אילת ועקבה: ערים של שלום

שחיינים מישראל, מירדן וממדינות נוספות חתרו היום במי מפרץ אילת במשחה למען השלום. אהובה מאמוס ליוותה אותם מעקבה לאילת והריעה בהתרגשות כשעלו על החוף

אהובה מאמוספורסם: 12.04.07 , 18:27

מי מאיתנו לא השקיף על העיר עקבה בערגה כשביקר באילת, וחשב לעצמו, מה קורה בצד השני של הגבול? איך החופים שלהם? איזה מסעדות יש להם? והאם גם אצלם שוכבות על החוף נוכריות בלבוש חווה אמנו?

שישה שחיינים: בלגי, צרפתי, ישראלי ושלושה ירדנים, חצו היום (ה') את הגבול בין ירדן לישראל במשחה שליחים למען השלום שנערך בין חוף הים בעקבה לחופה של אילת, ואולי יוכלו להשיב על חלק מן השאלות.

עשינו את זה. השחיינים מגיעים לאילת (צילום: Jim Booth)

את המשחה הבינלאומי ברוח האחווה והשלום הגה ז'אן בנואה ניסין, ה"שף דה וילג" (מנהל) של קלאב מד אילת. ברוח המסורת הרב-תרבותית של הרשת, חבר ניסין לשלושה עמיתים ירדנים מתחום התיירות בעקבה (אחד מהם גם חבר נבחרת השחייה של ירדן), וביחד ייסדו משחה שליחים בין שתי הערים.

המשחה ארך שמונה ק"מ ונמשך כארבע שעות. השחייה התבצע בצמדים, כשכל צמד מורכב מישראלי וירדני. כאשר צמד אחד שחה, היו שני הצמדים האחרים בסירת הליווי. כשהתקרבו הצמדים לחוף אילת, הצטרפו אליהם עשרות שחיינים וצוללנים ישראלים. מאות תושבי אילת וסקרנים אחרים, אשר המתינו על החוף לחבורת השחיינים, קיבלו אותם במחיאות כפיים ובתרועות.

השחיינים הירדנים, להם הייתה זו הפעם הראשונה בישראל, לא ידעו את נפשם מרוב התרגשות. אלבסטנג'י, אחד הירדנים שבחבורה, סיפר בהתלהבות ל-ynet כי מדי יום במשך שנים השקיף על אילת, אך היחסים בין המדינות והבירוקרטיה הקשו עליו את הביקור. היום הוא רואה סוף-סוף את העיר ומגשים חלום ילדות. אלבסטנג'י אף הבטיח כי כשיחזור לארצו יספר לחבריו אודות יופייה של אילת ואודות אנשיה החמים והמזמינים.

ניסין, שאמור לסיים את תפקידו באילת בקרוב ולשמש כשגריר רשת קלאב-מד בטוניסיה, סיפר ל-ynet כי שיתוף הפעולה הספורטיבי ההדוק שהתקיים במהלך תקופת כהונתו עם מועדונים מירדן, ואשר שיאו במשט של היום, מוכיח לעולם כי השלום במזרח התיכון אפשרי, וכי למרות ההבדלים בין הגישות ובין המדינות, בין אנשים מתקיימים יחסי חברות ועבודה תקינים. הוא הוסיף ואמר שהוא מקווה כי המפגש בין האנשים משתי המדינות יביא לניפוץ הדעות הקדומות ולגישור בין העמים.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו