איך מבצעים התרת נדרים?
שאלה:
עשיתי טעות מחוסר ידע, נדרתי 2 נדרים וגם ניסחתי אותם במפורש כנדר: "אם יקרה Y אז אני מתחייבת לעשות/ לא לעשות...". ה-Y קרה, ועכשיו נאמר לי שלמעשה מדובר בנדרים. הבנתי שאסור על-פי היהדות לנדור נדר, ועלי לבצע "התרת נדרים" במיידית. ביקשתי מרב בבית כנסת לעשות זאת בתפילת בוקר בשבת, והוא לא ידע על מה אני מדברת.
1) איך מבצעים התרת נדרים? 2) האם ניתן לעשות זאת ללא רב? 3) האם אני מחוייבת לחשוף מה היה הנדר למי שמסייע לי בהתרת הנדר? (טל, ירושלים)
תשובה:
התחייבות אינה נדר. התורה קבעה שיש כח עצום בפיו של אדם, שבמשפט או במילים מסוימות בכוחו ליצור התחייבויות כובלות, הגבלות או איסורים. עם זאת, לא כל התחייבות נחשבת נדר, רק אם אדם אמר נוסח מסוים האמירה מקבלת תוקף של נדר.
הנוסח שיוצר נדר הוא כאשר אדם קושר משהו למשהו שהוא מקודש או אסור, ובדוגמא המובאת בהלכה: "ככר זה עלי כקרבן" או "יאסר עלי ככר זה". (שולחן ערוך יורה דעה סימן רד) אם אדם סתם אמר "אני מתחייב" ללא לשון נדר או איסור, אין זה נחשב נדר. הפרטים של לשונות הנדרים הם מרובים, אם את חושבת שכן השתמשת בלשון נדר או איסור, ייתכן שיש כאן נדר.
אם אדם נדר ומעוניין לברר עם יש התרה לנדרו, צריך לפנות עם מלוא הפרטים לרב ולברר איתו כיצד לעשות. אם היית ביום כיפור בבית הכנסת ואמרת את תפילת "כל נדרי" (תפילת ביטול הנדרים), אנא הזכירי זאת במסגרת פרטי הסיפור. במידה שנמצא שאכן יש נדר, המקובל היום שהרב לא מתיר אותו לבד, אלא עושים התרת נדרים בשלושה לפי הנוסח הכתוב בסידורים.
הלכות נדרים והלכות לשון הרע מזכירים לנו כמה כח יש בכשרון הדיבור שנתן ה' באדם, ואת חובתנו לנהוג בזהירות, חכמה ורגישות בכישרון זה, המייחד אותנו מכל בעלי החיים בעולמנו. (משיב: הרב דרור ברמה)
