הבין-משרדי בראשות מנכ"ל האוצר ירום אריאב, אכן פעל בקצב מסחרר לעומת השגרה המקובלת בממשלה. הוא קם ופעל במשך 3 חודשים, מיד לאחר שאריאב נכנס לתפקידו. המנדט שלו היה לייעל את תהליך הרכש הממשלתי, והאוצר הסביר את הדחיפות ב"תחושת השיתוק והתסכול שאחזה במשרדים כתוצאה מהמודל הריכוזי הקיים". בעיני אריאב, "המודל המוצע משקף את האיזון הראוי בין היתרונות והחסרונות שבמודל הריכוזי - שמירה על היעילות התקציבית, טוהר המידות והתחרות במשק שבדיני המכרזים, מול הצרת רגלי המשרדים, פגיעה ביכולת תפקודם ויצירת עומס ביורוקרטי וצווארי בקבוק".
לפי המלצותיו חברי ועדות הפטור המשרדיות יהיו באופן אישי המנכ"ל, החשב והיועץ המשפטי של כל משרד. הוטלה עליהם אחריות אישית תחת איום בדין משמעתי. הפטור יאושר ברוב דעות והמתנגד יוכל לערער אצל החשב הכללי או בוועדת הפטור המרכזית שתמשיך לתפקד כ"שומר סף עליון" וכערכאת ערעור בנושאים ייחודיים בהיקפם הכספי. הערעורים יוכרעו בתוך 30 יום, אחרת יחזרו להכרעת הוועדה המשרדית.
יחימוביץ מעירה שהמודל המשרדי נתון להשפעתו הפוליטית של השר, שיוכל לשחק בו ככל העולה על רוחו באמצעות המנכ"ל שהוא מינוי שלו, והיועץ המשפטי הכפוף מנהלית למנכ"ל. מנכ"ל השיכון אריה בר, חבר הצוות, הסתייג מההמלצות כי הוא מתנגד בכלל שתהיה זכות ערעור על החלטת הוועדה המשרדית (בר מבקש גם להגדיל את סמכות הפטור עד 7 מיליון שקל), ובישיבת הממשלה הקרובה צפויה תמיכה נכבדה בעמדתו.
משרד השיכון היה הדינמו שמאחורי הצוות הבין-משרדי והמלצותיו. מסמך זליכה מגלה כי השר מאיר שטרית הוא שהציע לממשלה להחליט על העברת סמכויות הפטור מהאוצר למנכ"לי המשרדים לאחר שהחשב הכללי סירב לאשר לו מתן פטור ממכרז לחברת "ערים". כך הוחלט להקים את הצוות ב-31.12.06, למרות שהקבינט הכלכלי-חברתי אישר קודם לכן באותו עניין המלצות שגובשו ביוזמת שר האוצר בנימין נתניהו.
השריר של זליכה
ביוני 2004 הטילה הממשלה על מנכ"ל משרד ראש הממשלה והחשב הכללי להפיק לקחים מביצוע חוק המכרזים בעשור הראשון להפעלתו. הם נעזרו בצוותי עבודה ממשרדי האוצר והמשפטים. המלצותיהם שאושרו בקבינט דאז הרחיבו את סמכויות משרדי הממשלה לגבי אישור ההתקשרויות וצמצמו את מעורבות ועדת הפטור באוצר, אבל הוסיפו הליכים תחרותיים והגבירו את בקרת החשב הכללי. זליכה מציין במסמך כי גם הקבינט הנוכחי אימץ המלצות אלה רק לפני חודשיים.
על כן הופתע לקבל לחתימתו לפני כ-3 שבועות את טיוטת המלצות צוות אריאב, בטרם יוגשו לאישור הממשלה. הוא סירב לחתום כי מצא אותן "מרחיקות לכת ומשנות את מודל הליכי המכרז והפטור תוך הפרת הבלמים והאיזונים של חוק חובת המכרזים ותקנותיו, ועקיפת שומרי הסף בממשלה". זליכה אומר שהשתתף בצוות אריאב בהנחה שיבצע בחינה יסודית של הבעיות ויציע פתרונות לקשיי המשרדים במתן גמישות מרבית להתקשרויות עם ספקים חיצוניים, אבל בלי לזנוח את עקרונות השוויון, השקיפות והיעילות הכלכלית שבבסיס דיני המכרזים.
במלים אחרות – גם כאן החיפזון (שבקצב עבודת הצוות) הוא מהשטן. מה עוד שמסמך זליכה מזכיר כי הממשלה אישרה לפני זמן קצר המלצות של ועדת מנכ"לים, אחרי בדיקת הנושא, להמשיך את נוהל ריכוז רוב אישורי הפטור ממכרזים באוצר (בהתקשרויות מ-1.2 מיליון שקל), בהיעדר פיקוח סמכויות אחרות על המשרדים. זליכה יודע כי "משרדי הממשלה עושים פעמים רבות שימוש בתקנות הפטור שלא לצורך וללא הצדקה". הוא מגלה כי סריקת 300 אלף חוזים גילתה התקשרויות בתוקף שנעשו לפני 10 ואפילו 30 שנה, ללא מכרז ובחינה מחדש. "נחשפנו לשיטה של אישור פטורים כמעט אוטומטי", אומר זליכה.
בעקבות הסריקה הוא החמיר את מדיניות הפטורים והיום, לדבריו, מאות התקשרויות מבוצעות בהליך תחרותי והורידו עלויות. הוא כועס על צוות אריאב שלא מעריך את ועדת הפטור המרכזית ועוד מאשים אותה ביצירת "עומס ביורוקרטי וצווארי בקבוק". אכן היא עובדת תחת עומס אבל אם יתקבלו המלצות ועדת המנכ"לים הנ"ל, העומס ירד והוא עצמו יקצר את לוחות הזמנים שלה.
"תהיה זו טעות היסטורית לעקר את מנגנון הפיקוח והבקרה האפקטיבי הזה", מזהיר זליכה. "די בכך שיותר מ-90% מבקשות הפטור, אשר מגיעות היום לאוצר, יאושרו במשרדים כדי להמחיש את השינוי הדרמטי במדיניות הפטור אם יאומצו ההמלצות (של צוות אריאב)". בעקבות מכתבו נערכו תיקונים קוסמטיים בהמלצות. זליכה לא התרצה. עמדתו אמנם הוצגה לשרים, אך לא נראה שיוזמן אישית לשימוע נוסף לפני ההכרעה, נוכח המתיחות והאיבה בינו לבין רה"מ ושר האוצר.
בעקבות הדיון הראשון בממשלה התבקש צוות אריאב לשכלל את המלצותיו, ולענות על החששות שעלו מהצעת הרפורמה. אבל זליכה ואריה בר לא חתמו גם על הנוסח המשוכלל. יחימוביץ טוענת שזליכה איננו הגורו שלה, אבל עדיין חרדה כמוהו מקבלת החלטות פזיזות ומהותיות לאתיקה של המשק הציבור, קל וחומר אם הן מתקבלות תחת עננת החקירות שמתנהלות נגד מובילי המחטף, אולמרט והירשזון.
לפנייה לכתב/ת 
