בנו של הפרופסור שנרצח: "אבי היה גיבור"

משפחת ליברסקו מתקשה לעכל את בשורת האיוב שהגיעה במהלך הלילה (ב'), על כך שהאב ליביו בן ה-75 היה בין הנרצחים במתקפת הירי באוניברסיטת וירג'יניה-טק בארצות הברית. שני בניו של ליביו - אריה וג'ו - סיפרו כי המשפחה כולה שרויה בהלם אולם במקביל הם עוקבים כל העת אחר סיקור האירוע והדיווחים בתקשורת האמריקנית.

"הייתי במשרד כשאמי התקשרה וסיפרה שהיה פיגוע ירי", מספר הבן אריה, המתגורר עם משפחתו ברעננה. "היא אמרה שאינה מצליחה להשיג את אבא. אבי לא נוהג לשאת תעודות זהות או מסמכים מזהים אחרים ולכן לא ידעו אם הוא נמצא במקום. חבר שלי שגר ולומד שם התקשר וסיפר שאנשים ראו את אבא שעה שנורה דרך הדלת וכך הציל את שאר הסטודנטים. הבנו שאין ספק שזה הוא. בעוד מספר שעות נעלה על טיסה לארצות הברית בכוונה להביא אותו לארץ".  

אשתו של אריה, ענבר, מספרת כי לפני יומיים שוחחו בפעם האחרונה עם ליביו. "אנחנו מדברים כל יום ראשון והפעם זה היה נורא מוזר כי זו היתה השיחה הכי ארוכה שניהלנו אי פעם. הוא דיבר עם הנכד בן השלוש כמו שלא דיבר אף פעם. אנחנו נמצאים בהלם, לא מצליחים להבין או לעכל שזה קרה".

פרופסור ליברסקו ואשתו הם ניצולי שואה. הוא היה מדען מפורסם ברומניה והקומוניסטים מנעו את עלייתו לארץ. בהתערבות ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין, אצל הנשיא צ'אוצסקו, הוא עלה עם אשתו לישראל בשנת 1978. כעבור שש שנים יצא לשנת שבתון בארצות הברית ומאז נשאר ללמד ולחקור שם. בנו אריה מתגורר ברעננה ואילו בנו השני ג'ו חי בין לוס אנג'לס ללאס וגאס

ג'ו, בנו השני של ליביו, מחלק את זמנו בין לוס אנג'לס, לאס וגאס ורעננה, שם היה הבוקר עם אשתו. גם הוא, כמו אחיו, קיבל דיווחים על שאירע באוניברסיטה: "הבנתי מחברים שאבי היה גיבור. בעצם על ידי חסימה בגופו הוא הציל את כל הסטודנטים שהיו בכיתה. שמעתי מעדויות שהסטודנטים שקפצו מהחלון חיכו לראות את הפרופסור יוצא, אך כשהוא לא יצא הבינו מה קרה.

"הפעם האחרונה שדיברתי איתו היתה יום לפני הרצח, הוא היה מאוד עסוק. הוא תיכנן להגיע לקונגרסים ביפן, שם היה אמור להרצות על מחקרים של חומרים מתקדמים לבניית מטוסים עתידיים והוא מאוד התרגש והיה לחוץ מזה".

ליביו גר עם אשתו בארצות הברית מאז שנת 1984 ולדברי בניו אהב מאד את העבודה עם הסטודטים. "אבי היה מאוד מרוצה מהמקום בו הוא גר ולימד", מספר ג'ו. "הוא ואמי חיו חיים פשוטים, במקום פסטורלי במערב ורג'יניה בין גבעות והרים והוא אהב את בית הספר בו לימד. הוא מדען שלא פעל בשביל הכסף, אלא בשביל ההנאה. הפעם האחרונה שראיתי אותו היתה לפני חצי שנה ועכשיו אני הולך להחזיר אותו לארץ".